כמו שיצרו בהלכה מי מהפוסקים לא כולם סיפורים משולש הרי קיים בהלכה ממש פסח משולש מעין פסח משולש כשערב פסח חל בשבת אזי יש לנו בעיה גדולה לאנשי חול כיוון שיש לנו ערב פסח בשבת ויש לנו ליל יום טוב ראשון ביום ראשון שהוא מוצאי שבת ויש לנו עוד פעם ליל סדר ביום שני זאת אומרת ביום ראשון בערב וזה נקרא יום טוב שני של גלויות ולכך יש השלכות הלכתיות רבות אחת מהן שנתייחס אליה היום שמורי הפנה את תשומת לבנו אליךה והיא אמיתית היא מתייחסת למה שכתב רבנו בפרק שלישי מהלכות חמץ ומצה הלכה שלישית נאמר הל 14 להיות בשבת בודקין את החמץ בלילי ערב שבת שהוא ליל 13 הוא מניח מן החמץ כדי לאכול ממנו עד ארבע שעות ביום השבת ומניחו במקום מוצנע והשאר מבערו מלפני השבת ואם נשאר נחמץ ביום השבת אחר ארבע שעות מבטלו כלומר מבטלו מליבו כפי שכברנו את זה בהרחבה שכנוע פנימי בליבו אומר בפי אבל שכנוע פנימי בליבו שהחמץ אצלו עבר הארץ וקופא עליו כלי עד מוצאי יום טוב הראשון ומבערו מה הכוונה קופא עליו כלי עד מוצאי יום טוב הראשון ומבוערו האם עד מוצאי שבת א עד א יום ראשון בערב דהיינו ש במוצאי יום טוב הראשון כי הרי במוצאי שבת יהיה ליל הסדר
שזה ערב יום טוב שני
שזה ערב יום טוב שני האם עד מוצאי יום טוב הראשון או הכוונה עד מוצאי יום טוב הראשון בארץ שהוא מוצאי יום טוב שני של גלויות אומר מורי נכון שאלה אמיתית אבל היא מוכרעת בדיוק לשון רבנו שהרי רבנו לקמן בהלכה שביעית נאמר כשגומר לבדוק אם בדק בליל בליל 14 או ביום 14 בעלך חטא לפי כך אם לא בטל קודם שש הוא מצא חמץ שהיה דעתו עליו והיה בליבו ושכחו בשעת הביאור לא ביערו הרי זה עבר על לא יראה ולא ימצא שהרי לא ביאר ולא ביטל ואין הביטול אתה מועיל כלום לפי שאינו ברשותו והכתוב והכתוב עשהו כאילו ברשותו לחייבו משום לא יראהב לא ימצא וחייב לבערו בכל עת שימצאנו ואם מצאו ביום טוב קופא עליו כלי עד לערב ומבוערו לא כתוב עד למות יום טוב ראשון עד לערב. כלומר, אומר מורי, בהלכה ח מדובר בחמץ אשר הוא לא הספיק לבטל אותו מבעוד מועד, כשעדיין יש לו יכולת לבטל אותו, אלא הוא גילה אותו כשכבר עבר זמנו והוא כבר אסור בהנאה, שאז נשלילה ממנו היכולת לבטל אותו. ואם כן אין לו אופציה אלא לבערו פיזית והואיל ומדובר בשבת ובשבת לא תמיד יש לו אפשרויות לבער אוטו פיזית כשיש לו אפשרות לבער אותו פיזית כגון אם יש עירוב באותו מקום ויכול להוציא לשות הרבים אופוררולזוררו ברוח מה טוב או כל ביטול אחר כגון לתת אותו עכשיו לגוי ולבהמות אין אפשרות אלא למה שאחנו האשכנזים מתירים והתימנים סולדים מכך לזרוק את זה לחדר ארמחיות ובתוך מקום צועה שאז אין לך ביאור יותר גדול מזה או אצלנו אם לא חדר ארנויות אלא נניח לשים אותו בתוך פח נפט אינך צריך אפילו לטלטל את הנפט כי זו שאלה מותר לטלטל נפט אבל לשים אותו בתוך פח נפט ואז הוא ממילא מתבאר מאליו אז השאלה היא כשאין לו אפשרות של ביאור פיזי מה יעשה? קופא עליו כלי ומיד לערב לעת ערב עד לערב ומבערו. מהו הערב האמור כאן? הדבר פשוט שהכוונה במוצאי יום טוב ראשון. לא מחכים מוצאי יום טוב שני של גלויות אלא מוצאי יום טוב ראשון. כי בשבת הוא לא יכול. ביום טוב אין בערם קודשים. ביום טוב. אלא באותו דבר לא מבער עם חמץ אלא מיד מוצאי יום טוב ראשון ממש יוצא איפה שבהלכה ג שבה אנחנו מדברים שהוא ביטל את החמץ במועד שמותר לו לבטל שכבר אין לו חמץ דאורייתא יש לו חמץ רק מדרבנן שהחכמים חיובו באור פיזי בנוסף לביטול אז מאחר וכל האיסור הוא רק מדרבנן כיוון ש דין תורה הוא כבר ביטל אותו מבעוד מועד אז אומר מורי קופע עליו כלי כמובן הם לא יכול לבאר אותו פיזית בדרכי היתר קופע עליו כלי עד מוצאי יום טוב הראשון ובגלויות עד מוצאי יום טוב שני של גלויות שזה יצא ביום טוב ראשון עדיין מן מעין יום האריכתא למרות שזה מדובר ביום טוב שני של גלויות אז רק אז הוא יבאר אותו ללמדנו אומר מורי יש דברים שחכמי ישראל העמידו דבריהם כמו דין תורה ויש פעמים ש לא קשם מדובר בחמץ דאורייתא העמידו דבריהם על דין תורה והתירו ביום טוב שני של גלויות לר חמץ לבאר חמץ אבל כשמדובר בחמץ מדרבנן שכבר ביטל אותו מדאורייתא אז העמידו את דבריהם על דין תורה ואין כמו דין תורה ואין לבאר חמץ ביום טוב שני של גלויות כמו שאין לבאר חמץ ביום טוב ראשון הוא מחכה עד מוצאי יום טוב. הנה כן ראו גם ראו הבדלים בדיני יום טוב שני של גלויות כשיש לנו את המשולש הזה שנקרא ערב פסח שחל בשבת יום טוב ראשון ביום ראשון ויום טוב שני של גלויות ביום שני רבי חניברג שמר בני הגלויות