האם האם יש עניין מיוחד שהאישה תדליק נר שבת בכל מקרה, גם אם בעלה בבית והוא מדליק וננה בבית, אלא או נמצאת בבית חולים לולדות או נמצאת בבית הוריה. והשאלה השנייה גם כן, האם אישה ממהרת והיא באותה שעה של הדקת נרות איננה אה יכולה להדליק את הנר. האם יכולה לבקש מהפיליפינית להדליק את הנר או ביטה קטנה להבדיל אלפי הבדלות ובכן? רבנו כתב בהלכה פרק חמישי מהלכות שבת. הלכה אה ראשונה הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק ולא מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירוב חצרות אונטילת ידיים לאכילה אלא חובה ואחד הנשים ואחד נשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת כלומר אנחנו רואים שיש חובה שיהיה בבית היהודי נר דלוק בשבת ורבנו אומר אחד אנשים ואחד נשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת כלומר נטאל לעצמנו שיש רווק חייב להדליק נ שלבת כי צריך שיהיה לו נר דלוק בשבת אישה רווקה חייבת חייבת שיהיה לה נרדלוג בשבת אלא וודאי וודאי שכל אחד מאלה הרווקים מברך את הברכה לפני ההדלקה הוא מדליק. אלא שממה שכתב רבנו נר דלוק בשבת יהיה כמו ריבצק באות ה'. מלשון רבנו כאן נראה שאם היה נר דלוק בבית אינו חייב לכבותו או להדליקו. שאין הדלקה עושה מצווה נר חנוכה אלא המצווה שי נר של אש של הבת דולק בבית. כלומר בחנוכה אם למשל יש לנו יום חשוך מעונן מאוד מאוד והדלקנו נרות היה הפסקת חשמל אפילו הדלקנו נרות שיהיה לנו אור והנה עכשיו מגיע הזמן של נרות חנוכה אז אין אנו צריכים לסמוך על הנרות הדולקים. אין אנו יכולים לסמוך על הנרות הדולקים. חייבים אנו לכבות את הנר ולברך או להדליק. כי הדלקה עושה מצווה. וגם במוצאי שבת. אם יש לי נר של שבת של חנוכה בשמן ופתילה ששמתי אותו מיום שישי אבל שמתי בכמות גדולה שזה ממשיך לדלוק גם מוצאי שבת. מוצא שבת אני צריך להדליק נר חנוכה אני חייב לכבות או להדליק כיוון שההדלקה עושה מצווה זה בנר חנוכה אשר קשנו צותם ציונו להדליק באופן מיוחד לא לצורך מאור אלא לצורך פרסום הנס לצורך הדלקת נר חנוכה אבל בשבת אשר קדשנו מצוותיו זה מצווה מדברי סופרים להדליק נר שלשבת לכבוד שבת לצורך עונג שבת. אבל אם הנר דלוק ועומד מערב שבת בגלל הצרכים, בגלל שאמרנו יום חשוך, יום אונן וכולי ואין חשמל ויש לנו את הנר דולק, אין אנו צריכים לכבות או להדליק. האם נוכל לברך? בוודאי שלא. לא עשינו מעשה, אלא זכינו ואין צורך בכלל בהדלקה. אבל כשזה כשאין נר דולק אז אנחנו מצווים להזדרז לכבודה של שבת. להדביק. אז יוצא איפה שכבר נר שבת, מצוות נר, הדלקת נר של שבת שונה מנר חנוכה, זה לא חובה אישית על האדם, על כל איש ואיש א וגם לא חובה להדליק ההדלקה, אלא חובה שיהיה נר דלוק ובי. ואז מה יוצא? אם יש נר דלוק לא חובה לכבות על הדליק. שני ושני אם יש לנו בבית 80 איש, אבא ואמא וילדים ונחדים וכולי וכולי. הרי נר אחד דולק, זאת אומרת שמדליקים אותו לכבוד שבת, הוא בשביל כולם. כי זה אותה מצווה. וזה לא חיוב אישי, אלא זה חיוב שכל בני הבית יהיה להם אור דולק בשבת. כן? שאוכלים, שישנים, אבל על כל מיני שאין להם נר דורק. ולכן זה לא חובה אישית. מכאן בין זה לא לגמרי לא חובה אישית אלא יש יותר ממד שזה חובה אישית במקום ולכן המימד של המקום הוא רב משקל יותר מהחובה אישית ומכאן נבין שמה שאמר רבנו אחד אנשים ואחד נשים חייבים להיות בתיהם נר דורק דלוק בשבת אין הכוונה לבוא ולומר גם האיש וגם האיש החייבים באותו בית הם הם נשואים. לא, אין צורך בכך אלא כשהאישה רווקה והיאלבד היא חייבת. או כשהאיש רווק ולבד חייב. כשזוג נשוי הוא לא חייב באופן אישי כל אחד לבד אלא חובתם שיהיה נר דלוק בשבת. ויכול האיש להדליק, יכול האישה להדליק. כשבני הזוג באותה שבת פרודים בגלל שהיא נמצאת בבית הוריה. והוא נמצא במקום אחר אפילו לא על רקע ריב אלא על רגל צרכים מסוימים אז שוב אין כאן בעיה מי מוציא את מי ידי חובה אם בעלה בבית ויצל אורה היא יוצאת בחובה בהדלקת נר בעלה לא זה לא כמו נר חנוכה אלא כאן מדובר שהכן שאדם נמצא יהיה נר דולק אם היא נמצאת בבית תורה ויש לה הורים שמדליקים אז היא לא צריכה להדליק כיוון שיש נר דלוק באותו בית אם הוריה הנשאו ובכוונה נסעה לבית הוראה כדי להיות שמר נכסים שם לשמור את הבית מה שנקרא אז היא מתקה כי זה מקומה כי צריך להיות נר דלוק בבית שבאתה מתחסן שבת ובעלה שנמצא בבית לא בגלל חובת הבית ולא בגלל חובת המשפחה אלא היכן שהוא נמצא הוא צריך להדליק זה צריך להיות הביטוי ולכן אחרי בקשת המחילה לא ירדתי לסוף דעת מורי בהערה ד' שהוא כותב על מה שכתוב בדברי רבנו אחד אנשים ואחד נשים חייבים אומר מורי משנה פרק ב' הלכה ו' צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשהתן ערבתם הדליקו את הנר ואילו לא הייתה חובת האישהחובת האיש לא היה יכול לעשותה שליח להוציא את כל בני הבית ידי חובתם הרשע של דברי מורי מובנים להלחלוטין הסרתם הדליקו את הנר סימן שהאישה חייבת כמו איס זה נכון אבל הספר לא ברורה לי אחרי בקשת המחילה שמורי אומר שאילו לא הייתה חובת האיש רק חובת האיש לא היה יכול לעשותה שליח להוציא את כל בני הבית ידי חובתם מה פירוש להוציא את כל בני הבית יד חובתם לעשותה שליח כשאישה מדליקה נר שבת בבית היא לא מדליקה מתורת שליחות של הבעל ושל הילדים היא מקימת מצוות עשה מדברי סופרים שבבית הזה שבו היא אוכלת או כל מי שאוכל וכל מי שיש להם יהיה נר דלוק והיא לא עושה את זה בתורת שליחות אלא זה עיקרה של המצווה בדרך כזו ולכן הספע מאוד מוהב עיניי אחרי בקשת המחילה וגם דברי יד פשוט פותח הרב רבינוביץ'. הרב רבינוביץ' בפירושו על הלכה הזו כותב את הדברים הבאים. אה מה שרבנו אומר אחד אנשים ואחד נשים חייבים. גם הוא הביא את המשנה במדליקים על שלוש נשים על שלוש עבירות נשים מתות שעב לטן ובהדלקת הנר וכולי. הרי מפורש שגם נשים חייבות בהדלקת הנר. עד כאן הרשע הוא צודק. עוד מפורש שאדם יוצא ידי חובתו על דש מצווה לאחרים גם זה מובן כלומר הוא אומר למישהו לזה למישהו בוגר תדליק כי אני עסוק אישה יכולה לומר אני כעת עסוקה אז היא אומרת לביתה גדולה תדליקי בהחלט זה העיקר שהיה נר דלוק אבל מטמיע מאוד א את המשך דבריו צריכם עיון ואפילו לקטן או לגוי אומר אומר היד פשוטה כלומר האישה או האיש יכולים להגיד לפיליפיני או לקטן תדליקו את הנר זה פלא פלאים כשיש נר דלוק בבית נכון שאני לא מצווה לכבות ולהדליק זה נכון זה דברי רבנו בהדע אבל כשאני לא יכול אין לי נר דלוק ואני באותו רגע טרוד אז יש עלי ירי מצווה כשהנר הוא לא דלוק יש יש עליי מצווה מדברי סורים להדליק ולברך. כלומר אני מברך ומדליק. אז אם ככה אסור להפסיד את המצווה הזו כי אין ארדלות. ולכן תיתן לקיים את המצווה לבר מצווה או לבת מצווה. דהיינו לבת בוגרת או לבן בוגר או לבעל אבל לא לגויה. לא לגוי לא לקטן לא לקטנה כי אז אתה מפסיד את המצווה של ההדלקה. לכן הדבר הזה תמוע. אז יוצא שלפי דברינו, לפי דברינו אין באמת א איך קוראים אפשרות לומר לקטנה להדליק את הנר או לגויה להדליק את הנר. אלא שאם נניח נניח מישהו היה במקלחת באותו זמן ופוחד שלא להפסיד ואין מישהו בבית רק גויה או רק קטנה אז היא אומרת תדליקו את הנר אבל הוא בלי ברכה. אבל כשהאישה תהיה פנויה כבר לא תוכל לברך. ובמקרה זה הפסידו את המצווה. רק הם לא חייבים כי יש נר דלוק. זה כן. אבל לומר לקטנה להדליק וזה יחשב כמצווה בשום פנים ואופן. עד כאן. אבל אומר רבנו בפרק באותו פרק הלכה ג' הוא אומר המדליק צריך להדליק מבעוד יום. כל שקעת חמה ונשים מצובות על דבר זה יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העוסקות במלכת הבית באמת בגמרא בפרק במדליקין הביאו כמה טעמים בין היתר היא כיפתה אורו של עולם לכן היא צריכה להדליק את הנר זהו טעם אגדי ועל משמעות מיוחדת לודעה פרשנות אגדה אבל רש"י מביא את זה כפשוטו. מורי בהערה יא מעיר דבר חשוב ורבנו הביא רק את הטעם המציאות דהינו פרקטי מאוד האישה מצוהיה בבית הדליקו את הנר יותר מצוין לכן הם מצובות קודם הבעל בעניין הזה עכשיו והתעלם מכל לשון המדרש בהתאן שיטתו שכל אותו התיאור של אדם חווה והנחש בבראשית מונחים אליגוריים הם פרשנות מיוחדת למי שמבין מה בדיוק קרה שם עכשיו והנה רבותיי פלא פלאים חכם בן ציון הבא שאול זכרו לברכה גדול מאוד היה בתורה אז הוא אה כותב בצורה כזו בסעיף בחלק ב אור לציון חלק ב אה פרק יח דף כס סעיף זן שאלה ישאר את ערחת בתורה ובעלה נשאר בביתה כיצדן הגול עניין הדלקת הנרות תשובה הבעל חייב להדליק נרות בבית בביתו בברכה האישה הנמצאת בתורה אינה חייבת בהדלקת הנרות, אלא אם כן יש לה חדר המיוחד לה לגמרי וגם אין מגיע אור לחדר כלל שאז צריכה להדליק באותו חדר יפה דברים נכונים נכוחים לא אני צריך לתת לו אתישור גדול היה וכולי באמת היא לא צריכה יש בית הורים כולם ביחד אלא עמי מיוחד לחדר ולא מגיע לאור לאותו חדר יש לה שימוש באותו חדר למה לא עכשיו בהערות הוא כותב את את הדברים האלה הבעל חייב להדליק נרות בביתו בברכה שהרי חובת הדלקה עד נרות היא אף על הבעל וכל הטעם שהאישה מדליקה מברכת הוא משום שהיא מצויה בביתה בבית ועסוקה בצורקי הבית ככה מבואר בשחן ערוך בסימן סג סע גורה עוד טעם בטור שם והובה מגן אברהם מפני שכבת של עולם עין שם ומטעמים אלו של כפתה ורא של העולם יש לאישה להשתדל שהיא תדליק גם את אור החשמל בבית אף להכין את השעון שבת המכוון המכוון את שעות תאורת החשמל אם היא יודעת להכינו וכאן שנמצאת מחוץ לבית לא שייך את העם זה וחובת ההדלקה מותלת על הבעל כלומר בגלל שהיא קבקה אור העולם לכן טוב לזרז אותה שהיא אשר תכונן את השעון והיא שתדליק גם את החשמל וכל הדברים האלה קודם כל גם הוא בכבודו עצמו מביא ש בנר חשמל לבד יכולים לצאת ידי חובה רק מה משתדלים בנר בנר שעבר אבל נעזוב רגע שבנר חשמל די לנו בכך שהיא מדליקה את את הנר המינימלי שצריך שיהיה אור בבית אבל לגלגל עליה את כל הדלקות הנר למשל למשל מה הדבר דומה נתאר לעצמנו שיש אורחים רובים וצריך להדליק את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה אז בגלל שהיא קבתה אורו של עולם וזה אגדה חשובה מאוד אבל בגלל זה נטיל עליה ברגעים כל כך קרייטים את זה שהיא תדליק בחדר הזה ובמקום הזה ובמקום הזה זה לא קשור אלא כל אדם בבית שילך וידליק זכר נקבה כל מי שרק יכול לעשות תבוא עליו ברכה בגרים האלה זאת אומרת תמ שבגלל כיבם אוראו של עולם כבר נתפלים לאיזשהיא משהו מיוחד שצריך באופן מיוחד להדליק וואי אפשר להתבט מנרכזה וכולי זה תמע אבל עוד יותר מכך וזה פלא פלאים ובזה נסיים שאלה ח יולדת השואהב בית חולים האם יכולה להדליק שם נר שבת שם בברכה דין יולדת הנמצאת בחולים שבת כדיין אישה שובטת בתורה שאם בעלה מדליק נרות ביתה בביתו בברכה נפטרה מחובת ההדלקה פלאים מה מקום לביטוי זה נפטרה מחובת ההדלקה מה וכי זה חובה אישית שאם הבעל מדליק בבית אז היא נפטרה בכל מקום שהיא מה זה קשור אמרנו זה חובה אישית במקום שהמימד של המקום גובר יותר שנמצאים צריך אור אבל זה לא אומר אה יש לי בעל בבית הוא כבר מוציא אותי די חבה זה לא קשור לחלוטין פלא פלאים על ההתבטעות הזונם אם הבעל לא נמצא בביתו בשבת ואינו מדליק שם נרות האישה חייבת בהדלקה בבית חולים ומכל מקום במקום מצוי שהחיות ואת החולים מכבות את הנרות זמן קצר לחלד לקטן ודאי שאין לברך על הדלקת הנרות דברים מכוחים אם אין בבית מיש לא אם אין מישהו בבית גם אני כבר הפיל אותי בפחד היא חייבת לצחים להדליק אלא מה אם והם מכבות את הנרות מידית כי הם פוחדים משרפות משרפות חי יוצא בדברים האלה אזי במקרה זה תסמוך על נרות החשמל זה הפתרון וזה הדרך הנכונה עולה בית אל והקדוש ברוך הוא יאיר אורנו אנו מעגל צדק שמו רבי חג