ר"ח אב שחל בשבת - במה מפטירין?

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מסכם את עיקרי הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הקטע "הטקסט שהודבק", העוסק בהפטרה הנקראת בשבת ראש חודש אב, ובפרט כאשר ראש חודש חל בשבת. הדיון מתמקד במנהגים השונים ובטעמים העומדים מאחוריהם, תוך ציטוט מקורות תלמודיים ופרשניים.

נושא מרכזי: הפטרות הפורענות בשלוש השבתות שלפני תשעה באב וההתמודדות עם שבת ראש חודש אב

הטקסט פותח בהסבר המנהג לקרוא שלוש הפטרות מיוחדות של פורענות בשלוש השבתות שקדמו לתשעה באב, במקום הפטרות פרשת השבוע. מנהג זה מובא בשם רבנו (הרמב"ם) בהלכות תפילה, והוא נועד לעורר לתשובה לקראת ימי האבל על חורבן בית המקדש.

"נהגו כל ישראל להיות מפטירים קודם לתשעה באב. בשלוש שבתות בדברי תוכחה. שבת ראשונה מפירים דברי ירמיהו. שנייה חזון ישעיהו שלישית היכה הייתה לזונה"

חילוקי מנהגים בין התלמוד הבבלי והפסיקתא (ומנהג התוספות והשולחן ערוך)

הטקסט מצביע על הבדלים בין המסורת הבבלית לבין מסורת ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בפסיקתא, בנוגע לסדר ההפטרות של הפורענות:

• התלמוד הבבלי: השבת השנייה לפני תשעה באב קוראים "חזון ישעיהו".
• "בגמרא במסכת מגילה דף לא עמוד ב נאמר שאמר רב הונא ראש חודש אב שחל בשבת מפטירין בחזון ישעיהו חודשכם ומועדכם שנעה נפשי"
• הפסיקתא: סדר שונה, כאשר בשבת השנייה קוראים "שמעו דבר השם" (ירמיהו). התוספות והשולחן ערוך (אורח חיים סימן תכ"ח) נוהגים על פי הפסיקתא.
• "התוספות במקום האירו שהמנה שלהם הוא לא כמו התלמוד הבלי אלא כמו הפסיקטא ובפסיקטא השלושענותא הם כדלקמן בשבת הראשונה דברי ירמיהו בשבת השנייה זאת אומרת מהבחינה הזו המנהג שלנו כמו הבבלי והמנהג שלהם כמו הבסיקטא שווה שת נו דברי ירמיהו אבל בשבת השנייה הם מפטירים שמעו דבר השם גם היא הפטרה מירמיהו דברי תוכעה מירמיהו על פי הפסיקתא ואילו אנחנו על פי התלמוד הבבלי יש שם מסורת אחרת שמפטירים בישעיהו חזון ישעיהו בן עמות"

השאלה המרכזית: מה עושים כאשר ראש חודש אב חל בשבת?

הדיון מתמקד בשאלה כיצד יש לנהוג כאשר ראש חודש אב, שיש לו הפטרה מיוחדת הקשורה לחידוש החודש ("והיה מדי חודש בחודשו"), חל בשבת, שבה ממילא קוראים את אחת מהפטרות הפורענות.

הגישה על פי התלמוד הבבלי:

התלמוד הבבלי קובע במפורש כי כאשר ראש חודש אב חל בשבת, ממשיכים בהפטרת הפורענות ("חזון ישעיהו") ואין קוראים את הפטרת ראש חודש. הטעם לכך הוא כפול:

1. ההפטרה של ראש חודש מבטאת נחמה וחידוש, ואין זה מתאים לתקופה של תוכחה וזיכרון לחורבן.
2. ההפטרה "חזון ישעיהו" כוללת גם רמז לתוכחה על החודשים ("חודשכם ומועדכם שנאה נפשי").
3. "בתלמוד הבבלי כבר נאמר במפורש אמר רב ההונה ראש חודש אב שחל בשבת מפטירין בחזון איש היהו כלומר לא מפטירים את ההפטרה של ראש חודש השמיים כשאי שמסתיימת והיה מדי חודש בחודשו כי שם זה נחמה מדי חודש בחודשו ועוד שכאן אנחנו צריכים זכרון חודשים לרעה לתוכחה כי אנחנו נשאים בעצומה של תוכחה ולכן קוראים בשבת קוראים את עניין חזון ישעיהו שלוש פורענותאה ועולה בידינו שני דברים גם אין אנו משנים את ההפטרות בפורענותה וגם ככון ראש חודש שיש בו תוכחה קשה עלל חודשים חודשכם ומועדכם שנעה נפשי"

הגישה על פי הפסיקתא (ומנהג התוספות והשולחן ערוך):

הטקסט מציין כי אלו הנוהגים על פי הפסיקתא (כמו התוספות והשולחן ערוך) נאלצים להתמודד עם אותה שאלה. מכיוון שלפי מנהגם, השבת השנייה היא "שמעו דבר השם" (ירמיהו), עולה השאלה האם יפטרו בהפטרה זו (שהיא הפטרת פורענות אך אינה מזכירה את החודש), או שיפטרו בהפטרת ראש חודש (שאינה הפטרת פורענות).

המסקנה המובאת בטקסט היא שגם הנוהגים על פי הפסיקתא מעדיפים את הפטרת הפורענות ("שמעו דבר השם") אפילו בשבת ראש חודש אב, ואינם מפטירים בהפטרת ראש חודש. הטעם לכך הוא החשיבות הרבה של המשך רצף הפטרות התוכחה בתקופה זו.

"והנה רבותיי הם מעדיפים את תלת התפורענותאה דהיינו שמעו דבר השם ואפילו מחראש חודש א בשבת מפטירים שמעו דבר השם ואין הם מפטירים משמם כשי כך אומר רבודה יוסף שגדולה תוכחה שלא זזה ממקומה וזה מנהג כל בית ישראל כפי שאמר רבנו הנה כן אנו רואים עד כמה העניין של התוכחה הלאומית של כלל ישראל הוא דבר נחוץ מתבקש אסור להפסיק בו לתקופה הזו"

חשיבות התוכחה והחשבון נפש הלאומי:

הטקסט מדגיש את החשיבות הרבה של המשך קריאת הפטרות התוכחה בתקופה שלפני תשעה באב, כחלק מחשבון נפש לאומי. הוא טוען כי אין להפסיק רצף זה אפילו מפני קדושת שבת ראש חודש, שכן תקופה זו דורשת התעוררות ושיבה בתשובה.

"זוהי תקופה של חשבון נפש של עם ישראל ואין להפסיק אפילו לטובת שבת ראש חודש אשר באה ומבשרת על אפשרות ההתחדשות היא לא בכדי אנחנו מפתירים עניין ראש חודש בשבת ראש חודש כי הוא מבשר את האפשרות של התחדשות התחדשות זה לשוב בתשובה לחזור ולהיות מושגחים והשלחה פרטית על די הקדוש ברוך הוא אז מה לנו יותר טוב מכך ולמרות הכל בשום פנים ואופן יש צורך נמשיך בחשבון נפש של כלל ישראל אטום כי לפני שמסיימים יכול להיות שתשובה מהירה בטרם סיום לא תהיה טובה ומשום כך כאמור אין מפסיקים אפילו לשיטתם שאין זכרון ראש חודש אבל אצלנו אדרבה ועדרבה אין לנו מפסיקים בתוכחה ואדרבה יש לנו גם תוכחה כלפי ראש חודשים ראשי חודשים הם מועץ של סימן ואז זה היה מקור לתקווה ולחזור בתשובה אבל מה לעשות שחודשכם עד היכן שנע נפשי כי גם החודשים שהפכו להיות סימן להתחדשות הפכו לעניין של שגרה וכבר אין בהם שום ביטוי להתחדשות רוחנית ומשום כך כאמור 12 אלו ואלו דברי אלוהים חיים וכולם מובילים למקום אחד רבי חנן"

הטקסט מסביר כי למרות שראש חודש מסמל התחדשות ותקווה לתשובה, הצורך בתוכחה ובחשבון נפש בתקופה זו גובר. אפילו החודשים עצמם, שנועדו להיות סימן להתחדשות, עלולים להפוך לשגרה חסרת משמעות רוחנית, ולכן יש צורך בתוכחה גם כלפיהם ("חודשכם ומועדכם שנאה נפשי").

סיום:

הטקסט מסתיים בקביעה ששתי הגישות ("אלו ואלו דברי אלוהים חיים") מובילות בסופו של דבר לאותה מטרה: עוררות לתשובה וחשבון נפש לקראת ימי האבל. ההדגשה נותרת על חשיבות התוכחה הלאומית בתקופה זו, גם כאשר היא מתנגשת לכאורה עם שמחת ראש חודש