משחק השחמט - האם אסור? והאם בפיסולם של הכלים יש סרך ע"ז?

תמצית מקורות בנושא משחק השחמט בהלכה

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות העיקריים העולים מתוך הטקסט המצורף ("הטקסט שהודבק") העוסק בשאלת היתר הכנת כלי שחמט, פיסולם מעץ והאם יש בכך חשש לעבודה זרה, וכן בדיני משחק השחמט ביום חול ובשבת.

1. פיסול כלי שחמט והחשש מעבודה זרה:

• צורות לא מושלמות מותרות לדעת הרב: המחבר פותח בשאלה האם מותר לפסל כלי שחמט מעץ, תוך התמקדות בחשש מעבודה זרה. הוא מביא את דעת "רבנו" (ככל הנראה רמב"ם), לפיה רק צורה אנושית מושלמת מכף רגל ועד ראש, כולל אצבעות, אסורה בפיסול. חלק מצורת אדם, לעומת זאת, מותר.
• ציטוט: "לפי רבנו רק חסל אנושי מושלם מכף רגל ועד כתקוד לרבות אצבעות זה אסור בפיסול אבל חלק מצורת אדם אין בזה שום איסור".
• החמרה בצורות דמויות אדם: המחבר מציין שיש מחמירים אפילו כשצורת האדם אינה מושלמת אך היא ניכרת. הוא מפנה לשולחן ערוך (יורה דעה סימן קמא סעיפים ו'), המתיר ציור ופיסול של בהמות, חיות, עופות, דגים ואילנות.
• ציטוט: "יורי דעה סימן קמא סעיפים ו' וצורות הבהמות חיות ועופות ודגים וצורות אילנות הודשאים וכיוצא בהם מותר לצוד אותם ואפילו הייתה הצורה בולטת מותר לצור אותם".
• דעות נוספות לגבי צורת אדם ודרקון: ישנה דעה המובאת בטקסט לפיה האיסור בצורת אדם הוא רק בצורה שלמה, אך צורת ראש או גוף ללא ראש מותרים, וכן אין איסור בדרקון.
• ציטוט: "יש מי שאומר שלא עסרו בצורת אדם בדרקון אלא דווקא בצורה שלמה בכל איבריה אבל צורת ראש או גוף ולא ראש אין בה שום סור לא במוצא ולא בעושה וכן נוהגים".
• כלי שחמט כדוגמה: בהקשר לכלי השחמט, המחבר מציין שאם היו בהם דמויות אדם שלמות (כגון מלך ומלכה), אזי לפי הדעה המחמירה היה מקום לאסור. אולם, לדעת "רבנו", אין מקום להחמיר מכיוון שהצורות אינן מושלמות. גם צורת הסוס אינה אסורה, כיוון שהאיסור הוא רק על צורת אדם או דרקון.
• מסקנה לגבי פיסול כלי שחמט: לאור זאת, מסיק המחבר שאין איסור בפיסול כלי שחמט, מכיוון שהם אינם בגדר עבודה זרה.
• ציטוט: "אז יוצא איפה אין שום איסור בפיסול כלי השחמת כי הם מדין מדין סרך עבודה זרה כלשהו עד כאן".

2. דיני משחק השחמט ביום חול:

• התמכרות וביטול זמן: היו כאלה שאמרו שהתמכרות מופרזת למשחק השחמט היא בזבוז זמן ואף עלולה להיחשב כמעין עבודה זרה, במטרה להרחיק אנשים מהתמכרות למשחקים.
• ציטוט: "ובכן באמת היו כאלה אשר אמרו שההתמכרות למשחק השחמת בצורה מאוד מאוד מופרזת לא זו בלבד שיש בה בזבוז הזמן אלא זה כמעט כמו עבודה זרה התבטעות כדי להרחיק את הבני אדם מהתמכרות למשחקים כלשהם".
• משחקי קוביה ופסלות לעדות: המחבר מזכיר את דברי "רבנו" בפירוש המשנה במסכת סנהדרין, המונה משחקי קוביה כפסולים לעדות מדרבנן. אם משחקים בשש בש או שחמט עם כסף, זה נחשב משחקי קוביה והמשחקים בכסף פסולים לעדות מדרבנן.
• ציטוט: "ורבנו מזכיר את השחמת בפרק שלישי ממסכת סנהדרין פרק הלכה השלישית בפירוש המשנה שם אה מנה אותם רבנו ביטור משחקי קוביה שפוסלים את המשחק לעדות מדרבנן אבל הנמלא אם משחקים בששבש או בשחמת עם כסף אז ה זה נקרא משחקי קוביה והמשחקים בכסף פסולים לעדות מדרבנן".
• משחק ללא כסף והתמכרות: אם משחקים ללא כסף, אין בכך איסור אם זה נעשה לעיתים רחוקות. אולם, אם המשחק נעשה בתדירות גבוהה וגורם להתמכרות ובזבוז זמן, ודאי שאין זה דרך התורה.
• ציטוט: "אבל אם משחקים ולא כסף אזי אם המשחק הוא אחת ל אין בזה איסור אבל אם המשחק עם המשחקים הללו הם דחופים וזה כבר ממש התמקרות ובזבוז זמן בוודאי וודאי שאין זו דרך של תורה להיות כמו רקנים כמו רקנים שאין להם מה לעשות רק לשחק".
• מושב לצים: יש כאלה שנותנים למשחקים מופרזים את ההגדרה של "מושב לצים" (לא ישב במושב לצים), כלומר ריבוי בעיסוקים כאלה אינו ראוי.
• ציטוט: "יתרה מזו יש כאלה שנותנים למשחקים הללו שמשחקים בהם בצורה מופרזת את ההגדרה ומושב לצים לא ישב כלומר שלא ירבה בדברים כאלה כי זה גדר של מושב לצים".
• איסור משחק בשבת (פירוט בהמשך).
• משחקים עם אגוזים ותפוחים בשבת וביום חול: המחבר מביא משולחן ערוך (אורח חיים סימן שלח סעיף ה) דין משחק באגוזים ותפוחים בשבת, שם נאסר לשחק באופן שעלול להשוות גומות בקרקע. אולם, על רצפה או שטיח אין איסור.
• ציטוט: "בסימן שלח אור החיים סעיף ה אז נאמר ככה אין סוחקים באגוזים ולא בתפוחים חי יוצאי בעשום אשווי גומות כלומר יש לפעמים משחק גוגוים מה שנקרא אז באדמה על גבי אדמה אסור שמה יבוא להשוות גומות וזה אסור אבל במקום שיש רצפה ויש שטיח על הרצפה אין בזה איסור".
• משחק לצורך רווח: אסור לשחק אפילו בדברים מותרים אם המטרה היא להרוויח כסף, אפילו אם התשלום לא מתבצע בשבת. ביום חול, משחק על כסף נחשב משחק בקוביה ואסור.
• ציטוט: "וכל זה בצוחק דרך צחוק בעלמה אבל בסוחק כדי להרוויח אסור אפילו סוחק בטם ובחסר כלומר אם הוא משחק ע על כסף אפילו שהוא לא משלם ביום שבת חברכר וביום חול נוסיף אינו זה הרי משחק בקוביה וזה אסור".
• הימנעות ממחאה בנשים וקטנים: עדיף לא למחות בנשים וקטנים המשחקים, מוטב שיעשו זאת בשוגג מאשר במזיד.
• ציטוט: "ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים מוטב שיו שוגגים בעלי מזידים ולצחוק בכדור עיין וכולי וכולי".
• הזהירות ממשחקים ביום חול משום "מושב לצים": המשנה ברורה מוסיפה שאף ביום חול יש להיזהר ממשחקים אלה משום איסור "מושב לצים".
• ציטוט: "ואמר המשנה ברורה ואף בחול צריך להיזהר במשחקים האלה משום מושב לצים".

3. דיני משחק השחמט בשבת:

• היתר המשחק: על פי "מירת שבת כהלכתה" (פרק טז הלכה לד), משחקים כגון שחמט, דומינו וקלפים מותרים בשבת.
• ציטוט: "ביום שבת נאמר ב מירת שבת כהלכתה בפרק טז הלכה לד משחקים כגון שחמת דומינו וכלפי רביעיות מותרים".
• איסור ברירה (מיון): יש להיזהר בסיום המשחק שלא להפריד את הכלים או הקלפים כדי לסדרם לפי סוג או צבע, מכיוון שיש בכך איסור ברירה.
• ציטוט: "ואולם יש להיזהר שלא להפריד בסוף המשחק את הכלים או את הכלפים השונים כדי לסדרם לפי סוג או צבע וכדומה מכיוון שיש בכך משום איסור ברירה".
• היתר סידור לצורך משחק מידי: מותר להפריד ולסדר את הכלים אם עושים זאת כדי לשחק בהם מיד.
• ציטוט: "ולהפרידם ולסדרם כדי לשחק בהם מיד מותר".
• שיטת המחבר לגבי איסור ברירה בכלי שחמט: המחבר עצמו חולק על האיסור לסדר את כלי השחמט בשבת. לדעתו, גם כאשר הכלים מעורבבים, אין זה בגדר תערובת המחייבת ברירה, כיוון שמיקומו של כל כלי ניכר וניתן לשלוף אותו בקלות. הוא מביא משל של סל עם פירות שונים, שליפת פרי אחד אינה נחשבת ברירה.
• ציטוט: "ובכן הדבר פשוט שבאמת לשחק שחמת אין איסור. רק בשבת, כלומר כפי שהוא מביא, רק בשבת יזהר שלא לערבב בין הכלים כי אם הוא יערבב בין הכלים ויצטריך להפריד אותם מבחינתו זה איסור של בור כאילו נאמר שלפי השמירת שבת כלחתה צריך כמו שאומרים מיד איך שהוא מסיר כלים שיהיה חכם את ה ודאי שהלבנים לבד והשחורים לבד זה דבר פשוט אלא נניח את המלכות בצד את הצריחים בצד את הסוסים בצד את החיילים בצד ולא יערבב כי אם יערבב ואחר כך ירצה לעשות משחק נוסף אז הוא ממין ועובר על בור. מבחינה זו רבנו לא יסכים שיש בזה איסור. כי גם כשכל הכלים האלה מעורבבים, אין זה גדר של תערובת כזו שזה בבחינת ברירה. כי כלי וכלי מקומו ניכר והוא ניכר ובשליפה פשוטה יכולים ליטול אותו משל לכלי שיש בו גם אגסים, גם תפוחים, גם בננות, גם א ה אפרספונים. יוצא בזה שלפי רבנו זה לא גדר של ברירה אם הוא מחליט לקחת או את האגס מתוך הסלסלה הזו או את התפעץ מתוך הסלסלה הזו אין זה בגדר בורר".
• דעת "ראשית חוכמה": "השמירת שבת כהלכתה" מביא בהערה את דעת "ראשית חוכמה" המחמיר לגבי משחקים ביום חול (כולל שחמט) בגלל התמכרות, בזבוז זמן ו"מושב לצים".
• ציטוט: "אבל כבר המשנה כבר השמירת שבת כנחתה מביא בהערה פיזן שבשם ראשית חוכמה שצבח כקרוכיה על המשחקים במות חול במשחקי השחמת כאמור בגלל תמתקרות זגוז זמן מושב לצים".

4. סיכום:

• פיסול כלי שחמט: מותר לדעת הרב, כיוון שצורות הכלים אינן צורות אדם מושלמות ואין בכך חשש לעבודה זרה.
• משחק שחמט ביום חול: מותר באופן מזדמן וללא הימור על כסף. התמכרות מופרזת נחשבת לבזבוז זמן ועלולה להיחשב "מושב לצים". משחק על כסף אסור.
• משחק שחמט בשבת: מותר, אך יש להיזהר מאיסור ברירה בסיום המשחק על ידי סידור הכלים לפי סוגם (לדעת "שמירת שבת כהלכתה"). המחבר חולק על איסור זה.

בסופו של דבר, המחבר מסכם שאין איסור לשחק שחמט בצורה מזדמנת לא בחול ולא בשבת, אך יש להימנע מהתמכרות וממשחק על כסף. לגבי סידור הכלים בשבת, קיימת מחלוקת בין הדעות המובאות.