דיני פסח משולש – האמנם?

נקודות מרכזיות:

1. הגדרת "פסח משולש": הדובר פותח בהסבר המושג "פסח משולש" המתאר מצב בו ערב פסח חל בשבת, ובעקבות כך ישנם שלושה לילות סדורים: ליל הסדר הראשון במוצאי שבת (יום ראשון), וליל הסדר השני של גלויות ביום שני (יום ראשון בערב). מצב זה יוצר השלכות הלכתיות ייחודיות.
2. "כמו שיצרו בהלכה מי מהפוסקים לא כולם סיפורים משולש הרי קיים בהלכה ממש פסח משולש מעין פסח משולש כשערב פסח חל בשבת אזי יש לנו בעיה גדולה לאנשי חול כיוון שיש לנו ערב פסח בשבת ויש לנו ליל יום טוב ראשון ביום ראשון שהוא מוצאי שבת ויש לנו עוד פעם ליל סדר ביום שני זאת אומרת ביום ראשון בערב וזה נקרא יום טוב שני של גלויות ולכך יש השלכות הלכתיות רבות אחת מהן שנתייחס אליה היום..."
3. הלכה ג' מהלכות חמץ ומצה: הדובר מתייחס לדברי הרמב"ם בהלכה זו, המתארת את סדר בדיקת החמץ בליל י"ג (ערב שבת). האדם משאיר כמות חמץ שיאכל עד ארבע שעות ביום השבת, מניחו במקום מוצנע, והשאר מבערו לפני השבת. אם נשאר חמץ לאחר ארבע שעות בשבת, הוא מבטלו בליבו עד מוצאי יום טוב הראשון, ואז מבערו.
4. "נאמר הל 14 להיות בשבת בודקין את החמץ בלילי ערב שבת שהוא ליל 13 הוא מניח מן החמץ כדי לאכול ממנו עד ארבע שעות ביום השבת ומניחו במקום מוצנע והשאר מבערו מלפני השבת ואם נשאר נחמץ ביום השבת אחר ארבע שעות מבטלו כלומר מבטלו מליבו כפי שכברנו את זה בהרחבה שכנוע פנימי בליבו אומר בפי אבל שכנוע פנימי בליבו שהחמץ אצלו עבר הארץ וקופא עליו כלי עד מוצאי יום טוב הראשון ומבערו..."
5. השאלה לגבי מועד הביעור: עולה השאלה האם הביעור לאחר השבת צריך להתבצע במוצאי יום טוב ראשון (שהוא מוצאי שבת), או במוצאי יום טוב ראשון של גלויות (שהוא מוצאי יום טוב שני של ארץ ישראל).
6. "האם עד מוצאי שבת א עד א יום ראשון בערב דהיינו שבמוצאי יום טוב הראשון כי הרי במוצאי שבת יהיה ליל הסדר שזה ערב יום טוב שני שזה ערב יום טוב שני האם עד מוצאי יום טוב הראשון או הכוונה עד מוצאי יום טוב הראשון בארץ שהוא מוצאי יום טוב שני של גלויות אומר מורי נכון שאלה אמיתית אבל היא מוכרעת בדיוק לשון רבנו..."
7. הלכה ז' מהלכות חמץ ומצה: הדובר עובר לדון בהלכה ז', המתארת מצב בו אדם לא ביטל את החמץ לפני שש שעות ביום י"ד, ומצא חמץ לאחר מכן. במקרה זה, הביטול אינו מועיל, והוא חייב לבער את החמץ מיד כשמוצא אותו. אם מצא את החמץ ביום טוב, עליו לכסות עליו בכלי עד הערב ואז לבערו.
8. "שהרי רבנו לקמן בהלכה שביעית נאמר כשגומר לבדוק אם בדק בליל בליל 14 או ביום 14 בעלך חטא לפי כך אם לא בטל קודם שש הוא מצא חמץ שהיה דעתו עליו והיה בליבו ושכחו בשעת הביאור לא ביערו הרי זה עבר על לא יראה ולא ימצא שהרי לא ביאר ולא ביטל ואין הביטול אתה מועיל כלום לפי שאינו ברשותו והכתוב והכתוב עשהו כאילו ברשותו לחייבו משום לא יראהב לא ימצא וחייב לבערו בכל עת שימצאנו ואם מצאו ביום טוב קופא עליו כלי עד לערב ומבוערו לא כתוב עד למות יום טוב ראשון עד לערב."
9. ההבדל בין חמץ שעבר זמנו לחמץ שלא בוטל בזמנו: הדובר מבאר את ההבדל בין שני המצבים. בהלכה ג', מדובר בחמץ שבוטל בזמנו, ולכן האיסור שנותר הוא מדרבנן בלבד (חיוב ביעור פיזי). לעומת זאת, בהלכה ז', מדובר בחמץ שלא בוטל בזמנו והוא אסור בהנאה מדאורייתא, ולכן נשללה ממנו היכולת לבטל.
10. "כלומר, אומר מורי, בהלכה ח מדובר בחמץ אשר הוא לא הספיק לבטל אותו מבעוד מועד, כשעדיין יש לו יכולת לבטל אותו, אלא הוא גילה אותו כשכבר עבר זמנו והוא כבר אסור בהנאה, שאז נשלילה ממנו היכולת לבטל אותו. ואם כן אין לו אופציה אלא לבערו פיזית..."
11. ביעור חמץ בשבת ויום טוב: הדובר דן באתגר של ביעור פיזי של חמץ בשבת וביום טוב, כאשר ישנן מגבלות הלכתיות על עשיית מלאכות. הוא מזכיר פתרונות שונים כמו זריקה למקום צואה (דעת האשכנזים), או שימוש בפח נפט (אם מותר לטלטלו). כאשר אין אפשרות לביעור פיזי מיידי בשבת, החמץ "קופא עליו כלי עד הערב".
12. "...והואיל ומדובר בשבת ובשבת לא תמיד יש לו אפשרויות לבער אוטו פיזית כשיש לו אפשרות לבער אותו פיזית כגון אם יש עירוב באותו מקום ויכול להוציא לשות הרבים אופוררולזוררו ברוח מה טוב או כל ביטול אחר כגון לתת אותו עכשיו לגוי ולבהמות אין אפשרות אלא למה שאחנו האשכנזים מתירים והתימנים סולדים מכך לזרוק את זה לחדר ארמחיות ובתוך מקום צועה שאז אין לך ביאור יותר גדול מזה או אצלנו אם לא חדר ארנויות אלא נניח לשים אותו בתוך פח נפט אינך צריך אפילו לטלטל את הנפט כי זו שאלה מותר לטלטל נפט אבל לשים אותו בתוך פח נפט ואז הוא ממילא מתבאר מאליו אז השאלה היא כשאין לו אפשרות של ביאור פיזי מה יעשה? קופא עליו כלי ומיד לערב לעת ערב עד לערב ומבערו."
13. "הערב" בהלכה ז' מתייחס למוצאי יום טוב ראשון: הדובר קובע שה"ערב" המוזכר בהלכה ז' (לעניין ביעור חמץ שנמצא ביום טוב) מתייחס למוצאי יום טוב ראשון, ולא למוצאי יום טוב שני של גלויות. זאת מכיוון שביום טוב אין מבערים קודשים (כלומר דברים האסורים בהנאה).
14. "מהו הערב האמור כאן? הדבר פשוט שהכוונה במוצאי יום טוב ראשון. לא מחכים מוצאי יום טוב שני של גלויות אלא מוצאי יום טוב ראשון. כי בשבת הוא לא יכול. ביום טוב אין בערם קודשים. ביום טוב. אלא באותו דבר לא מבער עם חמץ אלא מיד מוצאי יום טוב ראשון ממש..."
15. הבחנה בין חמץ דאורייתא לחמץ מדרבנן בדיני יום טוב שני של גלויות: הדובר מסביר כי כאשר מדובר בחמץ שבוטל מדאורייתא (בהלכה ג'), החכמים העמידו את דבריהם כמו דין תורה, ואין לבער חמץ ביום טוב שני של גלויות, כשם שאין לבער ביום טוב ראשון. הביעור יתבצע רק במוצאי יום טוב. לעומת זאת, במקרים אחרים, ייתכנו הקלות בדיני יום טוב שני של גלויות.
16. "...יוצא איפה שבהלכה ג שבה אנחנו מדברים שהוא ביטל את החמץ במועד שמותר לו לבטל שכבר אין לו חמץ דאורייתא יש לו חמץ רק מדרבנן שהחכמים חיובו באור פיזי בנוסף לביטול אז מאחר וכל האיסור הוא רק מדרבנן כיוון ש דין תורה הוא כבר ביטל אותו מבעוד מועד אז אומר מורי קופע עליו כלי כמובן הם לא יכול לבאר אותו פיזית בדרכי היתר קופע עליו כלי עד מוצאי יום טוב הראשון ובגלויות עד מוצאי יום טוב שני של גלויות שזה יצא ביום טוב ראשון עדיין מן מעין יום האריכתא למרות שזה מדובר ביום טוב שני של גלויות אז רק אז הוא יבאר אותו ללמדנו אומר מורי יש דברים שחכמי ישראל העמידו דבריהם כמו דין תורה ויש פעמים ש לא קשם מדובר בחמץ דאורייתא העמידו דבריהם על דין תורה והתירו ביום טוב שני של גלויות לר חמץ לבאר חמץ אבל כשמדובר בחמץ מדרבנן שכבר ביטל אותו מדאורייתא אז העמידו את דבריהם על דין תורה ואין כמו דין תורה ואין לבאר חמץ ביום טוב שני של גלויות כמו שאין לבאר חמץ ביום טוב ראשון הוא מחכה עד מוצאי יום טוב. הנה כן ראו גם ראו הבדלים בדיני יום טוב שני של גלויות כשיש לנו את המשולש הזה שנקרא ערב פסח שחל בשבת יום טוב ראשון ביום ראשון ויום טוב שני של גלויות ביום שני רבי חניברג שמר בני הגלויות"

בסיום השיעור, הדובר מדגיש את ההבדלים בדיני יום טוב שני של גלויות במצב של "פסח משולש", ומזכיר את רבי חנינא בן גמליאל בהקשר לבני הגולה.

לסיכום: השיעור עוסק במורכבות ההלכתית של בדיקת וביעור חמץ כאשר ערב פסח חל בשבת. הדובר מנתח את דברי הרמב"ם, מבחין בין מצבים שונים של הימצאות חמץ, וקובע כי במצב של "פסח משולש", הביעור הפיזי של חמץ שבוטל בזמנו יתבצע במוצאי יום טוב ראשון גם עבור בני הגולה, ולא במוצאי יום טוב שני. זאת בשל העובדה שהאיסור שנותר הוא מדרבנן בלבד לאחר הביטול המוקדם