ניקוי עדשות מגע בשבת, היש לחשוש לאיסור ליבון (כיבוס)?

נושאים מרכזיים וטיעונים עיקריים:

1. הגדרת איסור ליבון (כיבוס) וסחיטה (שחיטה):

• האיסור ליבון חל בעיקר על דברים סופגים כמו בגד מלוכלך. חלק מתהליך הכיבוס הוא סחיטה, שמטרתה להסיר את הלכלוך.
• "אחת מאבות מלאכה הוא ליבון דהיינו אסור לחבש בגד מלוכלך וה כיבוס איסור כיבוס הוא בדברים שסופגים כמו בגד וחלק מתהליך הקיבוש הוא סחיתה כי כשמנקים סוחטים עד שהלכלוך מסתלק מהבגד."
• יש סחיטה שאסורה מדין ליבון (כחלק מניקוי בגד) ויש שאסורה מדין דש/מפרק (הוצאת נוזל מדבר שאינו נוזל).
• "כל שהשחיתה היא צורך ניקיון הבגד היא אסורה מדין כיבוש כל שהשחיטה היא נועדה כדי לפרק את הנוזל ולאגור את הנוזל היא אסורה משום דש משום מפרק."

1. היתר שטיפת כלים בשבת:

• אם איסור ליבון היה חל על כל דבר מלוכלך, היה אסור לנקות כלי מתכת בשבת.
• מותר לשטוף כלים בשבת מארוחה לארוחה (צלחות, קערות, כוסות) למרות שדבק בהם שומן, כי יש צורך בארוחה הבאה.
• איסור ליבון חל רק על דברים סופגים מלוכלכים.
• "אם איסור ליבון אסור בכל דבר שיש בו תן היה צורך לאסור גם כן כלי מתכת שיש בו לכלוך יהיה אסור לנקות אותו מדין ליבון והרי מותר לנו לשטוף כלים בשבת מארוחה לארוחה..."

1. דיון בסוגיית כיבוס בעור:

• הגמרא במסכת זרחים דנה בהיתר כיבוס מנעל עור בשבת.
• רבא התיר לכבש (לנקות היטב), אך רב פפה חלק עליו והעיד שראה את רב משכשך נעליים במים בלבד ולא מכבס אותן.
• רבא חזר בו והורה שמותר רק לשכשך מנעל עור במים, אך לא לכבסו.
• רבנו (הרמב"ם) פסק שמותר לשכשך מנעל או סנדל מלוכלך בתית ובצואה במים, אך אסור לחבשו (לנקותו היטב).
• הרמב"ם מבחין בין עור רך (טעון כיבוס) לעור קשה (כעץ, מותר לגרד ממנו לכלוך).
• "דרש רבא מותר לחבש מנעל בשבת... אמר רב פפה חלק על רבא... מותר לשכשכו במים אבל לחבשו אסור... אבל העור הקשה הרי הוא כעץ וגורד אדם מעליו כלומר בעור הקשה אין איסור כיבוש..."

1. השלכה על ניקוי עדשות מגע:

• מאחר שעור קשה אינו בכלל איסור כיבוס, קל וחומר שדברים קשים כמו זכוכית, מתכות ואבן אינם בכלל איסור זה ומותר לנקותם מלכלוך דבוק.
• "ואם כן יוצא שעור קשה איננו בכלל כיבוש ואם אור קשה איננו בכלל כיבוש על אחת כמה וכמה גם כן דברים קשים זכוכית מתכות אבן שכל אלה אין בהם גדר של קיבוש כלל ועיקר ומותר כאמור לנקותם מכתמיהם מלכלוכיהם הדבקים בהם..."
• ניקוי משטחים שאינם סופגים כמו מפה שעוונית, ניילון או פלסטיק על ידי ניגוב אינו נחשב ליבון. יש להיזהר בבגדי ניילון מפני חוטי האריג שתפורים בהם, שיכולים להיות סופגים.

1. סוגיית סחיטה בשיער:

• הרמב"ם פוסק שאין סחיטה בשיער. המגיד משנה חולק וסובר שאסור מדרבנן.
• דעת הדובר היא שאין סחיטה בשיער כלל, גם לא מדרבנן, כי השיער אינו סופג.
• מנהג הכהן הגדול שטבל חמש טבילות ביום כיפור וניגב במגבת מוכיח שלא חששו לאיסור סחיטה בשיער.
• "רבנו בלכות שבת כתב אין סחיתה בשיער אלא שהמגיד משנה אומר אין סחיתה בשיער מדאורייתא אבל מדרבנן אסור ומורי חלק עליו ואמר לא אין סחיתה בשיער כלל גם לא מדרבנן כי הוא לא סופג הוא לא בולע..."

1. יישום על עדשות מגע ותמיסות ניקוי:

• כמו שבשיער אין גדר ליבון, כך גם בפלסטיקים ובטח שבעדשות מגע.
• מותר לשים עדשות מגע בתמיסות שמנקות אותן.
• הדובר מציין את דעת המשנה הלכות שהחמיר וטען שאולי עדשות מגע סופגות, אך הדובר דוחה זאת וקובע שעדשות מגע אינן כעור רך ולכן לא שייך בהן איסור כיבוס.
• הטענה שאם משרים את העדשות בתמיסה כימית עד שהלכלוך יורד מאליו זה נחשב כיבוס היא חומרה יתרה שאין לה מקום לדעת הדובר.
• אין חשש בניקוי עדשות מגע בדרך זו, כי לא נעשית פעולה אקטיבית של כיבוס. ההשריה היא יותר כמו הכנסת אוכל למקרר לשימור, ולא איסור אבוד.
• "יוצא איפה שמותר לשים את העצשות מגע בתוך תמיסות אשר הן מקנחות מנקות את העצות מגע... זה חומרה יתרה לענו דעתי מאוד מאוד. אין מקום לחששות הללו."

מסקנה מרכזית:

לדעת הדובר, מותר לנקות עדשות מגע בשבת על ידי השריה בתמיסות ניקוי, ואין בכך איסור ליבון או סחיטה. הטעם לכך הוא שעדשות מגע עשויות מחומר קשה שאינו סופג כמו בגד או עור רך, ועליהם לא חל איסור כיבוס. פעולת ההשריה היא פסיבית ואינה נחשבת לפעולת כיבוס אסורה.