מהם ההבדלים בין "חמר מדינה" לבין "משקה מדינה"?
האם גם החלב נכלל ב"חמר מדינה" משום שישנה בו אפשרות לשכרות?
האם יועיל "חמר מדינה" גם לקידוש לילה או לקידוש יום?
תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"
מסמך תמצית זה סוקר את הנושאים המרכזיים והרעיונות החשובים שעולים מתוך קטעי המקור שהוצגו, תוך התמקדות בהבדלים בין שיטת רבנו (הרמב"ם) לשיטת מרן (השולחן ערוך) בנוגע לקידוש והבדלה על משקאות שונים, ובפרט על "חמר מדינה" (משקה המדינה).
נושא מרכזי: ההבדלים בין רבנו למרן בדיני קידוש והבדלה על משקאות שונים.
עיקרי הדברים על פי שיטת רבנו:
- קידוש: רבנו פוסק שאין לקדש על יין מבושל או יין מתוק, אלא רק על יין הראוי להתנסך על המזבח.
- ציטוט: "רבנו בפרק 29 מהלכות שבת אמר שאין מקדשים על יין מבושל או על יין מתוק, אלא על יין הראוי להתנסך על גבי המזבח."
- רבנו מתיר לקדש על יין שריחו חומץ וטעמו יין, על יין צימוקים (בתנאי שיש בהם לחלוחית), ועל יין חדש מגיטו.
- הבדלה: רבנו מתיר להבדיל על "חמר מדינה" גם אם הוא פסול לקידוש.
- ציטוט: "מדינה שרוב יינה שכר אף על פי שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הועיל והוא חמר מהמדינה כלומר יש בני אדם שרוב השתייה שלהם היא יין ויש בני אדם שרוב השתייה היינית שלהם היא שכר... ולכן אתם לקרוא לשכר חמר סינה בשביל הבדלה אין צורך שיהיה ביין אמיתי אלא די לנו שבאותה מדינה הוא נחשב ליין כי הוא בא במקום התחליף של השתייה היינית ורוב השתייה היינית שלהם משכר ולכן הוא מכונה חמר המדינה היין של המדינה ואפשר בדיל עליו."
- "חמר מדינה" מוגדר כמשקה שרוב השתייה היינית, המשמחת והמשכרת של בני המדינה היא ממנו (כגון בירה לבנה, קוניאק, ערק).
- משקאות פופולריים ("משקי מדינה") כמו קולה או מיצים אינם נחשבים "חמר מדינה" לצורך הבדלה, כי הם לא באים במקום השתייה היינית המשכרת.
- גם קפה וחלב אינם נחשבים "חמר מדינה" להבדלה, למרות שלחלב יש כוח משכר, כי מבחינת המנהג הם אינם תחליף לשתייה היינית המשכרת.
- ניתן להבדיל על יין מבושל או מיץ ענבים מבושל, כי הם נחשבים חלק מקטגוריית היין.
עיקרי הדברים על פי שיטת מרן (השולחן ערוך):
- קידוש: מרן סובר שמקדשים על יין מבושל, ויש אומרים שאין מקדשים (דעת רבנו). הרמ"א מוסיף שהמנהג הוא לקדש על יין מבושל אפילו אם יש יין אחר.
- במקום שאין יין מצוי, יש אומרים שמקדשים על שכר ושאר משקים (חוץ ממים), ויש אומרים שאין מקדשים. מרן מביא דעה מרחיקת לכת זו.
- דעת הרא"ש היא שבלילה, אם אין יין, מקדשים על הפת ולא על שכר. בבוקר, אם אין יין, עדיף לקדש על שכר ולברך שהכל לפני המוציא.
- הבדלה: לא מצוין במפורש בטקסט הזה יחסו של מרן להבדלה על חמר מדינה, אך הרב עובדיה יוסף מציין שגם מרן מסכים שלא מקדשים ולא מבדילים על חלב.
עמדת הרב עובדיה יוסף:
- למרות שמרן מביא דעה שמקילה בקידוש על שכר, הרב יוסף מכריע שלכתחילה אין לקדש קידוש רבה על שכר או בירה כאשר יש יין בעיר.
- בליל שבת, אם אין יין, עדיף לקדש על הפת מאשר להיכנס לספקות בדיני ברכות וקידוש.
- גם להבדלה אין לקדש על משקאות קלים, מיצים, קפה או חלב, גם אם אין יין או שכר. עמדה זו תואמת לשיטת רבנו כפי שהוסברה על ידי מורו של הכותב.
- כאשר מקדשים על יין צר (שאינו בכמות מספקת), יש לתת את הדעת על שיעור הלגימה הנדרש.
- אין לעשות קידוש או הבדלה על קפה, תה, חלב או משקאות קלים שאינם נחשבים "חמר מדינה".
הבחנה חשובה:
הכותב מדגיש את ההבחנה בין "משקי מדינה" (משקאות פופולריים) לבין "חמר מדינה" (המשקה שמחליף את היין בשמחה ובשיכרות באותה מדינה). רק "חמר מדינה" יכול לשמש להבדלה לפי שיטת רבנו, ולא כל משקה פופולרי.
מסקנה:
הטקסט מציג פער משמעותי בין שיטת רבנו המחמירה יותר בנוגע לקידוש (דורשת יין הראוי לניסוך) ומקילה יותר בהבדלה (מתירה שימוש ב"חמר מדינה"), לבין שיטת מרן שמקילה יותר בקידוש במצבים של העדר יין (מתירה שימוש בשכר ושאר משקים) אך ככל הנראה מחמירה יותר בהבדלה (כפי שעולה מדברי הרב עובדיה יוסף). הרב עובדיה יוסף מנסה לגשר בין השיטות ולהחמיר ככל הניתן שלא לקדש על "חמר מדינה" כאשר יש יין זמין