האם מותר להשכיר דירה ליהודי מחלל שבת בפרהסיה?

שתי הגישות המרכזיות:

1. גישת האוסרים (המחמירים): הגישה המיוצגת על ידי החכם הרב בן ציון אבא שאול בספרו "אור לציון" אוסרת להזכיר דירה או רכב ליהודי מחלל שבת. האיסור תקף אפילו אם נקבע זמן השכירות לפני השבת, ואפילו אם לא משולם כסף עבור יום השבת עצמו. עם זאת, ישנו יוצא מן הכלל: במקום שבו מצויים גויים רבים, כך שהשוכר המחלל שבת יכול למצוא דירה להשכרה גם מגויים, מותר להזכיר לו דירה של יהודי. האיסור של "אור לציון" רלוונטי בעיקר בארץ ישראל, שבה רוב האוכלוסייה יהודית.

• ציטוט רלוונטי: "השיב אין להזכיר דירה או רכב למחלל שבת ואפילו קבע כמה ימים כל קודם השבת ואפילו לא נוטל כסף על יום השבת אלא אם כן במקום שמצויים שם הרבה נוכרים שיכול המחלל שבת לזכור מהם"

1. גישת המתירים (המקילים): הגישה המיוצגת על ידי פסקיו של הרב עובדיה יוסף ב"ילקוט יוסף" מתירה להזכיר דירה בשכירות חודשית או בשכירות ממפתח ליהודי מחלל שבת, למרות שהשוכר עלול לבצע בדירה מעשים האסורים בשבת (בישול, הדלקת וכיבוי חשמל). עם זאת, מומלץ שהמשכיר יתנה בחוזה השכירות שהשוכר לא יחלל שבת בפרהסיה.

• ציטוט רלוונטי: "מותר להזכיר דירה בשכירות חודשית או בשכירות ממפתח ליהודי מחלל שבת למרות שהסוחר את הדירה אופה ומבשל מדליק ומכבא את החשמל כמעשה הוא בחול ומכל מקום נכון שהמזכיר יתנה בתנאי גמור בחוזה השכירות שעל כל פנים לא יחלל שבת בפרסיה"

הנימוקים העיקריים להיתר (כפי שמובאים בדברי הרב המדבר):

• ההבחנה בין דירה לרכב: הרב המדבר מבקש מחילה מ"אור לציון" וטוען שההשוואה בין דירה לרכב אינה מדויקת. ברכב, האדם משתמש ברכב עצמו כאמצעי לחילול השבת (נסיעה). לעומת זאת, בדירה, החילול שבת (עישון, בישול) נעשה באמצעות כלים ופעולות של השוכר בתוך הדירה, אך הדירה עצמה אינה האמצעי לחילול השבת. היא משמשת כמקום מסתור ומחסה.
• ציטוט רלוונטי: "הרי היהודי המחלל שבת פרהסיה הוא לא משתמש בדירה עצמה כאמצעי של החילול. זה לא כמו הרכב. ברכב הוא פשוט מחלל שבת עם הרכב באמצעות הרכב... אבל בדירה הוא הרי לא משתמש בדירה כאמצעי לחילול שבת, אלא הוא מחל את השבת. דרכו שלו מעשן, מבשל עושה על האש באמצעים שלו, בכלים שלו רק הדירה מהבה לו למחסר ולמסתור ביום זעם מפני גשמים, מפני חמה הקשר בין הבית בין הדירה ובין החלול שבת"
• הגבולות של איסור סיוע לעבירה: הרב מעלה שאלה רחבה יותר: אם אסור להזכיר דירה למחלל שבת, האם יהיה אסור להזכיר דירה ליהודי חילוני שאוכל טרפות, בועל נידות או חי עם אישה שלא בקידושין בתוך הבית? הוא טוען שהבית אינו האמצעי של העבירות הללו, אלא העבירה מתרחשת בתוכו.
• ציטוט רלוונטי: "כלום יאסר עלינו להזכיר דירה ליהודי חילוני שאוכל לבלות טרפות בתוך הבית הזה, שבועל נידות בבית הזה, שחי עם אישה שלא בקידושין בבית הזה. מה הגבול? הרי לא הבית הוא אמצעי של העבירה, אלא העבירה מצטמצמת בו עצמו ולא בבית."
• שיקולי "מראית עין": ההמלצה של הרב עובדיה יוסף להתנות בחוזה שלא יהיה חילול שבת בפרהסיה נובעת משיקולי "מראית עין" - מה יאמרו הבריות אם ידעו שבדירה של פלוני מתגורר מחלל שבת. אולם, מבחינה הלכתית גרידא ("לפני עיוור לא תיתן מכשול"), אין כאן איסור ישיר, כיוון שהדירה עצמה אינה משמשת כאמצעי לחילול השבת.
• ציטוט רלוונטי: "זה שהרבדס ממליץ שלא יחלו שבת פרהסיה זה בגלל השם. מה יגידו בני אדם בדירה של פלוני מחלים שבת לא תמיד יודעים הוזכר לא הוזכר. זה נכון. אבל מבחינת לפני עבר נסה בידבר עבירה לא שייך העניין הזה"

התייחסות להשכרת רכב:

הרב המדבר מביע דעה מקילה גם בנוגע להשכרת רכב, אם ההזכרה אינה מתייחסת באופן ספציפי לשבת. מכיוון שיש ימי חול רבים יותר מימי שבת, ייתכן שהשוכר לא ישתמש ברכב בשבת מסיבות שונות (מחלה, חוסר רצון). לכן, אם השכירות היא לתקופה ארוכה ולא רק לשבת, יש מקום להתיר. אולם, הוא מדגיש שההיתר לגבי הזכרת דירה גדול וברור יותר.

* **ציטוט רלוונטי:** "אשר לרכב נראה לנו דעתנו שגם ברכב יש מקום להקל אם אכן באמת הוא לא מזכיר לו את זה לשבת אבל אם הוא מזכיר לו את זה לעונה לשבוע לחודש אז מאחר ויש ימים רבים של חול יותר מהשבת לצורך מימוש השכירות הרי מה אני יודע מה הוא יעשה יכול להיות שביום שבת יהיה חולה ולא ישע ברכב יכול להיות שביום שבת יתחשק לו שלא לסוע אפילו שהוא בריא מכל מיני סיבות לכן הועיל זה עדיין תלוי באוויר והואיב יש לו מרחב של מימוש השכירות כי לא לחינם הוא שכר את הרכב מרחב גדול מאוד לא קשור בשום עבירה. אז אפילו ברכב, אם הוא לא מזכיר לו באופן מיוחד לשבת, אז לכאורה יש גם מקום להתיר. אבל בוודאי ודאי שלגבי הזכרת דירה שההיתר הוא גדול ושופי רב."

נושאים נוספים שהוזכרו בקצרה:

• השכרת דירה לגוי: מותרת, אך יש צורך להסיר את המזוזה.
• השכרת דירה למוסלמי בארץ ישראל בזמן הזה: לא מומלצת בגלל סכנה.

לסיכום:

קטע השמע מציג מחלוקת הלכתית בין פוסקים אשכנזים וספרדים בשאלה האם מותר להשכיר דירה ליהודי מחלל שבת בפרהסיה. בעוד ש"אור לציון" נוטה לאסור זאת (בארץ ישראל), "ילקוט יוסף" מתיר, תוך המלצה להתנות שלא יהיה חילול שבת בפרהסיה מטעמי מראית עין. הנימוק העיקרי להיתר הוא שהדירה עצמה אינה משמשת כאמצעי לחילול השבת, בניגוד לרכב. הדיון מעורר שאלות רחבות יותר בנוגע לגבולות האיסור של סיוע לעביר