האם ניתן להגדיר פעולה זו כבניית אוהל קבוע האסורה או כפעולת המשכה של אוהל עראי המותרת בשבת?
היש לחשוש בנסיבות אלו לאיסור דאורייתא משום "מכה בפטיש" שכן הוא לכאורה מכשיר את המטריה ליעודים שלה?
היש הבדל בדין המטריה המיטלטלת לבין הדין של המטריה / שמשיה הקבועה בחצר או הצמודה לעגלת התינוק?
תגיות
04/02/10 כ' שבט התש"ע
המקור עוסק בשאלה ההלכתית האם מותר לפתוח בשבת מטריה קבועה בחצר או שמשיה המחוברת לעגלת תינוק. הדיון מתחיל בהשוואה לפתיחת מטריה רגילה בשבת, דבר שאסור לדעות מסוימות מחשש בניית אוהל. אף שהיו פוסקים שהקלו במטריה קבועה או שמשיה מחוברת כיוון שהן נחשבות כהמשך "אוהל עראי" מותר, יש המצריכים הכנה מערב שבת בפתיחת טפח כדי להימנע מאיסור. המסקנה היא שניתן לסמוך על המתירים בשימוש בהן, אך מומלץ לפתוח חלקית מערב שבת.
קובץ שמע - מלא
ושא מרכזי: האם פתיחת מטריה קבועה (מרקיזה בחצר, שמשיה בעגלת תינוק) בשבת מותרת או אסורה, בהשוואה לשימוש במטריה ניידת.
נקודות ודעות מרכזיות:
- השאלה הבסיסית: הדיון מתחיל בשאלה האם מותר להשתמש במטריה ניידת בשבת, שכן פתיחתה יוצרת מעין גגון. שאלה זו מהווה את הבסיס לדיון על מטריה קבועה.
- איסור "בונה" (יצירת אוהל): קיימת הלכה שאוסרת יצירת אוהל קבוע בשבת. הוספה על אוהל ארעי מותרת, אך יצירתו מלכתחילה אסורה מדרבנן. אם קיימת תשתית ברוחב טפח, מותר להוסיף עליה כיסוי בשבת.
- "שיש דין שאסור לעשות אוהל קבוע. ומי שעו עושה אוהל קבוע ביום שבת חייב ואוהל ערי מותר להוסיף עליו אבל אסור ליצור אותו לכתחילה מדרבנן כלומר אם יש לנו תשתית במרפסת כדי לשים מעל מעל מעל זה כיסוי אז ביום שבת אסור לשים כיסוי לכתחילה כי זה נקרא יוצר אוהל ערי וזה איסור מדרבנן אבל לעשות זאת."
- "אבל אם יש כבר טפח, רוחב טפח על גבי התשתית הזו ואז הוא רק ממשיך את האוהל ערי, אז זה מותר להמשיך את האוהל ערי."
- מחלוקת הנודע ביהודה והחזון איש בנוגע למטריה ניידת:
- הנודע ביהודה: סבר שיש בפתיחת מטריה בשבת חשש לאיסור תורה של "בונה" (אוהל קבוע) או "בונה".
- "באמת הנודע ביהודה שהיה מגדולי הפוסקים לפני 200 שנה היה בדעה שיש בזה חשש של איסור תורה. יצירת המטרייה ביום שבת והשימוש בהוא סבור שיש בזה חשש מדין תורה, מדין אוהל קבוע, מדין בונה."
- החזון איש: חלק עליו עקרונית וטען שמכיוון שהמטריה נפתחת ונסגרת, היא דומה לדלת על צירה ואין לראות בכך בנייה.
- "למרבה הפתעה יצא נגדו דווקא חזון איש שידוע לכאורה מחמיר והנה הוא טוען מאחר וזה היא נפתחת ונסגרת היא כמו דלת על ציריה והועיל וכן אי אפשר לבוא ולהתייחס אל זה כאל עשייה של בנייה וכך יוצא בזה."
- איסור מעשי של החזון איש: למרות זאת, החזון איש לא התיר בפועל שימוש במטריה בשבת, מחשש לאיסור "מכה בפטיש" (השלמת כלי) או משום שזה נראה כ"עובדין דחול" ועלול לגרום לחילול השם.
- "למרות הכל החזון איש לא יהר להתיר בפועל ואמר אולי יש לחשוש מדין מכה בפטיש דהיינו שמע על ידי פתיחת המטרייה. עכשיו הוא משלים את עשיית הכלי לכלי."
- "אבל החזון איש הוסיף מעבר לזה גם במיוחד אם יוצאים החוצה וזה נקרא עובדין דחול זה נראה כעובדין דחול ויש בזה חילול השם כך הוא אומר ומשום כך הוא אסר להשתמש במטרייה והשמשיה מהפן הזה של העניין."
- הבחנה בין מטריה ניידת למטריה קבועה: הדובר מציע הבחנה בין מטריה ניידת למטריה קבועה (מרקיזה בחצר, שמשיה בעגלת תינוק). במקרה של מטריה קבועה, היא נתפסת כתשתית קיימת של "אוהל ארעי", ופתיחתה נחשבת כהוספה על אוהל ארעי, דבר המותר בשבת.
- "אבל הרי המרכיזה כאמור במקומה עומדת ואז והשמשיה לתינוק במקומה עומדת. ואם כן ניתן לכאורה להתייחס אליהם אל תשתית של אוהל ערי שאני רק מוסיף עליהם. ומותר."
- דעת "שמירת שבת כהלכתה": ספר "שמירת שבת כהלכתה" אכן מתיר שימוש בעגלת תינוק עם מטריה או במרקיזה קבועה, למרות שהוא אוסר שימוש במטריה רגילה.
- "ולכן מבחינה זו בשמירת שבת כהלכתה אף שעזר את השימוש במטריה התיר את השימוש בעגלה תינוק עם מטריה או במרכיזה."
- "בפרק כד נשמירת שבת ככתה חלק א' סימן סעיף טו אז הוא כותב גדר גדרו גדולי הדורות זכרונם לברכה ואמרו שאין לפתוח מטריה או שמשיה בשבת וביום טוב אושם שאין לפותחן כן אין לכפלן וכן אם אין פתוחות מבעוד יום אין להשתמש בהן גם במקום שיש עירוב אבל שמשיית גינה שתקועה בקרקע מבעוד יום או סכחה מרכיזה שמעל גזוז תרה או מעל חלון רעבה מ לפותחן ולקפלן."
- המלצה לפתיחה חלקית מערב שבת: למרות ההיתר, הדובר מציין שיש דעות מסתייגות וממליץ לפתוח את המטריה/שמשיה הקבועה מערב שבת פתיחה קלה (לפחות ברוחב טפח), כדי שההיתר יהיה מבוסס יותר ולא יהיה מקום לאיסור לכל הדעות.
- "ולכן נראה לענינו דעתי שהאמת תורה דרכה שגם בעגלת תינוק וגם במטרייה שהיא בחצר קבוהה מן הראוי שלא יסגור אותם סגירה הרמטית מן הראוי שיפתח אותם מערב שבת פתיחה קלה לפחות שיבוצר איזשהו חלל של טפח כדי שיהיה אפשר אם נרצה ביום שבת להמשיך אותו."
- "אבל אם המטרייה הזו השמשיה הללו סגורים הרמטית באופן כזה שלא נראה טפח אין טפח אין רוחב טפח קשה לומר שזה מותר לכל הדעות ויש לכאורה מקום לאסור."
- סיכום: לסיכום, נראה שיש לסמוך על הדעות המתירות שימוש במטריה/שמשיה הצמודה לעגלת תינוק או קבועה בחצר. עם זאת, מומלץ לפתוח אותן מערב שבת פתיחה חלקית כאמצעי זהירות.
בסיום הקטע, הדובר מציין שהוא קורא את הדברים בשעת שבת
Question1
מהי המחלוקת העיקרית בין גדולי הפוסקים בנוגע לשימוש במטריה בשבת?
Answer1
המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלה האם פתיחת מטריה בשבת נחשבת לאיסור "בונה" (יצירת אוהל קבוע) או "יוצר אוהל עראי". הנודע ביהודה החמיר וחשש לאיסור תורה של "בונה", בעוד שהחזון איש הקל יותר מבחינה זו, וראה בפתיחת המטריה כדלת על צירה, אך עדיין אסר זאת מחשש "עובדין דחול" ו"חילול השם", וגם הזכיר חשש של "מכה בפטיש".
Question2
מהי דעתו של החזון איש בנוגע לפתיחת מטריה בשבת, ומדוע הוא אסר זאת למרות הקולא העקרונית?
Answer2
החזון איש אמנם סבר עקרונית שאין בפתיחת מטריה איסור "בונה" דאורייתא, מאחר שהיא נפתחת ונסגרת כדלת על צירה. עם זאת, הוא אסר שימוש במטריה בשבת משום שזה נראה כ"עובדין דחול" (מעשי חולין) ועלול לגרום ל"חילול השם". בנוסף, הוא העלה חשש של "מכה בפטיש", כלומר השלמת כלי ביום שבת, אך דחה טענה זו לגבי מטריה מתקפלת שהיא כבר כלי.
Question3
מה ההבדל ההלכתי בין מטריה ניידת למרכיזה (סוכך קבוע בחצר) או שמשיה המחוברת לעגלת תינוק?
Answer3
ההבדל העיקרי הוא שבמטריה ניידת יש שתי פעולות: פתיחתה ליצירת צל והרמתה מעל הראש. לעומת זאת, מרכיזה או שמשיה קבועה כבר נמצאות במקומן, ופתיחתן נחשבת כהוספה על "אוהל עראי" קיים, בדומה להזזת גגון בסוכה. לכן, יש מקום להתיר את פתיחתן בשבת.
Question4
כיצד ניתן להחיל את דיני "אוהל עראי" על מרכיזה או שמשיה קבועה?
Answer4
אם יש כבר "טפח" (רוחב מסוים) של כיסוי קיים במרכיזה או בשמשיה (אפילו במצב מקופל), פתיחת יתרת הכיסוי בשבת נחשבת כהוספה על "אוהל עראי", דבר שמותר מדרבנן. זאת בניגוד ליצירת "אוהל עראי" חדש לכתחילה בשבת, שאסור.
Question5
מה פסק "שמירת שבת כהלכתה" בנוגע לשימוש במרכיזה או שמשיה קבועה בשבת?
Answer5
"שמירת שבת כהלכתה" מתיר את פתיחת מרכיזה הקבועה בקרקע או מעל מרפסת, וכן שמשיה המחוברת לעגלת תינוק, מאחר שהן נחשבות כהוספה על "אוהל עראי". עם זאת, הוא מציין שיש פוסקים שמסתייגים מהיתר זה.
Question 6
מה ההמלצה המעשית העולה מהדברים בנוגע להכנת מרכיזה או שמשיה קבועה לשבת?
Answer6
מומלץ לכתחילה לפתוח את המרכיזה או השמשיה פתיחה קלה מערב שבת, כך שיהיה כבר רוחב של "טפח" פתוח. בצורה זו, הפתיחה המלאה בשבת תיחשב בוודאות כהמשכה של "אוהל עראי" ולא כיצירה חדשה, ובכך יחוזק ההיתר לשימוש בהן בשבת.
Question 7
מדוע יש חשיבות לפתיחה חלקית של המרכיזה או השמשיה מערב שבת על פי חלק מהדעות?
Answer7
פתיחה חלקית מערב שבת יוצרת כבר מעין תשתית של "אוהל עראי" (בשיעור טפח לפחות). כך, הפתיחה בשבת נחשבת רק כהוספה והמשכה של אוהל קיים, ולא כהקמה חדשה של אוהל, דבר שיכול להיות אסור מדרבנן.
Question 8
מהו סיכום הדעות בנוגע לשימוש במרכיזה או שמשיה קבועה בשבת, ועל מה ניתן לסמוך?
Answer 8
לסיכום, יש פוסקים המתירים שימוש במרכיזה או שמשיה קבועה בשבת, במיוחד אם הן מחוברות לעגלת תינוק או קבועות בחצר, מאחר שפתיחתן נחשבת כהוספה על "אוהל עראי". עם זאת, מומלץ לנהוג בחוכמה ולפתוח אותן פתיחה חלקית מערב שבת כדי לבסס את ההיתר ולא להיכנס למחלוקת. ניתן לסמוך על הפוסקים המקילים במקרים אלו, אך ראוי לכתחילה לנקוט משנה זהירות
קובץ שמע - TXT
100204hy.txt
(7.62 KB)