כתב רבנו בהלכות שבת פרק 22 מהלכות שבת הלכה שישית מחם שפינה ממנו מים מותר לתן לתוכו מים צורן כדי להפשירן ומותר ליצוק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך החמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שהוא מחממן הרבה וכן קדרה רותחת אף על פי שהורידה מעל האש לא יתן לתוכה טבלים אבל נותן לתוכה מלח שהמלח אינו מתבשל אלא על גבי אש גדולה ועצק התבשיל מקדרה לקדרה אף על פי שהוא רותח בקערה מותר לו לתן בתוך הקערה טבלים שכלי שני אינו מבשל. כלומר, אם יוצקים מכלי שני על מה שהוא למשל, אם יש מים חמים שיצקו אותם מהקומקום לכוס, אז המים שבכוס נחשמים כלי שני. ואם אנחנו שמים בתוך הכלי שני הזה עלתי טבלים וכך יוצא בזה זה לא נקרא מבשל כלי שני אינו מבשל כך זה עניין שבת ולא משנה אם נמצא בכוס מים חמים שיצקו אותם מקומקום שהוא כלי ראשון ובין אם יש לנו במקום כ** צלחת ששמנו בתוכה הריס חמה מאוד יש בה גם תפוח אדמה גושית זה חם מאוד למרות הכל לא חילקו אם נשים לתוך אותו לתוך אותה עריז טבלין או כל מיני דברים אחרים לא חוששים מפני הבשול ולא אומרים בגלל שזה גס בגלל שזה משהו מוצק לבטח יש בו בתוכו חום אגור עצור והוא מבשל בעניין שבת לא עסרו. לעניין מעשרות. מצאנו בפרק שלישי מלכות מעשרות הלכת טו, ששם נאמר השמן מי שירד לעוקה אף על פי שירד נותל מן העקל ומן הממל ומבין הפסין ונותן לה קערה קטנה ולתמחוי לתוך התבשיל אף על פי שהוא חם מפני שאינו מתבשל בכלי שני. מפני שאינו מתבשל בכלי שני. ואם היה חם ביותר כדי שיכווה את היעד, לא יתן לתוכו מפני שהוא מתבשל. כלומר, בהלכות מעשרות ראינו שאם שמים משהו לתוך כלי שני, אז זה לא נקרא בישול לעניין מעשר שני שהוא קובע למעשר. אבל אם בתוך הכלי שני יש משהו חם, מוצק, שאם נוגעים בו נכבים, אז אם שמים בתוכו זה נקרא בישול. זה רק לעניין מעשר שני בגלל ששמה הגדר הוא קביעות למעשר. אבל לעניין שבת וכן לעניין איסור והיתר בזה אין איסור. ולכן אנחנו מוצאים בהלכות מאכלות אצורות בפרק שעוסק בבשר וחלב. אנחנו מוצאים את ההלכה הבאה פרק ט. ה הלכה יז. אבל אם נפל אחד משניהם, כלומר בשר לתוך חלב או חלב לתוך בשר והוא חם לתוך השני והוא צונל, קולף הבשר כולו שנגע בו החלב ואוכל השאר. ואם נפל צונן לתוך צונן, מדיח החתיכה ואוכלה. כאן עשיתי דילוג מבלי משים לב, כי דיברנו על כלי שני שאינו מבשל לא עניין שבת, לא לעניין איסור והיתר ורק לעניין מעשר שני. בכל שני אם יש משהו גס מוצק שהוא אגור בתוך החום, רק שם בגלל קריאות למעשרות חששנו מפני הבשול שבו, אבל לעניין שבת ולעניין יסור ויתר לא חששנו. ואז מתעוררת השאלה, כל זה כשמנו משהו בתוך כלי שני, מה יהיה כשאנחנו יוצקים מכלי ראשון? כי כלי ראשון מבשל אם אנחנו לוקחים סיר שהיה על גבי האש ואנחנו מורידים אותו מעל גבי האש ושמים בתוכו ביצה ביום שבת אז היא מתבשלת וזה איסור דאורייתא וכך אם אנחנו לוקחים סיר חלב רותח הורדנו אותם על גבי האש כי על גבי אש זה ודאי שזה מבשל ונפלה לתוכו חתיכת בשר זה נקרא מבשל בישול ממש והכל נאסר אבל מעדים כשיוצקים מכלי ראשון לכלי שני. האם יש בזה גדר של בישול בשבת? האם יש בזה גדר של בישול לעניין אסור והיתר? והתשובה אסור לערות מכלי ראשון לכלי שני. אם למשל יש עלה תכלי שני ואני מערה מהקומקום שהוא כלי ראשון מים רותחים עלה תה. אסור. מדוע? כי עירוי מכלי ראשון מבשל. אמנם הוא לא מבשל בישול גמור אלא כדי קליפה. לעניין שבת אין לזה נפקמינה. לעניין שבת אסור לערות מכלי ראשון על דבר מאכל שעדיין הוא לא מבושל וזה נגמר לעניין שבת. אבל לעניין איסור והיתר, אם למשל הייתה לנו חתיכת בשר למטה, צוננת ולקחנו טעות חלב רותח מכלי ראשון ויצקנו אזי לא כל הבשר נאסר אלא לוקחים אותו שוטפים אותו קולפים קליפה בכל השאר מותר כי אירוי מכלי ראשון עוסר בכדי קליפה ומכאן הגענו אל חמץ ומצע או הכשרת כלים כלי אשר אל שימושו על האש, אלא מערים עליו מלמעלה למטה. אז היכשרו הוא בעיר מלמעלה למטה. דהיינו אם יש לי צלחות שמעולם אני לא שם אותם על גבי האש, אלא אני יוצק לתוכם דברי חמץ בשולי חמץ במהלך השנה, או יוצק לתוכם דבר שהוא אסור באכילה, נבלות, טרפות, אבל ציקה מעירוי מכלי ראשון אותם כלים כיוון שאף פעם לא שמים אותם על האש בשביל בישול אלא אם בא להם זה בא להם בדרך של ציקה עירוי מכלי ראשון אין צורך להגעיל אותם אלא די לערות עליהם מים רותחים מכלי ראשון ומכאן נגיע לחמין הפח ש שאנחנו נוהגים להשתמש בו כאן בארץ. אנו נוהגים לשים בתוכו פלטה והפח הוא אה וה והפח הוא ארגז הוא ארגז פח הוא ארגז פח ושמים על גבי הפלטה את הסירים והפח והארגז הוא רק ארגז בשביל שייצור את החום בשביל לשמור על הכל בפנים מה דינו של החמין הזה, של הארגז הזה לעניין הכשרתו לפסח? לעניין הכשרתו לפסח. נשים לב, אין מבשלים בתוכו, כי אין בתוכו נוזל או תבשיל ואש מתחתיו, אלא סירים בתוכו. בכל או יש עידוי וזהה, אבל הוא עצמו לא מבשלים בתוכו על גבי האש. אז איך מכשירים אותו? מילא בתנור חשמל חשמלי. אז אנחנו מקים אותו עטב היטב, משביטים אותו 24 שעות ומחממים אותו בדרגת חיבום של מעלה משעה ואז זה הכשרו. כיוון שהוא מקבל את האש מגופי החימום בכל דפנותיו. האמנם נוכל לעשות כך בחמין. יכול להיות שכן. נשים את הפלטה לאחר שניקנו. את הארגז הזה היטב היטב נשים את את הפלטה ונרתיח נחמם אותה נשאר אותה כמה שעות אבל ליבי נוקפי אם זה מספיק מסיבה פשוטה כיוון שכשיש סירים וזה אגור במשך כל השבת עוצמת החום היא גדולה יותר ולכן נראים הדברים שמלבד הפעלת הפלטה והשייתו סגור במשך כמה שעות נראים הדברים שצריך לקחת מים רותחים מקומקום חשמלי ולערות בתוכו דהיינו לגלגל את הארגז הזה מכל צדדיו ולערות בתוכו למה נדון אותו ככלי שהזה מכלי ראשון הגיעה לתוכו על דפנותיו ואז זה גדר של עירוי מכלי ראשון והועיל לזה גירוי גדר של עירוי מכלי ראשון הכשרתו בעיר ננקה אותו טוב נשביט אותו 24 שעות ולאחר מכן כאמור ניקח מים רותחים ש רותח קנקן חשמלי רותח ונערה מסביבו בפנים לא בחוץ בחוץ אפשרי אבל עיקר העיקרים הוא בפנים מכל פינה וכל זווית וכל הפנות וזהו אכשרו רבי חן