כתב הרמב"ם בספרו מלות ההגיון פרק י"ג "השם מוחלט השיתוף על שני עצמים שאין שיתוף ביניהם בשום ענין כלל". אז למה נקראים שיתוף מוחלט, הרי אין ביניהם שום קשר?
הרמב"ם כותב בספרו מלות ההגיון, ששם משותף שיתוף מוחלט היינו מילה זהה עם שתי משמעויות שונות ללא קשר אחת לשניה כמו המילה "עין" שהיא גם אבר הראיה וגם עין המים. שאלתי היא א"כ מדוע נקראים שיתוף מוחלט הרי אין ביניהם שום קשר?
אמירת פסוקים בעל פה, הנחת נביא מעל החומש
1. האם צריך להקפיד על אמירת פסוקים בעל פה, משום "דברים שבכתב אין אתה רשאי לאומרם על פה",
כגון: כל מגילת אסתר, פרשיות מהתורה, מזמור קיט בתהילים, או מזמורים אחרים בתהילים.
2. האם צריך להקפיד על הדין של הנחת נביא מעל חומש.
האם זה ממש איסור? האם יש צד להקל כשזה מסובך להוריד כגון שיש ערמה גדולה של ספרים?
המושג שמים במקרא
שלום לרב,
הסתפקתי במושג שנאמר במקרא שאומר "את השמים" ו"רקיע" וכיון שוודאי לא מדובר בכוכבים א"כ מהם , האם האטמוספרה או מקום העננים או בכלל מקום שעדין אין בכח עדשת הטלסקופ לקולטו כידוע שיודעים כיום "רק" עד כמה עשרות אלפי גלקסיות של כוכבים ?
תודה.
הלמודים ההכשרתיים
כנהר שלום,
א. מה יותר חשוב ללמוד לפי רבנו- פיזיקה או ביולוגיה?
ב. האם מותר ללמוד מקצועות אלו ודומיהם בבית הכסא?
הרקיע
שלום וברכה,
האם לדעת חז"ל הארץ שטוחה עם רקיע קשיח מעליה?
זה מה שאני הבנתי מילמוד סוגיות בגמרא ובמדרשים.
ארצה לשמוע את דעת הרב בנושא.
בברכה
יחזקאל
שמעתי מכבוד רבינו בשיעור בספק יחזקאל על דברי רבינו בהשפעת הכוכבים על כדו״א שדברים אלה ללא מחלוקת, וזה תימא שהרי רק בירח ובשמש אין מחלוקת אך בנותרים יש הרבה פיקפוק בדבר.
האם הרב דיבר ברוח הדברים של התקופות הקדומות או שמא באמת יש ביסוס אחר לכך ?
תודה רבה ומחילה