האם מותר להתחבר לאינטרנט אלחוטי ללא נטילת רשות מחברת התשתית?

השאלה המרכזית:

האם מותר לשכנים להשתמש באינטרנט אלחוטי של שכן ("פרוץ" מבחינה טכנולוגית כך שאנשים בסביבה יכולים להתחבר אליו) מבלי לשלם לחברה המספקת את התשתית, בהנחה שהשכן עצמו אינו מפסיד מכך באופן ישיר?

התשובה החד משמעית: אסור לעשות כן.

נימוקי האיסור:

1. נזק פוטנציאלי לשכן: הדובר מסביר כי "מבחינה מעשית ככל שהתרבו השכנים אשר התחברו אל אותו אדם שיש לו אינטרנט לחות תהיה הכבדה על המערכת שלו, דבר שעלול לפגוע בו או לחסר אותו". לכן, כל שימוש כזה טומן בחובו פוטנציאל לנזק או הפסד לשכן, ו"אינם רשיעים להזיקו ולא לגרום לאיזשהו חסרון למערכת שלו".

• ציטוט: "מבחינה מעשית ככל שהתרבו השכנים אשר התחברו אל אותו אדם שיש לו אינטרנט לחות תהיה הכבדה על המערכת שלו, דבר שעלול לפגוע בו או לחסר אותו ואינם רשיעים להזיקו ולא לגרום לאיזשהו חסרון למערכת שלו"

1. פגיעה בחברה המספקת: גם אם השכן עצמו אינו מרגיש נזק ישיר, החברה המספקת את השירות נפגעת כתוצאה מכך שלקוחות פוטנציאליים משתמשים בשירות בחינם. הדובר מדמה זאת לרוכל המוכר סחורה ברשות הרבים:

• אנלוגיה לרוכל ברשות הרבים: הדובר מביא אנלוגיה של רוכל המוכר סחורה ברשות הרבים. אף על פי שהסחורה נמצאת במקום ציבורי, אין זה אומר שהיא מופקרת ומותר לקחת אותה בלי לשלם. כך גם שירות האינטרנט מסופק על ידי חברה בתשלום, ולכן השימוש בו ללא תשלום אסור.
• ציטוט: "החברה המספקת מספקת לא בחינם אלא במחירה. והגיעו בעצמכם שיש רוכל אשר מביא ופותח בסטה ברשות הרבים הוא מביא פירות ירקות או כל מיני דברים אחרים... אלא אסור לאדם לקחת בלי לקנות ובלי לשלם."

1. דחיית ההשוואה ל"זותו של ים": הדובר מתייחס לטענה שגורסת כי האינטרנט דומה ל"זותו של ים" (שטף הים), דבר שמוביל למסקנה כי כל מה שאדם מצליח "להציל" ממנו (כגון הורדות או שימוש חופשי) מותר, בדומה למציאת חפצים בים. הדובר דוחה טענה זו בתוקף:

• "זותו של ים" אינה תלויה בבני אדם אלא בכוחות הטבע, ולכן אין אפשרות להשיב אבידה ממנה. לעומת זאת, שירות האינטרנט מסופק על ידי חברה שהיא גוף עסקי, והשימוש בו ללא רשות גורם לה הפסד.
• הדובר מביא אנלוגיה נוספת של בעלי חיים האוכלים מסחורה של רוכל שעזב לרגע את מקומו. במצב כזה, אדם הרואה זאת מחויב מדין "השבת אבידה" לסלק את בעלי החיים ולהציל את הסחורה, ולא לראות בכך הפקר בדומה ל"זותו של ים".
• ציטוטים:
• "משום שיש מורה הולכה מורה הוראה מורה הלכה שטענו שהאינטרנט זה כמוו של ים והועיל וזה זוותו של ים אז בעצם האדם שפועל או מפעיל א דברים שלו בתוך זותו של היום הוא כמו מפקיר מה שהוא הצליח להציל מציל ומה שהאחרים מצילים אין אין להם דין של גזלנים..."
• "...אבל אם הדברים תלויים בבני אדם אמרתי כבר את הגמרא שאותה תינוקת שנצחה את רבי יהושע בן חנניה לסים שכמוך כבשוה כאן אני רוצה לחזק את השיטה שלנו האוסרת המחמירה..."
• "...האינטרנט יש חברה שמספקת זה לא שכל אדם פתאום אוטומטית מחובר או נהנה מאותה מאותה א מאותה סחורה אינטרנטית שמופסת על ידי החברה שהיא עסקית והיא מוכרת ומשווקת על בסיס של דמים זה לא אוטומטית אלא אם אתה עושה מעשה ומתח וזוכה בזה אז זה אסור..."

1. חשש גזל: הדובר מדגיש כי למרות שייתכן ובמקרה ספציפי אין הפסד ישיר לשכן, קיים חשש של גזל כלפי החברה המספקת את השירות.

• ציטוט: "...אבל בכל זאת חשש של גזל צריך להיזהר מפניו..."

סיכום:

הדובר מבהיר באופן נחרץ כי השימוש באינטרנט אלחוטי של שכן ללא רשות ותשלום אסור מבחינה הלכתית. האיסור נובע הן מהפוטנציאל לנזק לשכן, והן מהפגיעה בחברה המספקת את השירות, שאינו נחשב כדבר הפקר בדומה ל"זותו של ים". הדובר אף מחזק את דעתו באמצעות אנלוגיות מעולם המסחר והלכות השבת אבידה. המסקנה היא שיש להימנע משימוש כזה מחשש לגזל ולפגיעה בזולת