האם רשאית הכלה לקדש החתן בטבעת? גבר העונד טבעת נישואין, היש לחשוש לאיסור "לא ילבש"?

מסמך תדרוך: סקירת נושאים מרכזיים מתוך המקור "הטקסט שהודבק"

נושא מרכזי: דיון הלכתי בנוגע למנהג האישה לתת טבעת לחתן בעת הנישואין ושאלת איסור "לא ילבש" לגבי גברים העונדים טבעת.

נקודות עיקריות וציטוטים:

1. התנגדות נחרצת למנהג שהכלה תיתן טבעת לחתן:

• הרב במקור פותח בשאלה האם מותר שהכלה תיתן טבעת לחתן ומיד פוסק באופן חד משמעי: "ובכן באמת אין מקום לכל החידושים הללו ויש לאוסרם".
• האיסור תקף גם אם הכלה לא אומרת דבר בעת הנתינה: "אלא אפילו אם היא נותנת לו את הטבעת בכל דממה דקה בלי שהיא אומרת דבר".
• הסיבה העיקרית לאיסור היא שהכנסת מנהג זה לטקס הנישואין "מתחכת עם דברים שאנחנו מוצאים אותם אצל הגויים".
• הרב מצטט את הרב משה פיינשטיין משו"ת אגרות משה שאומר: "הדבר פשוט שאם זה מנהג ידוע אצל הגויים כאקט של נשואין, בוודאי ובודאי שאסור לנו לנהוג במנהגיהם".
• גם אם אין הוכחה שמדובר בחוק גויים, עדיין יש לאסור זאת משום שזה "מתחילה לפרוץ את גדרי הקידושין כדת משה וישראל".
• בתקופה המודרנית, שיש בה "סמנים מרדניים במסורת ניסיונות להכניס כל מיני תיקונים בתקסים של חופה וקידושין שהם קדת משה וישראל יש לעמוד חומה בצורה ו סור את נתינת הטבעת מן האישה לאיש".

1. הצורך בהסברה חינוכית לדור הצעיר:

• הרב מביע חשש מכך שאמירה בלבד שהדבר אסור לא תספיק לנוכח השינויים בדור הצעיר: "לכן לא די לנו בכך שאנחנו אומרים שהדבר אסור או יש לאסור ולעמוד כחומה בצורה אם לא נשכיל להביא את העניין הזה ברמת החינוך לדור המחר בשום שכל אז הייתי התפר צות כי לא נוכל לעמוד מול דור המחר".
• הדור הצעיר מצפה להבנה ותובנה ולא רק לציות עיוור: "אלא הוא מלווה את הצייתנות שלו בהבנה, בתובנה, בכל עוד הדבר הזה לא קיים אז חלילה חלילה יש פוטנציאל של מרדנות".
• יש צורך להסביר את המשמעויות העמוקות של מצוות הקידושין: "משום כך אין לנו פטורים ורק בעניין של האיסור, אלא להסביר לדור הצעיר את המשמעויות שבעניין".

1. הסבר תיאולוגי לפשר העובדה שהאיש מצווה בקידושין ובפריה ורביה והאישה לא:

• הרב מסביר כי "מדין תורה האיש הוא המצווה בקידושי אישה ואין האישה מצווה להתקדש לאיש. האיש הוא מצווה בפריה ורביה ואין האישה מצווה לפרוט ולרות".
• הוא מביא את דברי החתם סופר שמסביר כי מצוות פריה ורביה כרוכה ב "הרבה צער הריון תשעה חודשים זה דבר קשה מנסוא לאישה פיזית ונפשית וגם הלידה היא עומדת בשערי מוות".
• העיקרון הוא ש "אין הקדוש ברוך הוא מצווה על האדם לקיים מצווה שיש בה חורבן גופו, חורבן נפשו".
• התורה ציוותה את הגבר במצוות הקידושין והפריה ורביה משום שהוא נתפס כיותר יצרי ולכן זקוק לריסון וזיכוך באמצעות המצוות: "התורה העריכה את הגבר כייצור יותר יצרי מאשר האישה. ולכן ציוותה אותו במצוות עוטפות מאשר האישה כדי לרסנו, לתת לו מערכת חיסונית כדי לזכורו. אז משום כך הוא מצווה לקדש אישה".
• האישה פטורה ממצוות אלו משום שאינה מעורכת כיצרית כמו הגבר, ולכן היא מוגנת יותר.
• ניסיון האישה לקדש בעצמה מעיד על חוסר הבנה של משמעות המצוות ועד כמה הן לטובתה: "האישה באה ואומרת גם אני רוצה לקדש היא פשוט לא מבינה את כל המשמעות של המצוות הללו ועד כמה הם לטובתה ולא לטובתו".

1. היסטוריה של מנהג הקידושין בטבעת:

• הרב מציין כי "לפעמים בישראל קידשו את אישה בכסף ושבי כסף ולבו בטבעת הטבעת כאקט של קידושין חדר לעם היהודי יותר מאוחר בערך לפני כ1000 שנה".
• אף על פי שהזוהר נותן משמעות מיוחדת לטבעת, המקור מציין כי "יותר מצאנו את קדושת טבעת אצל הגויים".
• עדות תימן לא קידשו בטבעת עד לעלייתם ארצה, אלא בכוס יין ומטבע.
• עדות לכך שבתקופת המשנה והתלמוד לא קידשו בטבעת מחזקת את הטענה שאין זה מנהג יסודי ביהדות.

1. דיון בשאלת "לא ילבש" לגבי גברים העונדים טבעת:

• הרב מבחין בין טבעת עם חותם לטבעת בלי חותם, בהתבסס על התלמוד וההלכה. גברים נהגו לענוד טבעת עם חותם לצורך חתימה על מסמכים, אך לא טבעת רגילה לנוי.
• איסור "לא ילבש" מתקיים כאשר גבר לובש בגד אישה "כדי להתנאות בכך או כדרך לבוש".
• במקרים של התחפשות לצורך בריחה או שימוש בחפץ אישה לצורך ריפוי, אין איסור "לא ילבש" כי אין זה דרך לבוש או נוי.
• לגבי ענידת טבעת על ידי גבר כסימן שהוא נשוי, "עדיין ספק גדול אם הוא עובר על לא ילבש" אם מטרתו אינה נוי.
• הרב מציין כי "נראה שאין אצלנו דבר כזה שגברים יצאו הם טבעות לנוי רק בא במידה בטבעות אסיות או בודדים".
• למרות שייתכן שבדורנו המתירני ענידת טבעת כסימן נישואין לגבר עדיפה מחוסר סימן, מבחינת איסור "לא ילבש" הדבר נותר בספק אם אין כוונה לנוי.

1. סיכום לגבי ענידת טבעת לנוי על ידי גבר:

• לכאורה יש בכך בעיה של "לא ילבש", אך הדבר תלוי במטרה. אם הענידה אינה לצורך נוי, ייתכן שאין איסור.
• עם זאת, "בין כך ובין כך כאמור טבעת מנקלה לחתן במסגרת קידושין יש למנוע לחלוטין".

מסקנה מרכזית: המקור מציג עמדה הלכתית ברורה המתנגדת למנהג שהכלה תיתן טבעת לחתן בעת הקידושין, בעיקר בשל החשש להידמות לגויים ולפגוע במבנה הקידושין המסורתי. הרב מדגיש את הצורך בהסברה חינוכית מעמיקה לדור הצעיר כדי למנוע התנגדות למצוות. בנוסף, הרב דן בשאלת איסור "לא ילבש" לגבי גברים העונדים טבעת, ומגיע למסקנה שאם המטרה אינה נוי אלא סימון נישואין, האיסור אינו ודאי, אך בכל מקרה אין להתיר נתינת טבעת מהכלה לחתן במסגרת הקידושין.