שאל השואל יהודי יקר אשר נזדמן לו לקנות מסעדה או בית מלון בחוץ לארץ במקום שנמצאים שם רק גויים והמאכלות שם מטבע הדברים הם מאכלות אסורים והשאלה היא האם מותר לו לקנות את המסעדה הזו את הבית מלון הזה וכמובן הוא יפעיל אותו ויסתכל ממנו ירוויח ממנו שהמאכלות שם כאמור הם אסורים וה צרכנים הם גויים. האם מותר או אסור? ובכן, ברמה העקרונית אסור, ברמה המעשית קיימת אפשרות של היתר על ידי הפעלת המקום, על ידי חברה או קבלן. ונבאר את הדבר את הדברים. רבנו בפרק שמיני מהכות מאכלות אסורות סופו מהלכת טזן עד סופו כל מאכל שהוא אסור בהניה אם נהנה ולא אכל כגון שמחר או נתן לגוי או לכלבים אין לוקה ומכיר אותו מכתמרדות באדמים מותרים כלומר יש מאכלות שאסורים בהנאה אפילו שמחיים כמו עורלה דווקא אלה עולה עורלה כלי הקרם יש ין עורלה שהוא יין של עורלה שהוא אסור בשתייה ובהנאה אז אסור לגוי לההנות מן נו אפילו על ידי שהוא מוכר רק אם הוא אינן לוקה וכל דבר שאסור באכילה הוא מותר בהניה למשל נבלות טריפות חזיר וכ יוצא בזה הם דברים שהם אסורים באכילה אבל מותרים בהניה כלומר מותר ליהודי למכור חזיר שבמקרה הגיע על ידו או נבלה וטרפה שמקרה הגיע על ידו מותר לו למכור זה לא אסור בהנאה רק אסור באכילה כל דבר שאסור באכילה הוא מותר בהניה אף על פי שהוא מותר בהניה אסור לעשות בו סחורה ולכוון מלאכתו בדברים אסורים חוץ מהחלב שהרי נאמר בו יעשה לכל מלאכה לפי כך אין עושים סחורה לא בלבלות ולא בטרפות ולא בשקטים ולא ברמסים. כלומר אם יהודי הזדמנה לו סחורה של מאכלות אסורות מקרית ועכשיו הוא מוכר אותה זה מותר לו. אבל אם הוא מתעסק מכוון מלאכתו בדברים אסורים ואת זה הוא מוכר באופן קבוע באופן שיטתי אז אף על פי שהדברים האלה לא אסורים בהנאה אלא רק באכילה למרות הכל אסור שיכוון את מלאכתו בדברים אלו. הצייד שנזדמנו לו חיה או עוף ודג טמאים וצדן או שנמצודו לו טמאים ותורים מותר למוכרם אבל לא יכוון מלאכתו לטמעים ומותר לעשות סחורה בחלב בחלב שחלב הגוי ואין ישראל רואהו ובגמנת הגויים וכי יוצא בהם זה הכלל ככה הרמבם מסכן זה זה הכלל. כליסורו מן התורה, כלומר כל מאכל שאסור באכילה מן התורה, כמו נבלות, טריפות, בשר, בשר של טמא, כגון חזיר וחיוצא בדברים האלה, אסור לעשות בו סחורה. וכל שאיסורו מדבריהם, כלומר מדרבנן, מותר לעשות בו סחורה בין בין בוודאו. וכך גם נסקה ההלכה בשולחן ערוך יורד לאה סימן קיז. כל דבר שאסור מן התורה אף על פי שמותר בהנאה אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור אסור לעשות בו אסור לעשות בו סחורה. נשים לב אם הוא מיוחד למאכל למשל אם יש דברים שאינם מיוחדים מאכל כיוגון הלבשה ויש שעת נז אז אין איסור על יהודי למכור הלבשה שעת נזית לגויים לא נאסר אלא בדבר שהוא מאכל. כך שזה נותן לנו איזשהו פתח להבין למה אסור ליהודי למכור מאכלות אסורות אפילו לגויים. אולי מהחשש שמה הוא יקשל ויאכל ובגלל זה אסרו שהרי בדברים שאינם מאכלות כמו בלבוש לא אסרו רק בדבר מאכל שכן דרכו של אדם לא שיט יעד ולאכול וזה נותן לנו כמובן פתח לדיון האם האיסור הזה הוא מדאורייתא או מדרבנן ולכן באמת תוצאה מכך הרב רוב יוסף ושאלות ותשובות יביער חלק ח סימן חלק יורד אף סימן יג א השיבנו הרב דוד יוסף ששאל אותו ביחס לגביר שהוא תורם למוסדות של הבן של עבודה יוסף