מהו בסיס האיסור של מילוי מוכין לכר, גזרה שמא יתפור(דרבנן) או בגלל איסור תיקון כלי (דאורייתא)?
מה ההבדל ,אם כן, בין איסור מילוי מוכין לכתחילה לבין ההיתר להחזיר המוכין שנפלו?
היש הבדל בדין כשמדובר באופני אטימה שונים,כמו למשל: כרית גומי המתנפחת ע"י אויר?
תמצית מקורות בנושא החזרת צמר גפן לכרית בשבת
מסמך זה מסכם את הסוגיה ההלכתית העולה מתוך קטע השמע "081218hy.mp3" בנוגע להחזרת צמר גפן (מוחין) לכרית בשבת, תוך התייחסות למקורות הלכתיים שונים המוזכרים בקטע.
השאלה המרכזית: האם מותר להחזיר צמר גפן שיצא מכרית בעלת ריצ'רץ' בשבת?
עיקרי הדברים והדעות:
- תיאור המקרה: אדם שאל האם מותר להחזיר צמר גפן שיצא מכרית בעלת פתח ריצ'רץ' בשבת. ילדו פתח את הריצ'רץ' והוציא את כל הצמר גפן מתוך סקרנות.
- דעת הרמב"ם: הרמב"ם (הלכות שבת, פרק כ"ב, הלכה כ"ג) קובע שאסור למלאות כרית חדשה בצמר גפן בשבת משום גזרה שמה יתפור. עם זאת, הוא מתיר להחזיר צמר גפן שנשר מכרית קיימת.
- ציטוט מדברי הרמב"ם: "אסור למלות הקר והכסת החדשים במוחין גזרה שמה יתפור אבל מוכין שנשרו מנקר או מנקסת מחזירים אותן בשבת."
- ההסבר העולה מדבריו הוא החשש מתפירה בשבת בעת המילוי הראשוני.
- דעת רש"י: רש"י (שבת דף מח עמוד א') מפרש שהאיסור למלאות כרית חדשה הוא משום "מתקן מנא" - תיקון כלי, דבר האסור מהתורה. לעומת זאת, החזרת צמר גפן שנפל מותרת.
- רש"י מבחין בין "חדשה" (כרית חדשה) שאסור למלאותה משום "דשעביד למנא" (עושה אותה לכלי), לבין "עתיקה" (כרית ישנה) שמותר להחזיר לה את הצמר גפן שנפל.
- הקושיות על הדעות:
- נשאלת השאלה מדוע אם האיסור למלאות מלכתחילה הוא גזירה שמה יתפור (רמב"ם), מדוע אין גזרה דומה בהחזרה?
- כמו כן, אם מילוי ראשוני הוא איסור תורה משום "מתקן מנא" (רש"י), מדוע החזרה אינה נחשבת לתיקון כלי?
- דעת המאירי: המאירי אומר שאסור לתת צמר גפן לתוך כרית ביום טוב, וקל וחומר בשבת, משום "עושה כלי". אך אם הצמר גפן נשר, מותר להחזירו בשבת ואין צורך באומן (בעל מלאכה) לכך.
- המאירי מסכים עם רש"י שהמילוי הראשוני אסור משום "עשיית כלי", אך מתיר את ההחזרה.
- השולחן ערוך והמשנה ברורה: השולחן ערוך (סימן שמ סעיף ח) פוסק כדעת הרמב"ם, שמותר להחזיר צמר גפן שנפל אך אסור למלאות כרית חדשה. המשנה ברורה מציין ש"מוכין" הם כל דבר רך כמו צמר גפן או גרירת בגדים, ומותר להחזירם לכרית שכבר היו בה, ואין בזה משום "תיקון מנא". עם זאת, מזהיר שלא לתפור.
- המשנה ברורה נראה כמי שחושש הן לדעת רש"י (איסור "מתקן מנא") והן לדעת הרמב"ם (גזרה שמה יתפור).
- דעת "היד הפשוטה": "היד הפשוטה" מסביר שהיתר ההחזרה מתייחס למקרים בהם הכרית לא הייתה תפורה באופן קבוע, אלא מקופלת, כדי לאפשר הוצאה לצורך ניקיון. במקרה כזה, החזרת הצמר גפן אינה נחשבת לתפירה.
- "היד הפשוטה" מעלה את השאלה מדוע אסור למלאות מלכתחילה אם מדובר בכרית שאינה תפורה.
- ההבחנה לגבי כרית עם ריצ'רץ': הדובר מגיע למסקנה שבכרית עם ריצ'רץ', אין כל חשש לגזירה שמה יתפור בעת החזרת הצמר גפן, ואף לא במילוי ראשוני. הסיבה לכך היא שמנגנון הריצ'רץ' מבהיר לכל שאין צורך בתפירה לצורך סגירת הכרית.
- לכן, לדעתו, בכרית עם ריצ'רץ' מותר אפילו למלאות צמר גפן לכתחילה בשבת, וקל וחומר שמותר להחזיר צמר גפן שיצא.
- ראיה מדברי הילקוט יוסף: הילקוט יוסף מתיר לנפח כרית גומי בשבת, ואף באמצעות משאבה במקום צורך. הוא מבחין בין זה לבין ניפוח כדור או אופניים, שנועדו לשימוש קבוע, בעוד שכרית גומי מיועדת גם להוצאת אוויר לצורך ניקוי וכדומה.
- ההשוואה לכרית גומי מחזקת את הטענה שבכרית שמיועדת לפתיחה וסגירה חוזרת, אין איסור במילוי או החזרה.
מסקנה:
לדעת הדובר בקטע השמע, בהתבסס על ההבנה של טעמי האיסור (גזרה שמה יתפור או חשש מתקן מנא), בכרית בעלת ריצ'רץ' אין כל איסור להחזיר את הצמר גפן שיצא, ואף יש מקום להתיר למלאות אותה לכתחילה בשבת, מאחר ואין חשש לתפירה. הוא מסתמך גם על ההשוואה לכרית גומי שמותר לנפחה בשבת. לכן, לשואל במקרה זה, מותר בהחלט להחזיר את הצמר גפן לכרית בעלת הריצ'רץ