האם מותר להטמין בין השמשות תבשיל שנתבשל בתנור האמור להתכבות ע"י שעון במשך השבת?

תמצית מקורות בנושא התמנה בתנורי גז וחשמל

מסמך זה מסכם את הנושא המרכזי והרעיונות החשובים העולים מהמקור שסופק בנוגע להתמנה (שמירה על חום תבשיל מבושל) בתנורי גז או חשמל בשבת, תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים.

נושא מרכזי: היתר או איסור התמנה בין השמשות וביום שבת עצמו בתנורי גז וחשמל מודרניים, תוך התייחסות לגדר "דבר המוסיף הבל" וגזירת חכמים בנושא.

רעיונות ופרטים חשובים:

1. הגדרת גזירת התמנה: המקור פותח בהסבר של גזירת התמנה, המבוססת על החשש שמא התמנה בדבר "המוסיף הבל" תביא לידי חימום נוסף של התבשיל בשבת, דבר האסור מדין תורה (בישול).

• "רבנו אומר בפרק ואי חוד שבת התחלת הפרק יש דברים שאם תמן בהם התבשיל הוא מתחמם ומוסיפין בבישולו כאין האש."

1. "דבר המוסיף הבל" לעומת "דבר שאינו מוסיף הבל": המקור מבחין בין חומרים שגורמים לחימום נוסף ("מוסיף הבל") כמו גפת, זבל, מלח, סיד וחול (במצב לח) - בהם אסורה התמנה מדרבנן אפילו בתבשיל שכבר בושל - לבין חומרים שרק משמרים את החום ("שאינו מוסיף הבל") כמו צמר גפן, אוכסות פירות, ועוד - בהם מותרת התמנה.

• "דברים אלו נקראים דבר המוסיף כלומר אם ניקח תבשיל שהוא כבר התבשל כל צורכו ואנחנו נשים אותו ביום שבת בתוך הגפל או הזפל או המלח והס והחול כלומר שאלה יקיפו אותו מכל עבריו מאחר בתכונה של החומרים האלה שהם מוסיפים הבל אסור מדרבנן למרות שאין כאן גדר של בישול."
• "ויש דברים שאם תמן בהן התבשיל א שאם תמן בהן התבשיל ישאר בחמימותו בלבד ואינם מוסיפים לו בשול אלא מונעין אותו מלהצת כגון דוגין ומוכין ועשבים ושין אוכסות פירות וחנתי יונה אונעור את הפשתן אונסורת חרשים ושלחים וגזי צמר ודברים אלו נקראים דבר שאינו מוסיף."

1. התמנה על גבי האש: אסור מדרבנן להניח תבשיל מבושל על גבי אש בשבת, מחשש שמא ירתח ויצטרך לגלות ולכסות שוב, ובכך יימצא מתמין בדבר המוסיף הבל בשבת.

• "אסרו חכמים להתמין בדבר המוסיף בעוד יום גזירה שמה תרתח הקדרה בשבת ויצטרך לגלותה עד שתנוח הרתיחה ויחזור ויכסה בשבת ונמצא תומן בדבר המוסיף בשבת שהוא אסור."

1. התמנה בין השמשות: מותר להתמין בדבר המוסיף הבל בין השמשות, מכיוון שבשעה זו סביר להניח שהתבשילים כבר רתחו ושקטו, ולכן אין חשש שיצטרך לגלות ולכסות שוב בשבת עצמה.

• "לפי כך מותר להתמין בדבר המוסיף בין השמשות שסתם כדרות בין השמשות כבר רטחו ונחו בעבוען וכיוון שנחו שוב אינן פותחין."

1. התייחסות לתנורים מודרניים (גז וחשמל): המקור עובר לדון במציאות של ימינו ובשימוש בתנורים חשמליים ותנורי גז. הוא מציין שחומרים שהיו רלוונטיים לגדר "מוסיף הבל" בעבר אינם בשימוש כיום.
2. פלטה חשמלית: לגבי הנחת סירים על פלטה חשמלית, ישנה הקלה מסוימת בנוגע לגזירת חיטוי (שהייתה קיימת בגחלים), ולכן דין שהייה קל יותר. כיסוי הסירים בבד אינו נחשב להתמנה אם הוא לא הדוק מכל הצדדים.
3. תנור חשמלי סגור: לגבי תנור חשמלי סגור הרמטית, המחבר מביא את דעתו של הרב אור החיים שאם חומרי ההתמנה לא נוגעים בסיר, אין זה נחשב להתמנה. אולם, הוא מעלה את האפשרות שאם הרב אור החיים היה רואה את התנורים המודרניים, היה אומר שזו התמנה גדולה, מכיוון שהאוויר החם בתנור מסייע רבות לחימום.

• "נראה לי כי כאשר מוציאים ביום שבת מהתנור הזו מקצת צירים ברור שאסור להחזיר מפני שהוא מבשל ועשור מדרבנן אלא אף לסגור אסור מפני שהוא קמתמין בשבת ויש צורך להניח משהו על הדלת כדי שלא תסגר לגמרי וישאר חלל כלשהו בין הדלת לתנור."

1. תנור כ"דבר המוסיף הבל": המחבר מחדש וטוען שבתנורים מודרניים, מכיוון שהאש (או החום החשמלי) קיימת, זה נחשב "מוסיף הבל". לכן, יש להחמיר יותר בעניין התמנה מאשר בעניין שהייה בלבד. אפילו אם הסירים לא נוגעים בגוף התנור, עצם הימצאותם בחלל סגור וחם נחשבת להתמנה בדבר המוסיף הבל.

• "אומר אפילו מרן יודע שאפילו הסירים אינם נוגעים בגוף בגוף הקדרה אלא בגלל שכל הבחם שאסור לשים ביום שבת כלי תבשיל בתוך תנור כזה. כי אתה שם בדבר המוסיב הבל. בדבר המוסיב הבל. ולכן יש גדרי התמנה בתנורים כשהם סגורים הרמטית."

1. היתר בתנור פתוח חלקית: רק אם משאירים את דלת התנור פתוחה מעט, כך שאין סגירה הרמטית, זה לא נחשב גדר התמנה ומותר.

• "רק אם משאירים את הדלת משגב קצת פתוח שמים מקבת עליו שלא יסגר לגמרי זה עדיין לא גדר התמנה. אם לא זה גדר התמנה ואסור."

1. תנור מתוכנת: השואל מעלה את השאלה לגבי תנור מתוכנת, שהאש בו פועלת רק למשך זמן קצוב (שעה-שעתיים). האם גם בתנור כזה קיימת גזירת התמנה? המחבר משיב שבין השמשות, מותר להניח תבשיל גם בתנור מתוכנת, מכיוון שבשעה זו התבשילים כבר רתחו ושקטו.
2. הנחת תבשיל מערב שבת בתנור מתוכנת: גם לגבי הנחה מערב שבת בתנור מתוכנת, המחבר נוטה להקל. מכיוון שהחימום אינו מתמשך בכל השבת, אין זה נחשב "מוסיף הבל" באופן תמידי. ההגדרה של "מוסיף הבל" היא רק כאשר החומר או המכשיר מוסיף חום בכל נקודת זמן בשבת. בתנור מתוכנת, לאחר שהחימום נפסק, אין הוא מוסיף הבל. לכן, מותר להתמין לא רק בין השמשות אלא גם מערב שבת בתנור מתוכנת לשעה או שעתיים.

• "מתי זה נקרא מוסיף הבל? לכאורה כשמים אותו בחומר אשר בכל נקודת זמן שאתה שם ביום שבת הוא תמיד יוסיף הבל."
• "אבל במקרה דינן זה לא אין לנו בכל נקודת זמן אם תשים את התבשיל לאחר שכבר קבע אז אין לך מוסיף הבל, לא מוסיף הבל ולא כלום ולכן ניתן לומר שאף שאנחנו מגדירים את התנורים החשמליים האלה כדבר המוסיב הבל בגלל חום החשמל הנמלא אם הוא אם הוא מיועד בכל השבת כולה אבל מאחר והוא מתוכנת בשעה שעתיים שלוש אינו בכלל דברים המוסיפים הבל אף שהוא מוסיף הבל אבל איננו מוסיף איננו בכלל מוסיף הבל לעניין גזירת התמלה."

1. איסור הכנסה בשבת בזמן פעולה: מודגש שאסור להניח תבשיל בתנור בשבת בזמן שהוא פועל (עובדין דחול - מעשה חולין), אלא אם כן מדובר בהנחה בין השמשות לאחר שהתבשיל כבר בושל.

מסקנה מרכזית (לפי המקור):

• בין השמשות: מותר להניח תבשיל מבושל בתנור גז או חשמל (גם אם סגור) בין השמשות, מכיוון שבשעה זו התבשילים כבר רתחו ושקטו, ואין חשש לגזירה שמא ירתח שוב ויצטרך לגלות ולכסות בשבת.
• תנור סגור הרמטית בשבת עצמה: אסור להכניס או להשאיר תבשיל בתנור סגור הרמטית בשבת, מכיוון שהוא נחשב "דבר המוסיף הבל" מחמת החום הקיים, ויש בזה גדר של התמנה אסורה. יש צורך להשאיר פתח קטן בדלת התנור.
• תנור מתוכנת: נראה שמותר להניח תבשיל מבושל מערב שבת בתנור מתוכנת לפעולה קצובה, מכיוון שאינו נחשב "מוסיף הבל" באופן תמידי בכל רגע בשבת. כמו כן, מותר להניח בו תבשיל בין השמשות.

הערה חשובה: המסמך מציג הבנה והסקות מתוך המקור הספציפי, וייתכנו דעות הלכתיות אחרות בנושא. יש להתייעץ עם פוסק הלכה מוסמך לקבלת הנחיות מעשיות