היש לשטוף ולהדיח כוס של קידוש למרות שהוא נקי?

שאל השואל ואמר מה הדין לברך על לחם מדיגנים שגדלו בעציץ שאינו נקום שעשו מהם קמח ולשו את הקמח ועשו ממנו פת האם מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ או כיוון שמדובר בעצינו נקוב אין מברכים עליו המוציא לחם מן הארץ והתשובה מברך עליו המוציא לחם מן הארץ כי הוא גדל באדמה העפר שבתוך העשית הוא אדמה ולא נשתנתה תכונתה כל הספקות וכל המחלוקות ביחס לערציתים ניקובים או שאינם נקובים הם רק לא לגבי המהות של מה שגדל בהם אלא לגבי דינים הלכתיים עורלה תרומות מעשרות חלה שמיטה שבת האם שגדל בעצוב דינוק כשדה, דינוק כארץ ישראל, דינוק מחובר לאדמה שהתולש ממנו עובר על איסור דאורייתא בשבת, אבל לא ולא עלתה על דעת הפוסקים שכאילו אם הוא גדל בעצינו נקום, אין תכונתו כמי שגדל ב עפר זה לא עלה על דעת אף אחד. ולכן אם יש לנו ירק גדל בעצינו נקום מברך בורא פי האדמה. אם יש לנו עץ אילן שגדל בעצנו נקום מברך בורא פרי העץ. ואם תמצא לומר שהגדל ועציד שאינו נקו כאילו העפר שבתוך העציץ אינו אדמה, לא היינו צריכים לברך על הירקות שגדלים בעצם לקו בורא פרי האדמה ולא היינו צריכים לברך על עץ הגדל בעשית שהם נקו בורא פי עץ אלא על כולם היינו צריכים לברך שהכל נהיה בדברו ולא חילקו חילוק כזה מעולם ובכל זאת למה השואל שאל את השאלה הועיל ויש מה שנקרא חידונים הלכתיים ואז בחידונים תמיד אוהבים לעשות מערבים על בסיס איזשהיא דעה של חכם מחכמי הלכה אף על פי שאינה להלכה ואז בני אדם מתבלבל בין חידון שהוא בעל אופי חידודי ובין ההלכה למעשה ושמעתי ששאלו ברדיו ברדי חרדי האם יש משהו לחם שמברכים עליו בורא המוציא ברכת המזון בסוף ואילו בהתחלה אף שנוטלים עליו ידיים מברכים בורא מני מזונות ולא ידעו המאזינים עד שהמחדדים, בעלי החידון שלפו להם את דבריו של כף החיים. כף החיים בסימן קס"ח באות עז הוא כותב, מברך עליו המוציא כתב החוכמת החיי אדם כלל נא אות יז, מיני דגן אחד מחמשת מי דגה שגדל בעצינו נקום ועשה ממנו פת אינו מברך עליו המוציא לחם מן הארץ דינו נקרא ארץ כדעית בירושלמי כלעיים סוד פרק זן אלא מברך עליו בורא מיני מזונות ומכל מקום מברך עליו מחר ברכת המזון ונראה דודין דאן ברך בורא פרי אדמה ועל פירות האילן צריך עיון אם מברך בורא פרי עץ יעין שם אבל אומר הכף החיים השדה חמד כללים כלל כ אות קרבה להשיב על דברי החוכמת חיי אדם הנזכר וכתב אין ראיה מהירושלמי קראם נזכר וצריך לברך המוציל וגם בורא פרי האדמה אם הוא פרי האדמה יען שם קוצרו של דבר קודם כל חייבים ברשתות שידור כאלה לומר זאת רק לצורך חילון להלכה למעשה אין זה להלכה למעשה כדי לא לבלבל את בני אדם כבר יחשבו שאם יש איזשהיא דעה כזו שהרי ראים כף החיים מביא את חיי אדם ודחה אותו אמר עיין בשמ שדחה אותו כך שצריכים לזהר לא לבלבל את המאזינים בעינין הלכה למעשה שני יש באמת בפרק שביעי בירושלמי כלעין שם נאמר עציץ נקוב מקדש בקרם או שאינו נקוב אינו מקדש ואז נאמר בתלמוד הירושלמי תנה בין עצינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד כרבי שמעון וכולי וכולי דנים ועצית שנקוב עצא נקוב ושוב נאמר תנא עצינו נקוב מעשרותיו מהלכה ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבים עליה חומש רבי יוסה בעה מה הוא לומר על פתו המוציא לחם הארץ רבי יונה בעה בעכן דלעת כתלוש הוא לסכך בה רבי יהודה בן פזי וכולי. עד כאן. כלומר נאמר שרבי יוסף שאל מה הוא לברך על פתו פת מעצי שאינו נקוב המוציא לחם הארץ. חבר גליון השס בציון ירושלים מתפלפל בבעיה זו. אבל זו רק בעיה של רבי של רבי יוסא והיא אין על הלכה שהרי רבנו לא חשש לה בשום מקום דווקא בגלל שהוא עורר אותה רבי יוסף ורבנו וכל הפוסקים לא חשו לה סימן שהיא דחויה שנית הוא לא התכוון לומר שאין זה אדמה אלא בגלל המוציא לחם מן הארץ והרי עפר ב ב בעצם נקוב זה עפר אבל זה לא הארץ אשר נתת לי השם ואם כן זה היה מקור שאלתו של רבי יוסף ואין הכרעה הוא לא מכריע שכך צריך לומר הוא רק מעורר שאלה והסתמה דתלמודה לא מקבל את זה וכך פסקו פוסקים והריאו ראו כל הבעיה שלו היא לא אדמה ועץ כל הבעיה שלו אם זה נקרא ארץ ישראל עבר בעשה שנוקוב אבל צורו החנוש בתבוצות וכך אבותינו בתימן ברחו על על החיטים והקמח ו פת שעשו שם המוציא לחם מהארץ למרות שהכוונה היא הארץ בי ארץ הקודש ולא ארצות טומאות העמים ולמרות הכל הבינו שאנחנו רק מנצלים את כל מה שגדל בארץ כדי לתת שבחה של ארץ ישראל אז מה לי בעציץ נקוב? מה לי שאינו שאינו נקוב? מה לי ארץ ישראל? מה לי שאינה ארץ ישראל? זה הינוח. זאת ועוד רבנו בפרק שני מהלכות ביקורים הלכה חטא ופירות של שותפין חייבים ובכורים שניהם ארב ביקורי כל אשר בארצם הגדל בעציץ שאין בעציץ אף על פי שהוא נקו והגדל בספינה אינו מביא ממנו כל עיקר שנאמר בארצם שימו לב שאפילו גדל בעציץ שאינו בעציץ שהוא נקום לא מביא ביכורים כי בביכורים נאמר כל אשר בארצם וזה לא בדיוק הארץ כשזה בעציץ נקוב שכל הדעות עניין שבת זה כתול בכל הדעות של שאר דברים ודאי שדינו כמו הארץ אבל לעניין בכורים זה לא בדיוק ארצם כלומר אין מקום לדייק ולומר שאם הוא עצה שאינו לו נקוף זה לא ארץ זה לא ארץ לכל דבר בעיקר במובן של ארץ ישראל או משהו זה אולי אבל לא לעניין שאין לזה תכונת אדמה זה תכונת אדמה שאז הגדל ממנו ירק פורא פי אדמה הגדל ממנו עץ מברך עץ הגדל ממנו דגנים ועשה מהם פת מברך המוציא לחם מן הארץ שהרי זה על שבח ארץ ישראל לא ועיקר שהוא מניאדמה זה עיקר העיקרים לא גדולי מים לא גדולי עוור רק אלה הוציאו אותם מהברכה אבל לא שאר דברים נמצאנו למדים ולסיכום שאף שנאמרה דעה זו היא דעה דחויה ואינה להלכה איננו ססת כל עיקר ולהלכה כל פת שגדלה מדגנים שגדלו בעצית שאינו נקוב מברכים עליה מוציא לחם לארץ אין לומר שנוטלים אין לומר שמרכים עליה ברכת המזון ומה עם ברכת המזון שהיא דאורייתא לא עלה על דעתו של חיי האדם להסתפק בכך כל שכן על ברכת המוציא ולכן דבריו מאוד מוהים והשיבו עליהם ידחו אותם ואינם להלכה אלא מברך המוציא לחם לארץ כמו שגם אם הוא אוכל את הדגנים בפני עצמם כלים מברך בורא פרי האדמה וכמו כן אם גדלו פירות עץ בעצינו נקום מברך בורא פרי העץ רבי חניש