שגג ואכל טרם הפרשת חלה- האם יש להפריש חלה מן הנותר?

תקציר נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק" בנושא הפרשת חלה

נושא מרכזי: חיוב הפרשת חלה לאחר אפייה, במיוחד במקרה של שכחה או אכילה חלקית לפני הפרשה.

רעיונות ופרטים חשובים:

1. שיעור החיוב בהפרשת חלה: שני קבים פחות חומש (כ-1.66 ק"ג קמח). במקרה המתואר בשאלה, נעשה שימוש בשני קילו קמח, ולכן יש חיוב הפרשת חלה מלכתחילה.

• "כלומר זה שיעור שחיה בהפרשת חלה. כשיעור שחיה בהפרשת חלה הוא מגבין חומש או שני שני קבים פחות חומש שהיו עומדים אותו בקילו 6 ש6 ש6 וכאן יש שני קילו כלומר חייב בהפרשת חלה"

1. שני מועדי חיוב בהפרשת חלה:

• ראשית עריסותיכם: בזמן התחלת העיסה (מים וקמח מתחילים להתגבש לעיסה). אם העיסה כבר בשיעור החיוב, אסור לאכול לפני הפרשת חלה.
• "כי יש שני מועדים שבהם מגיע המגיעה אצל חיוב ראשית עריסותיכם כלומר בזמן שזה התחלת עיסה, מים וקמחאשית הפיכת לעיסה."
• לאחר האפייה (בדיעבד): אם לא הפרישו חלה בזמן הראשית, חובה להפריש לאחר האפייה, גם אם הבצק לש בעבר בכמות פחותה מהשיעור אך לאחר מכן צורף לשיעור.
• "אבל אם לא הפריש בזמן הראשית על יסודכם, אז בזמן הפיכתה ללחם חייבים להפריש תומות א להפריש תחלה ואפילו יתרה מכוח אם הוא לשחות פחות מכשעור אבל עפה וכל הפיטות צרף אותם בסל והדי והגיעו לכד כשיעור אז חייב בראש התחלה כלומר לא רק עיסה שהיה בשיעור ששכח והפריש לא הפריש בזמן העיסה חייב בזמן אפייה."

1. מעמד העיסה או הלחם לפני הפרשת חלה: הם נחשבים "טבל" ואסורים באכילה עד להפרשת החלה. הפרשת החלה משולה להפרשת תרומות ומעשרות.

• "למה כי החלה הפרשת חלה הופרשה הושבותה להפרשת תרומות מעשרות. מה תרומות מעשרות? כל עוד לא הפרשו התרומות מעשרות. הגיוול הוא טבל ואסור באכילה. כך חלה או עיסה או פיטות שיש בהם כשיעור, הם כל עוד לא הפרישו מהם תומות מעשרות. א לא הפרישו מהם מתחלה הם כמו טבל ועסורים באכילה."

1. הדין במקרה של אכילה חלקית לפני הפרשה: גם אם אכלו חלק מהלחמניות וכעת הכמות הנותרת פחותה משיעור החיוב, עדיין יש חובת הפרשת חלה על השארית ובברכה. הסיבה לכך היא שמרגע שהעיסה הגיעה לשיעור החיוב, חל עליה דין "טבל", וכל חלק ממנה טעון תיקון (הפרשה).

• "מכיוון שאכלנו כבר חלק מהלחמניות ואין אנו יודעים האם הכמות שנשארה מחילה קילו 66 ש6 האם ניתן להפריש במצב כזה חלה והם יש לברך...ובכן תענו דעתנו יש חובת הפרשת חלה ובברכה למה כי החלה הפרשת חלה הופרשה הושבותה להפרשת תרומות מעשרות."
• "עכשיו גם אם אכלו בטעות חלק מן העיסה ונשאר אמר לנו חלק מןעיסה שהוא כבר לא כשעור העובדה שהוא היה כבר כשיעור פלוס אותו עיסה הוריד או ירד שם של טבל על אותה עיסה ועכשיו כל חלק וחלק שבא טעון תיקון אז גם אם אכלו בטעות את החלק שחלק מן הטבל צריך להפריש את החלק השני ובברכה כי שם של טבל כבר ירד העל זה"

1. הבדל מהפרשת תרומות ומעשרות: בדומה לתרומות ומעשרות, החיוב בחלה מתחיל עם גמר מלאכת העיסה (או האפייה). אך בשונה מתרומות ומעשרות, בנוסף לזמן החיוב, קיים גם תנאי השיעור. אם אין שיעור, אין חיוב הפרשה, גם אם יש עיסה.
2. צירוף עיסות לשיעור לאחר לישה נפרדת: אם אדם לש כמות קמח פחותה מהשיעור ולאחר מכן לש כמות נוספת והגיע לשיעור, הוא חייב להפריש חלה על הכל יחד. זאת בניגוד למצב בו הפריש חלה על כל כמות בנפרד לפני שהגיע לשיעור, שאז ההפרשה אינה תקפה ויש להפריש מחדש.

• "שהרי הקו הזה מצרף הוא עם אחרים כלומר ההשוואה הזו שעיסה שהיא קב היא דומה לתבואה שלא הביאה שליש או לפי חכמים לתבואה שלא נגמרה מלאכתם ההשוואה הזו לוקה בחסר למה כי בתבואעה שלא הביאה שליש לא יועיל שום צירוף בעולם תמיד ההפרשה לא שווה כלום כי עדיין בכלל בכלל לא הגיעה לחיוב אבל בחלה אם יש עיסה שזה מרכיב אחד של החיוך פלוס מרכיב שני שזה השיעור אם אדם אם יש לאדם קו עיסה ואחר כך עוד קו עיסה כגון קיבל רק קו עיסה רש ועדיין לא אכל ועכשיו קיבל קו עיסה נוסף ולש עכשיו כבר יש לו שני קבים בוודאי וודאי שהוא חייב למרות שבזמן הלישה של כל קו וקו לא היה לו יותר מקו אבל כיוון שעכשיו הוא כבר צרף אותם ביחד על ידי הסל, אז עכשיו הוא חייב."
• "הרי ההלכה קובעת שאם אדם הפריש חלה מכו אחד של עצה ואחר כך הפריש חלה מקו שני של עיסה מה שהפריש לא מועיל כלום... ועכשיו אם הוא מצרף את שתי העיסות ביחד לחש הפריש חלה מן הקו וחלה מן הקו ויש שיעור בשתי העיסות הללו חייב להפריש מחדש כי השיעור מוריד את האיסור את שם של טבל ואז הוא חייב חייב להפריס"

מסקנה: במקרה המתואר בשאלה, האישה חייבת להפריש חלה על הלחמניות שנותרו, ולברך על ההפרשה, למרות שאכלו חלק מהן והכמות הנותרת אולי פחותה משיעור החיוב המקורי. זאת משום שמרגע שהעיסה הגיעה לשיעור, חל עליה דין "טבל", וכל אכילה ממנה לפני הפרשה טעונה תיקון על ידי הפרשת החלה מהנות