האם מותר בימי "בין המצרים" לאכול בשר ולשתות יין?

האם זה ברמת איסור הלכתי שיש לו בסיס בתלמוד או מנהג חסידות של יחידים בעדות מסוימות? על איזה תקופה חל?

האם על שבוע שחל בו ט' באב ואולי מר"ח אב ואפילו לכל שלש השבועות?

האם בני תימן הנוהגים לאכול בשר חוץ מבסעודה המפסקת, מחויבים להתאים מנהגם לשיטת השו"ע?

תגיות

01/08/08 כ"ט תמוז התשס"ח

המקורות דנים במנהגים שונים הנוגעים לאכילת בשר ושתיית יין במהלך ימי בין המצרים ותשעה באב. הדיון מתחיל בסקירת גישות תלמודיות ופסקי הלכה של הרמב"ם והשולחן ערוך, המצביעים על איסורים חלקיים או ממוקדים, בעיקר בסעודה המפסקת. הטקסט מציג מנהגים אשכנזיים מחמירים, האוסרים בשר ויין החל משבעה עשר בתמוז או ראש חודש אב, לעומת מנהגים ספרדיים ומזרחיים מקלים יותר, המגבילים את האיסור לשבוע שחל בו תשעה באב או אפילו רק ליום הצום עצמו. לבסוף, הרב עובדיה יוסף מציג גישה המבקשת לאחד את מנהגי בני תימן העולים לארץ עם המנהג הארץ-ישראלי הרווח, להחמיר באיסור בשר בתשעת הימים הראשונים של חודש אב.

קובץ שמע - מלא

מסמך תדרוך: עיקרי הנושאים והרעיונות מהמקור "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך קטעי המקור "הטקסט שהודבק", העוסקים במנהגי אכילת בשר ושתיית יין בימי בין המצרים ותשעת הימים, תוך התמקדות במקורות תלמודיים, פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך, ומנהגי קהילות ישראל השונות.

נושא מרכזי: התפתחות מנהגי ההימנעות מאכילת בשר ושתיית יין בימי בין המצרים ותשעת הימים.

הרב דן בשאלה האם מותר לאכול בשר ולשתות יין בימי בין המצרים, ומצביע על כך שנושא זה אינו נזכר כלל בתלמוד הבבלי. הדיון מתחיל מבחינת המשנה במסכת תענית, המתייחסת למנהגי צערות בשבוע שחל בו תשעה באב, אך אינה מזכירה איסור אכילת בשר ושתיית יין.

הרמב"ם בהלכות תעניות אכן מצטט את ההלכה התלמודית לגבי שבוע שחל בו תשעה באב, אך מוסיף כי "כבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החודש עד התענית". הרמב"ם מדגיש "נהגו ישראל" ולא "כל ישראל", דבר המרמז על קיומם של מנהגים שונים בקרב קהילות ישראל.

הכותב מציין כי בשבת עצמה, לפי ההלכה התלמודית כפי שנפסקה ברמב"ם ובשולחן ערוך, מותר לאכול ולשתות כרגיל, גם אם תשעה באב חל ביום ראשון ויום השבת הוא הסעודה המפסקת. זאת בהסתמך על הכלל התלמודי "תשעה באב ללא כיומו לכל דבר ואין אוכלין אלא מבעוד יום ובין השמשות שלו אסור כיום הכיפורים ולא יאכל בשר ולא ישתה יין וסעודה מפיק בהלכה תלמודית שבסעודה מספקת לא אוכלים בשר לא שותים יין אבל לא נאמר שכל אותו שבוע לא אוכלים בשר ולא שיטים יין הוא ודאי לא מראש חודש הוא ודאי לא מ-17 בתמוז".

הבדלים בין מנהגי קהילות ישראל:

המקור מדגיש את ההבדלים בין מנהגי האשכנזים והספרדים בנוגע להימנעות מאכילת בשר ושתיית יין:

מנהג אשכנז: הטור (רבי יעקב בן הראש) מציין כי "יש פרושים שמטענים משבעה עשר בתמוז ואלך קודם כלומר ממש כמעט כל יום מתפי עמים פרושים ויש מתעמים מבשר ויין זאת אומרת אוכלים אבל בשר ויין לא ממתי מ-17 בתמוז". הטור מגדיר זאת כ**"מנהג אשכנז היחידים"**. בהמשך הוא מציין כי "ומראש חודש ואלך נמנעים כולם כלומר יהודי השכנב זה מה שהוא חי בתוכם מבשר והיין זולת שבת שאוכלים ושותים כדרך כל השנה כולה". כלומר, בקרב האשכנזים היו יחידים שנהגו להימנע מבשר ויין מ-17 בתמוז, אך מראש חודש אב נהגו כולם להימנע, מלבד שבתות.
מנהג ספרד: הרמב"ן מצוטט כמי שמייצג את מנהגי ספרד, וכותב "יש מקומות שנוהגים שלו לאכול בשר מראש חודש עד התענית ונהגו הכל שלא להיכנס בתמחץ וכולי". הרמב"ן מדגיש "יש מקומות", דבר המצביע על כך שלא כל קהילות ספרד נהגו להימנע מבשר מראש חודש.
השולחן ערוך (מרן הרב יוסף קארו): פוסק "יש נוהגים שלו לאכול בשר ולא לשתות יין בשבת זו" (השבוע שחל בו תשעה באב), ולא מציין זאת כמנהג כללי. הוא מוסיף כי "ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית" ו "ויש שמוסיפין מ-17 בתמוז", מה שמלמד שהמנהגים היו מגוונים ולא אחידים.

הסברים למנהגים:

המקור מביא הסבר אפשרי למנהג ההימנעות מבשר ויין מ-17 בתמוז, ומקשר אותו למנהגו של דניאל: "יש אומרים שימו לב כנגד שלושה שבועים שהתענה דניאל כלומר דניאל נלקח על ידי נבחת נצר... ולכן דניאל מסיפר שהוא לא אכלום מפתבג המלך כי לא רצה להגעל בייסורים במאכלות אסורות ועשה סיכום סודי בינו ובין המונה עליו שיתן לו רק זרעונים... אז יש אומרים כנגד שלושה שבועים שהתענה דניאל שהוא לא אכל מפתבג המלך אז כנגד זה יהודי אשכנז פיתחו מנהג שנמנעים לאכול בשר ויין". הסבר זה מצביע על השפעה אפשרית של סיפור דניאל על התפתחות מנהגי האשכנזים.

עמדת הרב עובדיה יוסף:

הרב עובדיה יוסף מביא את דעות שונות ומנהגים שונים בקרב קהילות ישראל, ומציין כי "התגבש אצל אחנו הספרדים שלא אוכלים בשר לפחות לפחות בשבוע שחל בו שעה באב", למרות שבדברי מרן עצמו נראה שהמנהג לא היה אחיד.

בהתייחס למנהג הפשוט בירושלים ובארץ ישראל, הרב עובדיה יוסף קובע כי "שלא למנע מאכילת בשר אלא מיום ראש חודש אב". הוא אף מוסיף כי **"תלמיד חכם לא ינהג חומרה יתרה זו להימנע מאכילת בשר מיום יד תמוז מפני שמעת מלאכת שמיים כלומר שאדם אשר מ

שתגב לא יהיה לו כוח אז איך הוא יעבוד עבודת שמיים?"**. מכאן עולה גישה מקלה יותר, במיוחד לתלמידי חכמים, להימנעות מבשר החל מראש חודש אב בלבד.

בנוגע ליוצאי תימן שעלו לארץ, הרב עובדיה יוסף קובע כי "כיוון שעלו לארץ ישראל על דעת להשתקע צריכים לנהוג מנהג ארץ ישראל ולהימנע מאכילת בשר בתשעת הימים כלומר מראש חודש בתשעת הימים כפי הדין שלא ישנה אדם מן המנהג שהלך לשם". בכך הוא מדגיש את העיקרון של אימוץ מנהגי המקום במטרה לאחד את כל בית ישראל תחת פסיקת השולחן ערוך.

סיכום:

המקור מציג תמונה מורכבת של התפתחות מנהגי ההימנעות מאכילת בשר ושתיית יין בימי בין המצרים ותשעת הימים. בעוד שהמקורות התלמודיים אינם מזכירים איסור גורף, מנהגים שונים התפתחו בקרב קהילות ישראל השונות, עם הבחנה בולטת בין מנהגי האשכנזים שנהגו להחמיר יותר החל מ-17 בתמוז או מראש חודש, לבין מנהגי הספרדים בהם ההימנעות מבשר מראש חודש לא הייתה תמיד כללית. הרב עובדיה יוסף מציג גישה שמנסה לאחד את המנהגים בארץ ישראל תחת העיקרון של הימנעות מבשר בתשעת הימים (מראש חודש אב), תוך התחשבות בצורך לשמור על כוחם של תלמידי חכמים לעבודת ה

Question1

האם איסור אכילת בשר ושתיית יין בימי בין המצרים הוא דין תלמודי מפורש?

Answer1

לא. המקורות מציינים כי בתלמוד עצמו לא נזכר באופן ישיר איסור אכילת בשר ושתיית יין בימי בין המצרים. המשנה במסכת תענית (פרק ז', הלכה ו') עוסקת במנהגי אבלות בשבוע שחל בו תשעה באב, אך אינה מזכירה איסור על בשר ויין. הרמב"ם ב"משנה תורה" (הלכות תעניות, פרק ה', הלכה ו') מביא את ההלכה התלמודית לגבי תשעה באב עצמו (שחל שלא בשבת), שאסור לאכול ולשתות כיום הכיפורים, כולל בשר ויין בסעודה המפסקת. עם זאת, הוא מוסיף כי "כבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו [השבוע שחל בו תשעה באב]". שימוש זה בלשון "נהגו ישראל" ולא "כל ישראל" מרמז על קיומם של מנהגים שונים.

Question2

מהם המקורות למנהגים השונים בנוגע לאיסור אכילת בשר ושתיית יין בימי בין המצרים?

Answer2

המקורות מצביעים על התפתחות הדרגתית של מנהגים שונים בקהילות ישראל. רבנו יעקב בן הראש (בעל הטור, אורח חיים סימן תקנ"א) מציין כי "יש פרושים" שנהגו להתענות מבשר ויין משבעה עשר בתמוז ואילך, ומציין כי מנהג האשכנזים ה"יחידים" להימנע מבשר מ-17 בתמוז ואילך, ו"כולם" נמנעים מבשר ויין מראש חודש אב (מלבד שבת). הרמב"ן מזכיר כי "יש מקומות" שנהגו שלא לאכול בשר מראש חודש עד התענית. השולחן ערוך (אורח חיים סימן תקנ"א סעיף ט') מציין כי "יש נוהגים" שלא לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב, ו"יש שמוסיפין" מראש חודש עד התענית, ו"יש שמוסיפין" משבעה עשר בתמוז.

Question3

מה היה מנהג יהודי ספרד בימי בין המצרים לפי המקורות?

Answer3

הרמב"ן מציין כי "יש מקומות" בספרד שנהגו שלא לאכול בשר מראש חודש אב עד התענית, אך לא מציין שזה היה מנהג כל הספרדים. מרן השולחן ערוך מזכיר שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב, מה שמרמז שמנהג זה לא היה אוניברסלי גם בקרב הספרדים בתקופתו.

Question4

מה היה מנהג יהודי אשכנז בימי בין המצרים לפי המקורות?

Answer4

בעל הטור מציין שמנהג "היחידים" מיהודי אשכנז היה להימנע מבשר משבעה עשר בתמוז ואילך, אך "כולם" נהגו להימנע מבשר ויין מראש חודש אב (למעט שבתות). זה מצביע על הבחנה בין מנהגי חומרה של יחידים לבין מנהג כללי יותר של הקהילה האשכנזית.

Question5

מהי עמדתו של הרב עובדיה יוסף בנוגע למנהגים השונים, ובפרט לגבי יוצאי תימן?

Answer5

הרב עובדיה יוסף מציין כי המנהג הפשוט בירושלים ובארץ ישראל היה שלא להימנע מאכילת בשר אלא מראש חודש אב. הוא אף טען שתלמידי חכמים לא צריכים להחמיר להימנע מבשר משבעה עשר בתמוז כדי שיהיה להם כוח לעבודת ה'. עם זאת, לגבי יוצאי תימן, למרות שבתימן נהגו לאכול בשר בכל הימים מלבד הסעודה המפסקת, הרב עובדיה יוסף פסק כי כיוון שעלו לארץ ישראל על דעת להשתקע, עליהם לנהוג כמנהג ארץ ישראל ולהימנע מאכילת בשר בתשעת הימים (מראש חודש אב). הוא הדגיש את הצורך שלא לשנות מהמנהג המקומי כדי לאחד את כל בית ישראל תחת פסיקת השולחן ערוך.

Question 6

מה לגבי אכילת בשר בשבתות שחלות בימי בין המצרים?

Answer6

המקורות מציינים בבירור כי בשבתות שחלות בימי בין המצרים מותר לאכול בשר ולשתות יין כרגיל. בעל הטור מציין במפורש שלגבי מנהג האשכנזים, האיסור על בשר ויין מראש חודש אב אינו כולל את השבתות. גם הרמב"ם והשולחן ערוך פוסקים שאם תשעה באב חל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר לאכול הכל בסעודה המפסקת.

Question 7

האם קיימים הבדלים בין הספרדים והאשכנזים במנהגי האבלות של בין המצרים?

Answer7

כן, המקורות מראים בבירור על קיומם של הבדלים. בעוד שמנהג חלק מהאשכנזים היה להימנע מבשר משבעה עשר בתמוז, ומנהג כולם היה להימנע מבשר ויין מראש חודש אב, בקרב הספרדים המנהגים היו פחות אחידים. היו מקומות שנהגו שלא לאכול בשר מראש חודש, אך לא היה זה מנהג כללי. גם האיסור על בשר ויין בשבוע שחל בו תשעה באב לא היה מנהג אחיד בקרב הספרדים.

Question 8

מהו הרעיון העומד בבסיס המנהגים השונים של בין המצרים?

Answer 8

הרעיון המרכזי העומד בבסיס מנהגי בין המצרים הוא צמצום השמחה והגברת תחושת האבל על חורבן בית המקדש. המנהגים השונים משקפים דרגות שונות של אבלות וחומרה, שהתפתחו בקהילות ישראל השונות לאורך הדורות. ישנם הסברים שונים למקור המנהגים, כגון אבלות על הפורענויות שאירעו בתקופה זו (כמו חורבן בית המקדש), או כנגד שלושת השבועות בהם התענה דניאל שלא אכל מפת בג המלך. עם זאת, חשוב לציין כי לא כל המנהגים היו קיימים כבר בתקופת התלמוד, ורבים מהם התפתחו מאוחר יותר כמנהגי חומרה או כהשפעה של קהילות שונות זו על זו.

קובץ שמע - TXT

080801hy.txt (13.88 KB)