דילוג לתוכן העיקרי

שאלה על סוף הקדמה לפרק חלק

מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות  חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...


ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ, 
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)


כיצד ישוב הדברים בין המקורות ? 
 

פסיקת הלכה מהרמב"ם

שלום לכת"ר,
לאחרונה נשאלתי שאלה ע" י חברים קרובים, אשר שאלו כיצד הדבר אפשרי לפסוק וללמוד הלכה מהרמב" ם.. הרי אנו רואים שרבים כתבו לאחריו ספרי הלכה, ראשונים ועד אחרוני אחרונים..
לצערי נבוכתי בעניין, אשמח שהרב יעזור לי להבין כיצד פוסקים הלכה מהספרים עד למעשה.. כיצד יש ללמוד?
מה מקומם של ספרי האחרונים / הראשונים לאחר רבינו, מהו תקפם?
בכלל, כיצד אפשר לפסוק הלכה מהרמב"ם?
אשמח שהרב יסביר גם על אופן לימוד ופסיקת ההלכה בכלל, ומכך יהיה אפשר לגזור עקרונות כלליים על הנושא.

בתודה מראש ובהערכה רבה

כוונה באמירת שם אלוהות או שם הויה

שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול, מה לדעת רבינו צריך לכוון/ להבין באמירת שם השם או אמירת אלוהים בעת ברכה או בתפילה, לכאורה האמירה אדון הכל היה היה ויהיה או תקיף בעל היכולת ובכל הכוחות זה ''מגביל'' את הקב''ה למעמד זמן וכדו'.

א מה אם כן צריך להבין בפירוש השמות של האל כאשר אומר אותם בתפילה?

ב שאלה נוספת, האם יהודי שמתפלל בנוסח בלדי הנמצא בבית כנסת ספרדי או שאמי עליו להתפלל בנוסח שלהם ( לפחות בשירים או בדברים שנאמרים בקול). או שימשיך בנוסח שלו? האם זה משנה אם זה ספרדי או שאמי שמגיע לבית כנסת בלדי?

כלי זמר

שלום לכבוד הרב

כתב רבינו בהלכות תעניות פרק ה' הלכה י"ד: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן...וכבר נהגו כל ישראל לומד דברי תשבחות או שיר שלהודאות לאל וכיוצא בהן על היין"
האם בא רבינו להגיד שזה מותר כיוון שכתב "כל ישראל"-"כל",
אם כן, האם אפשר להתיר בימינו לשמוע כלי זמר ושירים, הרי "כל" ישראל נוהגים זאת, וכמו שהותר לשיר לאל על היין כך גם אפשר לשיר שירי קודש גם לא על היין?

תודה רבה

עדים

שלום לכבוד הרב

כתב רבינו בהלכות עדות פרק י"א, ה': "וכן הבזויים פסולין לעדות מדבריהם, והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק לפני כל העם..."
מדוע רבינו כתב "הבזויין"? הרי בגמרא יש אומר שחשוב ככלב ויש אומר פוסל לעדות ופסקה הגמרא שפסול לעדות, משמע-אינו נראה ככלב,
האם יש מקום לסבתא שרבינו כתב הבזויין כיוון שבכל דור יש "בזויין" אחרים?
ובימינו מי שאוכל מול כל העם בשוק אינו פסול לעדות?

תודה רבה

רמבמיסט המתארח אצל הורים פוסקי שו''ע

שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,

רציתי לשאול שאלה-
א אני רמבמיסט שאינו תימני, פוסק בהכל כרמב''ם ב''ה.
הורי והוריה של רעייתי אינם רמבמיסטים. אלא פוסקי שו''ע.

כאשר אני מתארח אצלם, הבשר אינו חלוט/ צלוי כנדרש. ובאחד הצדדים גם מניחים על הפלטה בשבת מאכלים יבשים.
למרות שאני מבקש התחשבות, כמובן באופן מכובד וכו אני נענה בחוסר עניין וכדו'.
ואם אני לא אוכל אני נענה באופן לעגני כמו - '' כולם עושים ככה, כולם טועים? מאות שנים עושים ככה אתה לא תלמד אותנו וכו'''.

Subscribe to הלכה וחיי יום-יום