מה ניתן ללמוד מתשובת הגר"ע יוסף על המנהג לכתוב פרשת "פיטום הקטורת" על קלף?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך "הטקסט שהודבק"

המסמך מציג את תשובתו של הרב עודה יוסף בנוגע לכתיבת פרשת פיתום הקטורת על קלף, תוך התייחסות רחבה יותר לסוגיית כתיבת פסוקי תורה ודברי קודש באותיות מרובעות על גבי דברים שאינם ספר תורה או מגילה שלמה. התשובה מתפרסמת בחוברת "עונג שבת" של עיתון "יום ליום".

נושא מרכזי 1: איסור כתיבת פרשיות תורה כמגילות בודדות ופסיקת הרב עודה יוסף בנוגע לפיתום הקטורת.

הרב פותח בדברי שבח על הרב חיים פלאג'י, המדגיש את החשיבות והסגולה לפרנסה טובה שבקריאת פרשת פיתום הקטורת מתוך קלף כתוב באותיות אשוריות. לדברי הרב פלאג'י, "יש חשיבות גדולה מאוד לכתוב את פרשת פתום הקטורת ואת הברייתא שלה על גבי כלף... ובכל יום יקרא מתוכה פתאום הקטורת... והיא סגולה לפרנסה טובה בעושר כי הקטורת מעשרת".

אולם, הרב עודה יוסף מביא את האיסור המפורש במסכת גיטין ובהלכות תפילין ומזוזה מספר תורה לרמב"ם, וכן בשולחן ערוך, על כתיבת התורה "מגילות מגילות" או פרשיות בודדות. הרמב"ם פוסק: "לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בפרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה". מרן השולחן ערוך פוסק באופן דומה.

לאחר דיון ופלפול, הרב עודה יוסף מגיע למסקנה כי מרן פסק כמו הרמב"ם, ולכן אסור לכתוב את פרשת פיתום הקטורת על קלף בגלל איסור כתיבת פרשיות תורה כמגילות בודדות בכתב אשורי. הוא מסכם: "ועל כל פנים נראה דרך התחילה אין ראוי לכתוב פיתום הקטורת בפני עצמה רק בדיעבד מותר לקרוב בה".

נושא מרכזי 2: ההבדל בין מעשה רב (גדול מורה הוראה) לבין היתר בדיעבד.

הרב מתייחס לתופעה שראה אצל הרב הודו יוסף עצמו, שנהג לקרוא פיתום הקטורת מתוך קלף, אך עשה זאת בהצנעה ולא הסתכל ישירות על הכתב. הרב מסביר כי מעשה של גדול מורה הוראה שקורא מתוך קלף עלול להתפרש כהיתר לכתחילה, ולכן יש הבדל בין מעשה כזה לבין היתר בדיעבד לאחר שכבר נכתב. הוא מדגיש שאם אדם כבר כתב פיתום הקטורת על קלף, מותר לו לקרוא בו בדיעבד, אך אסור להפוך זאת להרגל קבוע, שכן זה נראה כפרסום של היתר לכתוב מגילות בודדות.

נושא מרכזי 3: הרחבת האיסור על כתיבת פסוקי תורה ודברי קודש באותיות מרובעות על גבי חפצים שאין להם קדושת ספר תורה.

הרב מרחיב את הדיון ומביא את תשובת הרמב"ם בנוגע לאיסור לרקום ברכות או פסוקי ציצית על טליתות באותיות מרובעות. הרמב"ם טען כי זה נחשב לכתיבת התורה מגילות מגילות, וכן יש בעיה של כניסה עם פסוקי תורה לשירותים. הרב מצטט את הרמב"ם שאפילו כאשר רב כותב תשובה ומביא פסוק כראיה, עליו לשנות את הכתב (אותיות עגולות, קיצור מילים, כתיבה לסירוגין) ולא לכתוב את הפסוק בשלמותו באותיות מרובעות.

הרב מוסיף דוגמאות נוספות:

• קישוטי סוכה: אסור לכתוב ולטלטל קישוטים עם פסוקים מהתורה באותיות מרובעות.
• קמיעות ברכת כהנים: אסור לתלות קמיעות עם ברכת כהנים כתובה באותיות מרובעות, וכן יש בעיה של כניסה איתם לשירותים.
• הזמנות לאירועים: יש להימנע מכתיבת הזמנות באותיות מרובעות ולעבור לאותיות עגולות, כיוון שהאותיות המרובעות יש בהן קדושה ואסור להכניסן לשירותים.
• עיתונים חרדיים ודתיים: הרב מעיר כי העיתונים החרדיים והדתיים צריכים לצאת לאור באותיות רש"י ולא באותיות מרובעות, כיוון שתוכן העיתון הוא חולין ואין לכותבו באותיות קדושות. הוא מביא כדוגמה את מנהג יהודי תימן, שנהגו לכתוב שטרות ודברי חולין באותיות רש"י.

נושא מרכזי 4: קריאה לפעולה והפצת המודעות להלכה.

הרב מסיים בקריאה לציבור ולתלמידי חכמים להפיץ את ההלכה בנושא זה, כדי שאנשים יהיו מודעים לאיסורים ולא ינהגו בקלות ראש בנושא כתיבת דברי קודש באותיות מרובעות שלא לצורך ספר תורה או מגילה שלמה. הוא מציין כי התשובה עצמה (בעניין פיתום הקטורת) נכתבה באותיות מרובעות, אך מקווה שהקוראים יבינו את ההקשר ויגנזו את החוברת ולא ינהגו בה כבעיתון רגיל. הוא מדגיש את הצורך להקפיד על ההלכה כפי שהיא עולה מדברי גדולי הפוסקים.

ציטוטים מרכזיים:

• הרב חיים פלאג'י על סגולת פיתום הקטורת: "יש חשיבות גדולה מאוד לכתוב את פרשת פתום הקטורת ואת הברייתא שלה על גבי כלף... ובכל יום יקרא מתוכה פתאום הקטורת... והיא סגולה לפרנסה טובה בעושר כי הקטורת מעשרת".
• הרמב"ם על איסור כתיבת מגילות בודדות: "לא יכתוב מגילה בפני עצמה שיהיה בפרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה".
• הרב עודה יוסף על כתיבת פיתום הקטורת: "ועל כל פנים נראה דרך התחילה אין ראוי לכתוב פיתום הקטורת בפני עצמה רק בדיעבד מותר לקרוב בה".
• הרמב"ם על כתיבת פסוקים על טליתות: "אסור לכתוב אפילו פסוקים בצפטות דהיינו אם רב כותב תשובה ומספרת פסוק אז אומר הרמבם וכאשר אנו נזכים להביא ראיה מפסוק, אנו משנים את הכתב, לא כותבים בכתב השורים ומעקמים אותו או כותבים מכל תיבה אות או שתיים, כללו של דבר מקצת התיבה או כותבים בסירוגים".
• הרב עודה יוסף על שימוש חוזר במגילת פיתום הקטורת שנכתבה בדיעבד: "שאתה ת זה בשימוש חוזר זה כאילו אתה נותן פרסום שמותר לכתוב את התורה מגילות מגילות".
• הרב עודה יוסף על טעות העיתונים החרדיים: "גם כן העיתונים החרדים והדתיים שהם יוצאים באותיות מרובעות. הם צריכים לצאת באותיות כתב רש"י".

לסיכום, התשובה של הרב עודה יוסף מתמקדת באיסור כתיבת פרשיות תורה בודדות על קלף, במיוחד בהקשר של פיתום הקטורת, ומנצלת את ההזדמנות להרחיב את הדיון על איסור שימוש באותיות מרובעות לכתיבת פסוקי תורה ודברי קודש על גבי חפצים שאין להם קדושת ספר תורה, תוך הדגשת הצורך בהפצת מודעות להלכות אלו.