האם מותר להתפרנס ממסחר במאכלות אסורות?

מסמך זה מסכם את הנושא של מכירה והפקת רווח ממאכלים אסורים (לפי ההלכה היהודית) לגויים, כפי שעולה מקטע השמע "080205hy.MP3".

נושא מרכזי: האם מותר ליהודי לרכוש ולהפעיל עסק (מסעדה או בית מלון) במקום בו מוגשים מאכלים אסורים לגויים, ולהרוויח מכך?

עמדה עקרונית ראשונית: על פניו, הדבר אסור.

פתח להיתר: קיימת אפשרות להיתר על ידי הפעלת המקום באמצעות חברה או קבלן גויים, כאשר לבעל העסק היהודי אין מעורבות ישירה בניהול המזון.

ביאור על בסיס הרמב"ם והשולחן ערוך:

• הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות, פרק ח'): מבחין בין איסור הנאה לאיסור אכילה.
• כל מאכל שאסור בהנאה (אפילו לא באכילה, כמו עורלה), אסור למכור אותו אפילו לגוי.
• כל דבר שאסור באכילה אך מותר בהנאה (כגון נבלות, טריפות, חזיר), מותר ליהודי למכור אותו במקרה שהגיע לידו.
• אולם, אסור לעשות סחורה באופן קבוע ומכוון בדברים האסורים בהנאה רק באכילה, למעט חלב (שלגביו נאמר "יעשה לכל מלאכה").
• "כלומר אם יהודי הזדמנה לו סחורה של מאכלות אסורות מקרית ועכשיו הוא מוכר אותה זה מותר לו. אבל אם הוא מתעסק מכוון מלאכתו בדברים אסורים ואת זה הוא מוכר באופן קבוע באופן שיטתי אז אף על פי שהדברים האלה לא אסורים בהנאה אלא רק באכילה למרות הכל אסור שיכוון את מלאכתו בדברים אלו."
• "הצייד שנזדמנו לו חיה או עוף ודג טמאים וצדן או שנמצודו לו טמאים ותורים מותר למוכרם אבל לא יכוון מלאכתו לטמעים..."
• השולחן ערוך (יורה דעה, סימן קי"ז): פוסק בדומה לכך.
• כל דבר שאסור מהתורה (באכילה), אף על פי שמותר בהנאה, אם הוא מיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה.
• דברים שאינם מיוחדים למאכל (כגון הלבשה), מותר למכור לגויים גם אם הם שעטנז (איסור דרבנן).
• "כל דבר שאסור מן התורה אף על פי שמותר בהנאה אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור אסור לעשות בו אסור לעשות בו סחורה."

החשש לאיסור: האיסור למכור מאכלים אסורים (אפילו לגויים) נובע אולי מהחשש שמא היהודי יכשל ויאכל בעצמו.

תשובת הרב דוד יוסף בעניין בית מלון בחו"ל:

• נשאל הרב דוד יוסף בנוגע לגביר שרכש בית מלון גדול בחו"ל והתקשר עם חברת מלונות גויית (כגון הילטון) שתנהל את המלון באופן בלעדי.
• במסגרת ההסכם, לחברת המלונות יש שליטה מלאה בניהול (קניות, מכירות, השכרת חדרים, מטבח), והיהודי בעל המלון שותף רק ברווחים או בהפסדים.
• השאלה היא האם מותר במצב זה, כאשר המלון מגיש מאכלים לא כשרים לגויים.
• הרב דוד יוסף, בהסכמת הרב עובדיה יוסף, מתיר במקרה כזה.
• הנימוק להתיר הוא שהיהודי מנוטרל מהאופן בו מתנהל עניין המזון, והחברה הגויית מנהלת זאת באופן עצמאי.
• "שהרי כאן היהודי מנוטרל מהאופן איך להפעיל את המטחם הזה של המזון, אלא החברה היא אשר מנהלת באורח עצמאי את העניין הזה של המזון. ואמנם היהודי מקבל רווחים, אבל א אינו רשאי להתערב ואז אין את החשש שמה יאכל."

סיכום:

• יהודי שמפעיל בעצמו חנות, מסעדה או בית מלון המגיש מאכלים אסורים, אפילו רק לגויים, הדבר אסור. האיסור חל גם על שליח יהודי או אפילו שליח גוי או שכיר. "כי בעניין הזה יש שליחות חומרה, שליחות לגוי לחומרה זה אסור."
• אולם, אם היהודי מפעיל קבלן או חברה גויית שמנהלת את עסק המזון (מסעדה או בית מלון) המיועד רק לגויים, ואין לבעל העסק היהודי מעורבות בניהול המזון (מה יאכילו, כיצד יאכילו, מה ימכרו), במצב כזה מותר להפעיל את העסק וליהנות מהרווחים. הסיבה היא שהיהודי אינו מכשיל יהודי אחר, ולא קיימת מעורבות ישירה שלו במכירת המאכלים האסורים.

נקודה חשובה: ההיתר מותנה בכך שלבעלים היהודי אין מעורבות ישירה בניהול המזון, וההחלטות לגבי סוג המזון ומכירתו נתונות בידי הקבלן או החברה הגויית. ייתכן שהם יבחרו למכור גם מאכלים כשרים או אפילו צמחוניים אם זה יהיה רווחי יותר עבורם