שאל השואל, האם אפשר שהקלה גם כן תיתן טבעת לחתן? לא רק שהחתן יתן טבעת לכלה, אלא שהכלה תיתן טבעת לחתן בעת הנישואין. ושאלה נוספת ששאל אותו שואל, האם בכלל מותר לגבר ללכת או להסתובב או לעמוד טבעת באצבעו? האם אין בזה גדר של איסור לא ילבש גבר שמלת אישה? ובכן באמת אין מקום לכל החידושים הללו ויש לאוסרם לא מבעיה אם הכלה אומרת לחתן שהיא מקדשת אותו בטבעת וודאי ודאי שאין לתת יד למהלך כזה, לתקס כזה, אלא אפילו אם היא נותנת לו את הטבעת בכל דממה דקה בלי שהיא אומרת דבר. העובדה שמכניסים את זה בתוך טקס החופה והקידושין והעובדה ש ההנהגה הזו מתחכת עם דברים שאנחנו מוצאים אותם אצל הגויים. יש כבר מקום לאסור. הדבר פשוט שאם זה מנהג ידוע אצל הגויים כאקט של נשואין, בוודאי ובודאי שאסור לנו לנהוג במנהגיהם. כך אומר הרב משה פי איינשטיין בשוט אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן יח ואבן העזר חלק ד סימן לב אות ב אלא אפילו גם אם לא אה רוכח לנו שזה חוק אצל אומות העולם שגם הכלה תקדש את האיש בטבעת הרי יש לאסור את הדבר הזה בגלל שכאמור זוהי צה שמתחילה לפרוץ את גדרי הקידושין כדת משה וישראל ובעת המודרנית הזו שהיא גם מרדנית העת הזו כלומר יש איזשהם סמנים מרדניים במסורת ניסיונות להכניס כל מיני תיקונים בתקסים של חופה וקידושין שהם קדת משה וישראל יש לעמוד חומה בצורה ו סור את נתינת הטבעת מן האישה לאיש גם כאמור אפילו בכל דממה דקה ובאמת שיש לנו קושי גדול בעניין זה כיוון שאפילו בנות כשרות מישראל שלמדו במוסדות דתיים ואפילו תורניים מתחילות להיפגע מדוע הם אינן שותפות בכל המהלך הזה שנקרא קידושין חופה בקידושין לכן לא די לנו בכך שאנחנו אומרים שהדבר אסור או יש לאסור ולעמוד כחומה בצורה אם לא נשכיל להביא את העניין הזה ברמת החינוך לדור המחר בשום שכל אז הייתי התפר צות כי לא נוכל לעמוד מול דור המחר שכבר איננו כמו דור האתמול שהייתה לו משמעת מאוד מאוד בסיסית לכל מה שנאמר לו, אלא הוא מלווה את הצייתנות שלו בהבנה, בתובנה, בכל עוד הדבר הזה לא קיים אז חלילה חלילה יש פוטנציאל של מרדנות ומשום כך אין לנו פטורים ורק בעניין של האיסור, אלא להסביר לדור הצעיר את המשמעויות שבעניין. וכמה וכמה דברים יש צורך להסביר. א' מדין תורה האיש הוא המצווה בקידושי אישה ואין האישה מצווה להתקדש לאיש. האיש הוא מצווה בפריה ורביה ואין האישה מצווה לפרוט ולרות גם בעניינים אלו יכולים לטעות ולומר ולמה האישה כפה נתקפחה על ידי התורה ולא נצתה בכך נתחיל מפריה ורביה אומר החתם סופר הפרייה ורביה היא מהלך שיש בו הרבה צער הריון תשעה חודשים זה דבר קשה מנסוא לאישה פיזית ונפשית וגם הלידה היא עומדת בשערי מוות. צער גדול, הצעירים, עצם הלידה, אחר כך גידול הבן או הבת, גידול הבלולד. אלה הם דברים קשים מאוד. ואומר החתם סופר, אין הקדוש ברוך הוא מצווה על האדם לקיים מצווה שיש בה חורבן גופו, חורבן נפשו. זוהי כותרת אדירה שהרבה צריכים לעט עליה. ואז מה יוצא? התורה מצווה את הגבר ואינ מצב את האישה. כי לגבי הגבר זה לא קרוך בחורבן הגובה נפש. לגבי האישה זה קרוך בחורבן הגובה נפש. אלא שאז השואל ישאל אז איך בכלל יבואו נישואים לעולם אם רק גברים מצובים ונשים לא מצובות. והתשובה נכון העובדה שהגבר מצווה כבר יש בה עוד לפני לפני קיום המצווה לגרום לגבר ולשאול את עצמו למה התורה סילתה אותי ולא אותה ואז הוא התבונן יותר ויותר שלא ניתנו המצוות לישראל אלא לצרפן לזקחן על דרך מה שאמרו חז"ל וכי מה הקפת לל התורה בין שוחט מן הצווא או שוחט מן העורף אלא לא נתנו מצוות ישראל אלא כדי לזקחן במצוות מה זה לזכך? וכי הבני אדם הם אבנים טובות ויקרות שצריך ללטש אותם? כן. בנובן הנפשי כן אם יש פוטנציאל שלילה בהתנהגות האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו שם יש צורך בליטוש שם יש צורך בריסון שם יש צורך לסלק את הפוטנציאל היצרי. התורה העריכה את הגבר כייצור יותר יצרי מאשר האישה. ולכן ציוותה אותו במצוות עוטפות מאשר האישה כדי לרסנו, לתת לו מערכת חיסונית כדי לזכורו. אז משום כך הוא מצווה לקדש אישה. אומרים לו למה לך ללכת עם כל מיני נשים? קח לך אישה אם אתה רוצה להפיק את יצרך. קח לך אישה. תעשה את העניינים האלה במסגרת בונה יוצרת כבני בית בישראל. והיה אישה מיוחדת לך. והכל בסום שכל בהנהגות אז היצריות שבאדם מרוסנת והופכת להיות חלק מעולם יצירתי ומעולם שתחברות ליוצר זה דבר אדיר אבל מה שאין כן אם זה הפקר הרי האדם מגיע במסכת ההפקרות הזו לאנוסים להשם אצילנו לשפיכות דמים להרבה דברים כי עבירה גורת עבירה ודמים ודמים נגעו אבל האישה שאיננה מעורכת כיצרית בפוטנציה כיצרית כמו הגבר פטורה מן המצוות האלה ולכן התורה חיו את הגבר לקחת אישה והוא אחראי אחראי לטעם משפחתי לא רק בלבוא ולקיים את הקשר האישי הזה איתה מבחינת עונתה לא יגרע אלא גם מזונות פרנסה לה וללדיה היא לא חייבת במזונות כלפי בעלה היא לא חייבת מזונות אבלו כפה הולדות למרות שהיא רצתה ולדות ולמרות שהיא רצתה את הקשר הנשואים היא לא חייבת רק הוא יוצא איפה שאם התורה נתנה לאיש לקדש את האישה והאישה באה ואומרת גם אני רוצה לקדש היא פשוט לא מבינה את כל המשמעות של המצוות הללו ועד כמה הם לטובתה ולא לטובתו ומשום כך אין לנו צץ ספק שאם מסבירים לדור הצעיר את המצוות האלה ואת משמעותן ואת מבנה התהמשפחתי על יחסי הממון שבו כפי שהתורה ציוותה לא רבות מן הצעירות התנהגו כשעירות שמרקדות כמו שעירים מרקדים שגם אני רוצה בצורה רדודה לא מבינות את המשמעות של הדבר הזה אלא יבינו שהתורה היא תורת חיים וחוכמת קודש וכל מה שהקדוש ברוך הוא צ הוציוה אך ורק לטובתן ולא לרעתן. אבל בלי ההסברים הללו לא נוכל להעביר את דור המחר משום כך. באמת כאמור אם באמת אצל אצל אומות העולם מקדשים בטבעת וגם על ידי אישה ברור שעשו להם. היה וזה לא מגובש כחוק אלא כמנהג ולא כולם. אז ברור שאסור לנו כדי לא להרוס את המבנה של הטעם משפחתי ויצירתו כפי שהתורה קבעה אותוכי כאמור יש בו הרבה חוכמת קודש בעניין הזה אלא עלינו לדעת שלפענים בישראל בכלל לא קידשו בטבעת לפעמים בישראל קידשו את אישה בכסף ושבי כסף ולבו בטבעת הטבעת כאקט של קידושין חדר לעם היהודי יותר מאוחר בערך לפני כ1000 שנה ואף שהזוהר נותן לו משמעות מיוחדת במינה אבל איננו רואות ולא זר שכן יותר מצאנו את קדושת טבעת אצל הגויים. אז באמת הזוהר יש בו מדרשים אדירים איך לתת משמעויות גם למנהג שחדר בישראל. אבל כאמור עובדי עד עלותינו ארצה בתימן לא קידשו אישה בטבעת אלא בכוס יין ובמטבע ולא בטבעת. ואם כן איפה עדה אשר שמרה על מנהגיה במשך אלפי בשנים שמנהגי משנה ותלמוד אז לא בכדי לא קידשו בטבעת לא היו טבעות בוודאי שהיו בטבעות אלא לא קידשו כי כאמור לא זה היה האקט שבו נתקדש ומשום כך אין מקום לכל העניין הזה בתוך הקידושין תקס של קידושין כדעת משה וישראל במיוחד שאצל אומות העולם הנהיגו שהגבר לענות טבעת הגבר הנשוי כדי שידעו שהוא נשוי ולא יתחילו איתו או לא ישמעו לכך שאם הוא מתחיל עם מישהי צור עם יהודי לא צריך כל זה כי אצלנו לא סימני חוץ ולא סימני חוץ שומרים על הקדושה שהרי אמרנו שלפי דין התלמוד לא קידשו אישה בטבעת היא לא הייתה צריכה טבעת על אצבעה כדי שידעו שהיא נשואה ולא יתחילו איתה אלא מי לא ברר מהמעמדה של האישה שאיתה רוצה להתחתן ובזהירות ובקדושה לא היו צריכים סמני חוץ הצורך בסימני חוץ מראה על שקיעה על ירידה במוסר שאז אנחנו זקוקים לכל הסימנים האלה ומכאן אנו מגיעים לחלק השני האם יש בזה איסור של נתינת א של לא ילבש גבר שמלת אישה באמת אנחנו מוצאים בתלמוד מסכת שבת דף סב במשנה ובגמרא וכן בהלכה בדברי רבנו פרק יט מלכות שבת ההלכה א הלכה ב' ג וכן אור חיים שלחן ערוך סימן שאחנו מוצאים את ההבחנה בין טבעת עם חותם ובין טבעת בלי חותם הגבר היה נוהג אם כבר לענות טבעת לא מסגרת קידושין אלא בחיי יום יום טבעת אם חותמת כדי לחתום על מסמכים אבל טבעת רגילה לנוי לא ואישה הייתה רגילה לצאת עם טבעת בלי חותם כי אצלה הטבעת לא נועדה לצורך עסקי אלא לצורך נוי וביום שבת אסור לגבר לצאת עם טבעת של אישה כי אין דרכו לצאת עם טבעת כזו ואסור לאישה לצאת עם טבעת אמחותם כי אין דרכה ל לצאת עם טבעת כזו והרוא מוציא מרשות לרשות זהו הדיון שנידון בגמרא ונפסק בהלכה אבל מה עם הדיון שלא ילבש נראים הדברים כך מתי באמת יש גדר לא ילבש כשהאדם לובש שמלת אישה כדי להתנאות בכך או כדרך לבוש אז הוא עובר על לא ילבש אבל אם למשל האדם רוצה לברוח מן האויב, משדה האויב, ולובש שמלת אישה כדי שלא יכירו אותו לברוח משדה אויב, מותר לו. כיוון שכל זה הוא לא עשה לצורך הנוי ועל דרך הלבוש, אלא על דרך ההתחפשות כדי לחמוק מן האויב. או אם אדם לוקח נניח משהו של אישה במסגרת ריפו. מאחר הוא לא עושה את זה בדרך של לבוש אלא בדרך של ריפוי מותר וכך אותו דבר גם כאן אם נניח האדם עושה את ה לוקח את הטבעת לא בדרך של נוי אז אין לא ילבש אם זה בדרך של נוי אז השאלה היא האם באמת יש מנהג שגברים יוצאים עם טבעות לנוי או לא נראה שאין אצלנו דבר כזה שגברים יצאו הם טבעות לנוי רק בא במידה בטבעות אסיות או בודדים ואז באמת אם גבר יקח את הבע לשם נוי אז לכאורה הוא עובר עלו ילבש אנשים דרכם להתעתר על דעניות טבעות לשם נוי אבל לא הגברים עכשיו שגברים שמים טבעת לסימן שהם נשואים לכאורה זה לא משום אף שזה מעשה הבל אושטות אף שזה מעשה הבל אושטות ואולי דורנו המתירן כבר מוטב ככה שכבר יש לו איזשהיא סימן לבדרו מאשר בלי סימן אבל לכדי איסור שלא ילבש נראה שאם הוא עונה את הטבעת כדי שידעו שהוא נשוי ולא משומנוי עדיין ספק גדול אם הוא עובר על לא ילבש לסיכום יוצא איפה יש באמת בעניה טבעת לנוי על ידי גבר לכאורה משום לא ילבש אלא שכאמור השאלה מה היא מטרתו ואם הוא לא בדיוק עונד את זה בגלל לענידה לנוי יכול להיות שאין בזה איסור לא ילבש אבל בין כך ובין כך כאמור טבעת מנקלה לחתן במסגרת קידושין יש למנוע לחלוטין רבי חניו מנגשמר סו