האם האשה מדליקה בתורת שליחות של הבעל או מתורת חיוב עצמי והאם היולדת נפטרת מחובה זו כאשר היא בביה"ח?
באלו נסיבות רשאית האשה לומר למי שאינו בר חיוב כולל גויה להדליק הנרות?
"היא כיבתה אורו של עולם"-האם בגלל זה נגלגל עליה חיוב כל הדלקות הנרות של כל האורחים המגיעים לביתה?
תמצית מקורות בנושא הדלקת נרות שבת
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות העיקריים העולים מתוך קטעי המקורות שסופקו בנוגע למצוות הדלקת נרות שבת. הדיון נוגע לשאלות כגון חובת האישה לעומת חובת האיש, הדלקה במצבים מיוחדים (כגון אישה בבית חולים או בבית הוריה), אפשרות מינוי שליח להדלקה, וההבדלים בין מצוות נר שבת לנר חנוכה.
נושא מרכזי: מהות החיוב בהדלקת נרות שבת - חובה על הבית או חובה אישית?
המקורות פותחים בשאלה האם קיימת חובה מיוחדת על האישה להדליק נרות שבת גם כאשר בעלה מדליק, או במצבים בהם היא נמצאת מחוץ לבית הקבוע (בית חולים, בית הורים). התשובה העולה היא כי החיוב העיקרי הוא שיהיה נר דלוק בבית יהודי בשבת, ולא בהכרח חובה אישית על כל אחד מבני הבית להדליק בפועל.
"הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק ולא מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירוב חצרות אונטילת ידיים לאכילה אלא חובה ואחד הנשים ואחד נשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת כלומר אנחנו רואים שיש חובה שיהיה בבית היהודי נר דלוק בשבת"
הרעיון המרכזי הוא קיום האור בבית בשבת ("נר דלוק בבית"), לצורך עונג שבת ושלוותה. מכאן עולה כי אם יש נר דלוק בבית מערב שבת, אין חובה לכבותו ולהדליקו שוב, מכיוון ש"אין הדלקה עושה מצווה כנר חנוכה אלא המצווה שיש נר של אש של הבית דולק בבית."
ההבדל בין נר שבת לנר חנוכה:
המקור מדגיש את ההבדל בין מצוות נר שבת לנר חנוכה. בנר חנוכה, ההדלקה עצמה היא המצווה, לצורך פרסום הנס. לכן, אם יש נר דולק אין להסתמך עליו אלא יש לכבותו ולהדליק מחדש בברכה. לעומת זאת, בנר שבת, המצווה היא קיום האור בבית, ולכן אין חובה להדליק אם כבר יש נר דולק.
"בשבת אשר קדשנו מצוותיו זה מצווה מדברי סופרים להדליק נר שלשבת לכבוד שבת לצורך עונג שבת. אבל אם הנר דלוק ועומד מערב שבת בגלל הצרכים [...] אין אנו צריכים לכבות או להדליק. האם נוכל לברך? בוודאי שלא. לא עשינו מעשה, אלא זכינו ואין צורך בכלל בהדלקה."
חובת האישה והאיש:
על אף שהחובה היא קיום אור בבית, הגמרא והפוסקים מציינים כי נשים מצוות יותר על הדלקת הנר, מכיוון שהן מצויות יותר בבית ועוסקות במלאכות הבית. קיים גם טעם אגדי לכך שהאישה מכבה את אורו של עולם (במעשה חווה), ולכן עליה להדליק את הנר.
"ונשים מצובות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העוסקות במלכת הבית באמת בגמרא בפרק במדליקין הביאו כמה טעמים בין היתר היא כיפתה אורו של עולם לכן היא צריכה להדליק את הנר זהו טעם אגדי"
עם זאת, כאשר בני זוג פרודים בשבת (למשל, האישה בבית הוריה), כל אחד חייב לדאוג שיהיה נר דלוק במקום בו הוא נמצא. אם האישה נמצאת בבית הוריה והם מדליקים, היא פטורה. אך אם נסעה לשם כדי לשמור על הנכסים (שמירת הבית), היא חייבת להדליק שם כי זה מקומה בשבת. הבעל, שנמצא במקום אחר, חייב להדליק במקומו.
"כשבני הזוג באותה שבת פרודים בגלל שהיא נמצאת בבית הוריה. והוא נמצא במקום אחר אפילו לא על רקע ריב אלא על רגל צרכים מסוימים אז שוב אין כאן בעיה מי מוציא את מי ידי חובה אם בעלה בבית ויצל אורה היא יוצאת בחובה בהדלקת נר בעלה לא זה לא כמו נר חנוכה אלא כאן מדובר שהכן שאדם נמצא יהיה נר דולק אם היא נמצאת בבית תורה ויש לה הורים שמדליקים אז היא לא צריכה להדליק כיוון שיש נר דלוק באותו בית"
שליחות בהדלקת נרות:
הרב דן בשאלה האם ניתן למנות שליח להדלקת נרות שבת. עולה כי כאשר אישה מדליקה נרות בבית, היא מקיימת מצווה עבור הבית כולו, ואין זה מתוקף שליחות מבעלה או ילדיה. עם זאת, במצב בו אדם עסוק ואין נר דלוק, ניתן לבקש ממישהו אחר להדליק.
דעת "היד פשוטה" היא שאף ניתן לבקש מקטן או מגוי להדליק את הנר במקרה הצורך, אם אין ברירה אחרת, אך ללא ברכה. לעומת זאת, הרב רבינוביץ' חולק וסובר כי אין למנות קטן או גוי להדליק בברכה, מכיוון שאז מפסידים את מצוות ההדלקה כראוי. לדעתו, יש לתת לבר מצווה, בת מצווה או לבעל להדליק, ולא לגוי או לקטן.
"אבל מטמיע מאוד א את המשך דבריו צריכם עיון ואפילו לקטן או לגוי אומר אומר היד פשוטה כלומר האישה או האיש יכולים להגיד לפיליפיני או לקטן תדליקו את הנר זה פלא פלאים כשיש נר דלוק בבית נכון שאני לא מצווה לכבות ולהדליק זה נכון זה דברי רבנו בהדע אבל כשאני לא יכול אין לי נר דלוק ואני באותו רגע טרוד אז יש עלי ירי מצווה כשהנר הוא לא דלוק יש יש עליי מצווה מדברי סורים להדליק ולברך."
אישה יולדת בבית חולים:
בנוגע לאישה יולדת בבית חולים, עולה הדעה כי דינה כאשת איש השוהה בבית הוריה. אם בעלה מדליק נרות בביתו בברכה, היא פטורה מחובת ההדלקה. עם זאת, אם בעלה אינו מדליק בביתו, האישה חייבת להדליק בבית החולים, אלא אם כן יש חשש שהנרות יכובו על ידי הצוות הרפואי מחשש לשריפה. במקרה כזה, הפתרון המוצע הוא להסתמך על נרות החשמל.
"שאלה ח יולדת השואהב בית חולים האם יכולה להדליק שם נר שבת שם בברכה דין יולדת הנמצאת בחולים שבת כדיין אישה שובטת בתורה שאם בעלה מדליק נרות ביתה בביתו בברכה נפטרה מחובת ההדלקה פלאים מה מקום לביטוי זה נפטרה מחובת ההדלקה מה וכי זה חובה אישית שאם הבעל מדליק בבית אז היא נפטרה בכל מקום שהיא מה זה קשור אמרנו זה חובה אישית במקום שהמימד של המקום גובר יותר שנמצאים צריך אור אבל זה לא אומר אה יש לי בעל בבית הוא כבר מוציא אותי די חבה זה לא קשור לחלוטין פלא פלאים על ההתבטעות הזונם אם הבעל לא נמצא בביתו בשבת ואינו מדליק שם נרות האישה חייבת בהדלקה בבית חולים ומכל מקום במקום מצוי שהחיות ואת החולים מכבות את הנרות זמן קצר לחלד לקטן ודאי שאין לברך על הדלקת הנרות דברים מכוחים אם אין בבית מיש לא אם אין מישהו בבית גם אני כבר הפיל אותי בפחד היא חייבת לצחים להדליק אלא מה אם והם מכבות את הנרות מידית כי הם פוחדים משרפות משרפות חי יוצא בדברים האלה אזי במקרה זה תסמוך על נרות החשמל זה הפתרון וזה הדרך הנכונה"
שימוש באור חשמל:
אף על פי שההשתדלות העיקרית היא להדליק נר של ממש (שמן ופתילה), עולה כי במצבים מסוימים, כגון בבית חולים בו קיים חשש בטיחותי, ניתן לסמוך על אור החשמל כדי לקיים את החובה שיהיה אור בבית בשבת.
לסיכום:
מתוך המקורות עולה כי מצוות הדלקת נרות שבת היא חובה שעיקרה הוא קיום אור בבית יהודי בשבת לצורך עונג ושלווה. החובה אינה בהכרח אישית על כל אחד מבני הבית להדליק בפועל, אך כל אדם חייב לדאוג שיהיה נר דלוק במקום בו הוא נמצא בשבת. נשים מצוות יותר על ההדלקה מטעם היותן מצויות בבית, אך במצבים של פירוד או היעדרות מהבית, החובה מוטלת על כל אחד במקומו. קיימים דיונים לגבי אפשרות מינוי שליח להדלקה, במיוחד כאשר מדובר בקטן או גוי. במצבים מיוחדים כגון אישה יולדת בבית חולים, יש להתאים את קיום המצווה לנסיבות המקום, ובמקרה של חשש בטיחותי, ניתן להסתמך על אור חשמ