האם מותר בשבת ליצוק ממיחם על שקית תה?

. דיני בישול בשבת ובמעשרות בכלי שני:

• שבת: בכלי שני אין איסור בישול. אם יוצקים מים חמים מקומקום (כלי ראשון) לכוס (כלי שני), הכוס נחשבת כלי שני, ומותר להניח בתוכה תבלינים. גם אם בכלי השני יש מאכל חם מאוד (כגון תפוח אדמה), אין חשש בישול בהוספת תבלינים. "כלומר, אם יוצקים מכלי שני על מה שהוא למשל, אם יש מים חמים שיצקו אותם מהקומקום לכוס, אז המים שבכוס נחשמים כלי שני. ואם אנחנו שמים בתוך הכלי שני הזה עלתי טבלים וכך יוצא בזה זה לא נקרא מבשל כלי שני אינו מבשל".
• מעשרות: לעניין מעשר שני, אם מכניסים דבר לכלי שני, זה לא נחשב בישול הקובע למעשר. עם זאת, אם בכלי השני יש דבר חם מאוד עד כדי כוויה, הוספה לתוכו תיחשב בישול לעניין מעשר שני, מכיוון שההגדרה שם היא קביעות למעשר. "בהלכות מעשרות ראינו שאם שמים משהו לתוך כלי שני, אז זה לא נקרא בישול לעניין מעשר שני שהוא קובע למעשר. אבל אם בתוך הכלי שני יש משהו חם, מוצק, שאם נוגעים בו נכבים, אז אם שמים בתוכו זה נקרא בישול. זה רק לעניין מעשר שני בגלל ששמה הגדר הוא קביעות למעשר."

2. דיני איסור והיתר בכלי שני:

• בדומה לשבת, אין איסור בישול בכלי שני לעניין איסור והיתר (כגון בשר וחלב). אם נפל בשר חם לחלב קר בכלי שני, רק החלק שנגע ייאסר, והשאר מותר לאחר קילוף. "אבל אם נפל אחד משניהם, כלומר בשר לתוך חלב או חלב לתוך בשר והוא חם לתוך השני והוא צונל, קולף הבשר כולו שנגע בו החלב ואוכל השאר."

3. דיני עירוי מכלי ראשון:

• כלי ראשון מבשל. אם מניחים ביצה בסיר שהורד מהאש בשבת, היא מתבשלת וזה איסור דאורייתא.
• אסור לצקת מכלי ראשון (כגון קומקום רותח) ישירות על מאכל שאינו מבושל, הן בשבת והן לעניין איסור והיתר. "אסור לערות מכלי ראשון לכלי שני. אם למשל יש עלה תכלי שני ואני מערה מהקומקום שהוא כלי ראשון מים רותחים עלה תה. אסור. מדוע? כי עירוי מכלי ראשון מבשל."
• לעניין איסור והיתר, עירוי מכלי ראשון אוסר "כדי קליפה". אם נצקו בטעות חלב רותח מכלי ראשון על בשר קר, רק השכבה החיצונית של הבשר נאסרת. "אבל לעניין איסור והיתר, אם למשל הייתה לנו חתיכת בשר למטה, צוננת ולקחנו טעות חלב רותח מכלי ראשון ויצקנו אזי לא כל הבשר נאסר אלא לוקחים אותו שוטפים אותו קולפים קליפה בכל השאר מותר כי אירוי מכלי ראשון עוסר בכדי קליפה."

4. הכשרת כלים לפסח על ידי עירוי מכלי ראשון:

• כלים שמעולם לא שימשו לבישול על האש, אלא רק הוכנסו אליהם דברי חמץ באמצעות צקת מכלי ראשון, אין צורך להגעיל אותם בהגעלה, אלא די לעשות עליהם עירוי ממים רותחים מכלי ראשון. "דהיינו אם יש לי צלחות שמעולם אני לא שם אותם על גבי האש, אלא אני יוצק לתוכם דברי חמץ בשולי חמץ במהלך השנה, או יוצק לתוכם דבר שהוא אסור באכילה... אין צורך להגעיל אותם אלא די לערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון."

5. הכשרת "חמין פח" (ארגז שימור חום עם פלטה) לפסח:

• ה"חמין פח" עצמו אינו משמש לבישול ישיר על האש, אלא רק לשמירת חום הסירים המונחים עליו על גבי פלטה. לכן, דינו שונה מהכשרת כלי בישול רגילים.
• ההצעה להכשרת ה"חמין פח" כוללת ניקוי יסודי, השבתה משימוש במשך 24 שעות, והפעלת הפלטה למשך כמה שעות. עם זאת, הרב מרגיש שזה אולי לא מספיק בגלל עוצמת החום שנאגרת בו במשך השבת.
• ההצעה הנוספת והמומלצת היא, לאחר הניקוי וההשבתה, לקחת מים רותחים מקומקום חשמלי ולערות בהם בתוך הארגז מכל צדדיו ופינותיו. זאת מכיוון שהדופן הפנימית של הארגז באה במגע עם חום מכלי ראשון (הסירים), ולכן יש להתייחס אליו ככלי שהגיע אליו חום מכלי ראשון. "נראים הדברים שמלבד הפעלת הפלטה והשייתו סגור במשך כמה שעות נראים הדברים שצריך לקחת מים רותחים מקומקום חשמלי ולערות בתוכו דהיינו לגלגל את הארגז הזה מכל צדדיו ולערות בתוכו למה נדון אותו ככלי שהזה מכלי ראשון הגיעה לתוכו על דפנותיו ואז זה גדר של עירוי מכלי ראשון והועיל לזה גירוי גדר של עירוי מכלי ראשון הכשרתו בעיר ננקה אותו טוב נשביט אותו 24 שעות ולאחר מכן כאמור ניקח מים רותחים ש רותח קנקן חשמלי רותח ונערה מסביבו בפנים לא בחוץ בחוץ אפשרי אבל עיקר העיקרים הוא בפנים מכל פינה וכל זווית וכל הפנות וזהו אכשרו."

בסך הכל, הקטע מציג הבחנות הלכתיות חשובות בין דיני שבת, מעשרות ואיסור והיתר בנוגע לשימוש בכלי שני ועירוי מכלי ראשון, ומיישם עקרונות אלה להכשרת כלים שונים לפסח, כולל מקרה ספציפי של "חמין פח