אמר "והוא רחום" לפני תפילת ערבית, האם יחזור ויאמר קדיש?

תמצית מקורות בנושא אמירת קדיש לפני תפילת ערבית

מסמך זה מסכם את הנושא המרכזי והנקודות החשובות העולות מתוך הטקסט המצורף בשפה העברית, תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים. הנושא המרכזי הוא האם יש לומר קדיש לפני תפילת ערבית וההבדלים בין מנהג "בלדי" ל"שאמי" בנושא זה.

עיקרי הדברים:

• מחלוקת עקרונית לגבי מהות הקדיש: קיימת מחלוקת יסודית האם הקדיש מהווה רק סיום לתפילה/לימוד או גם פתיחה לתפילה.
• לפי שיטת רבי עבד, "הקדיש לעולם סיום".
• לפי רבנו (בערה?), "הקדיש היא גם פתיחה וגם סיום לפני ואחרי".
• מורי העיר בלכ אימצו בסדר התפילה את דברי רבנו, לפיהם הקדיש הוא גם פתיחה.
• מעמדה של תפילת ערבית: למרות שלכתחילה תפילת ערבית היא רשות, "אלא שאנחנו נהגנו בה כאילו היא חובה."
• לפי מנהג "בלדי", מכיוון שערבית היא ביסודה רשות, "אין קדיש לפניה", בדומה לתפילות שאינן חובה. "וזוהי הסיבה שבליל בליל שבת... לא אומרים קדיש."
• לעומת זאת, לפי מנהג "שאמי", מאחר וערבית הפכה לנוהג של חובה, "אין להבדילה משאר התפילות וצריך לומר קדיש לפניה כמו שאומרים קדיש לפני מנחה."
• הפתרון ה"בלדי" בליל שבת: בשל המנהג המתגבש של אמירת מזמורים ופיוטים לפני ערבית בליל שבת, נוצר מצב שלא נאמר קדיש לאחר פתיחה זו.
• "מעריץ ברוב חוכמתו אמר מאחר ואנחנו אומרים במדליקים... יאמר קדיש את העתיד זה על התורה על לימוד תורה ובכך נפטרה הבעיה אצל הבלדי שגם הם אומרים קדיש לפני ערבית אבל עליבדאמת זה לא לפני ערבית ובגלל ערבית זה רק לאחר לימוד ובגלל הלימוד, אבל לעיני הבריות זה נראה כאילו קדיש לפני ערבית."
• לכן, לפי מנהג "בלדי", אמירת הקדיש לפני ערבית בליל שבת היא למעשה לאחר לימוד תורה ("במדליקים"), ואינה קשורה ישירות לתפילת ערבית עצמה.
• הבדלים נוספים בין המנהגים לפני ערבית:
• מנהג קדום (רש"ג ורבנו): נהגו לומר את הפסוק "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית ורבה להשיב אפו ולא יערה כל חמתו" לפני ערבית. השליח ציבור היה אומר "בואו נרנן".
• הוספות מאוחרות: הן אצל ה"שאמי" והן אצל ה"בלדי" הוסיפו את הפסוק "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו". כיום, נפוץ מאוד שאף ה"בלדי" אומרים את שני הפסוקים.
• מנהג ה"שאמי": הוסיפו לומר דברים רבים לפני "והוא רחום" כהכנה לקדיש, בדומה למה שנהוג לפני מנחה ("שיר המעלות", "ברכות ה'", ועוד). לאחר מכן אומרים קדיש, ואז "והוא רחום" ו"ברכו".
• היעדר קדיש לפני ערבית ביום הכיפורים (לפי מנהג "בלדי"): "וזוהי הסיבה שביום הכיפורים, בערב יום הכיפורים, אין קדיש. כיוון שאין הקבלה ואין בממדליקים ולכן שמה אין קדיש, אלא כפי עיקר התפילות. כפי עיקר התפילות שאכן באמת אין קדיש לפני ערבית." מכיוון שאין לימוד ("במדליקים") בערב יום כיפור, חוזרים לעיקרון הבסיסי של מנהג "בלדי" שאין קדיש לפני ערבית.
• מענה לשאלה הפרקטית: השואל שאל מה קורה אם אדם אמר כבר "והוא רחום" אך טרם אמר קדיש (לפי מנהג ה"שאמי"). התשובה היא "כן יאמר קדיש", מכיוון שלפי שיטתם, כיוון שתפילת ערבית היום היא חובה, יש לומר קדיש לפני כן, ואין זה משנה אם כבר נאמר "והוא רחום" או לא.

לסיכום: הטקסט מציג הבדלים משמעותיים בין מנהגי "בלדי" ו"שאמי" בנוגע לאמירת קדיש לפני תפילת ערבית. המחלוקת נובעת משילוב של הבנה שונה של מהות הקדיש ומעמדה ההיסטורי וההווה של תפילת ערבית. מנהג "בלדי" רואה בתפילת ערבית ביסודה רשות ולכן אין לומר קדיש לפני כן, אלא אם כן קדם לה לימוד תורה (כמו בליל שבת). מנהג "שאמי" רואה בערבית כיום חובה ולכן יש לומר קדיש לפני כן כבשאר תפילות החובה.