נטל חתיכת בשר מתוך הרוטב בשבת - האם יתחייב משום בורר?

עד להיכן ניתן למתוח את גבולות איסור בורר בשבת?

מה ההסבר להיתר העקרוני המובא בגמרא ובדברי הפוסקים (הרמב"ם והשו"ע) לקניבת הירק ביום הכיפורים?

מהי ההגדרה של תערובת? האם עצמות הדג מעורבים בבשר או גרעיני האבטיח מעורבים בבשר האבטיח?

האם יותר לפלות בגדים מכינים האחוזות בהם ואולי יש לאסור מטעם בורר?

תגיות

19/05/08 י"ד אייר התשס"ח

מקור הטקסט עוסק בהלכות שבת ויום כיפור, ובמיוחד בנושאים של ברירה ומוקצה. הוא מתמקד בשאלה האם מותר להסיר כינים מבגדים או ירקות פגומים לפני החג, וכיצד הלכות אלה משפיעות על ההבנה של "תערובת". הרבנים חלוקים בשאלה מה נחשב תערובת האוסרת על ברירה, וכיצד ליישב את ההיתר להסרת כינים או עלים פגומים עם איסור הברירה. הדיון גם בוחן האם מותר להרוג כינים בשבת, וכיצד עניין זה קשור למושגים של כבוד האדם ומיאוס. בנוסף הטקסט מתייחס לדין מוקצה, וקובע כי כינים אינן מוקצה מכיוון שאין דרך לטלטלן.

קובץ שמע - מלא

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מתמצת את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך קטע הטקסט שסופק, תוך התמקדות בהלכות שבת ויום כיפור, בעיקר סביב שאלות של הוצאת כינים מבגדים ושיער (פילוי) ודיני בורר.

נושא מרכזי 1: פילוי כינים בשבת

הטקסט פותח בדיון בשאלה האם מותר לפלות כינים מבגדים בשבת. הוא מצטט את דברי רבנו (הרמב"ם) בהלכות שבת, המתיר "המפלק אליו בשבת מולל את הכנים וזורקן ומותר להרוג את הכנים בשבת מפני שהן מן הזאה".

דעת הרמב"ם: הרמב"ם מתיר הן את הסרת הכינים על ידי מיעוך וזריקה, והן את הריגתן בשבת. הטעם להיתר ההריגה הוא שהכינים "מן הזאה" (אינן נוצרות מרבייה).
מחלוקת אמוראים: הטקסט מציין מחלוקת בין אמוראים האם התירו רק לפות ולזרוק, או גם להרוג. אבונה אמר "הלכה מולל וזורק וזהו כבודו אפילו בחול", כלומר, הפעולה של סילוק דבר מאוס היא מכובדת גם ביום חול. רבא חלק וטען שיש מחלוקת אם מותר להרוג אותן מבחינת "כבודו".
דעת הרמב"ן והרשב"א: הם מסכימים שמותר לפלות כינים משום כבוד האדם והיותן מאוסות. אך אם מטרתו להרוג, גם בשבת מותר, וזוהי דעת הרמב"ם.
הסבר הרמב"ם לזריקה: הרמב"ם מציין שהסיבה שזורקים את הכינים היא "כי כך דרך הבריות כי זה מאוס בעיניהם לאורגן".
עקרון ההיתר לפי הרמב"ם: מבחינה עקרונית, הרמב"ם מתיר להרוג כינים בשבת משום ש"אין מן הזיעה".
דיון האחרונים בנושא מוקצה: האחרונים דנו בשאלה האם יש בכינים דין מוקצה. המסקנה היא שאין עליהן תורת מוקצה מכיוון ש"לא בייצורים כאלה גזרו תורת מוקצא רק ביצורים שדרך לטלטלם". כינים, מחמת מיאוסן, אינן דבר שדרך לטלטלו. לכן, מותר לסלקן ואף להורגן בשבת לפי הרמב"ם.

נושא מרכזי 2: דין בורר בפילוי כינים ונושאים נוספים

הטקסט עובר לדון בשאלה האם פילוי כינים מבגדים או שיער כרוך באיסור בורר (ברירה).

הכלל בדיני בורר: מצוטט הכלל מספר "שמירת שבת כהלכתה": "אין בהשרה אה אין בשום איסור ברירה. אלא אם כן שני מילים מעורבים זה או מונחים קרובים זה לזה ללא סדר. אבל אם כל מין ומין מונח בפני עצמו אין בהשרת אחד מהם משום איסור ברירה. ומותר לטול איזה מהם שירצה."
יישום הכלל על פילוי כינים: למרות שהכינים נמצאות בתוך האריג של הבגד, מקומן ניכר, ולכן לכאורה אין בפילוי משום איסור בורר, שכן אין כאן תערובת של מינים.
קושיות האחרונים: הטקסט מציין שהאחרונים התלבטו רבות בעניין גדרי תערובת, וראו קושי בהשוואה בין כינים בבגד לעלה נפסד בענף (שמותר לתלוש אותו).
מסקנה סופית לגבי פילוי: בסופו של דבר, הטקסט מבהיר ש"סוף סוף זה מפורש שולחן ערוך הלכה מפורשת ברמבם מקורה בתלמוד" שמותר לפלות את הכינים. למרות שהאחרונים דנו בכך גם מהפן של בורר, הרמב"ם כלל לא התייחס לכך מדין בורר, אלא הכניס זאת לדיון של נטילת נשמה (שאין בהן איסור נטילת נשמה).

נושא מרכזי 3: קניבת ירק ביום כיפור

הטקסט מביא דוגמה נוספת להבנת גדרי תערובת מדין קניבת ירק ביום הכיפורים לפני צאתו, כפי שכתב הרמב"ם בהלכות שביתת עשור.

דעת הרמב"ם בנוגע לקניבת ירק: מותר "לקנב את העירק מן הפסולת שבו", כלומר, להסיר עלים נפסדים מענפי ירק המיועדים לאכילה.
הטעם להיתר: פעולה זו אינה נחשבת "מכין מקודש לחול" מכיוון שהאדם נהנה מכך שיש לו אוכל מוכן לסעודה שאחרי יום הכיפורים. כמו כן, אין בזה איסור ברירה כיוון ש"כל עלה ועלה קבוע לו מקומו" ולכן אין זו תערובת.
דעת מורי הרמב"ם: הוא הסכים שאין בהסרת קוצים מהדס או גרעיני אבטיח משום בורר, מכיוון שכל אחד נמצא במקומו.

נושא מרכזי 4: גדר תערובת בדיני בורר

הטקסט מדגיש את המורכבות והוויכוחים סביב הגדרת "תערובת" בדיני בורר בקרב האחרונים.

עיקר הכלל המוסכם: "שאין בורר אלא בתערובת".
שאלות הנוגעות לגדר תערובת: הטקסט מעלה שאלות כמו האם מותר להוציא חתיכות בשר מן הרוטב או ביצים מן המים, ומציין שבמקרים אלו, כיוון ש"מקומו ניכר", אין זה נחשב תערובת.
דברי התוספתא וניסיון ליישוב: מצוטטת דעה מהתוספתא שאסרה להוציא מאכל עבה מהרוטב אלא בשעת האכילה, משום שזו דרך אכילה, ובעל "שמירת שבת כהלכתה" מנסה ליישב דברים אלו.
הדגשת הצורך בעיון: הטקסט מסיים בהדגשה שגם כאשר אומרים שאיסור ברירה קיים רק כאשר המינים מעורבבים זה בזה, עדיין יש צורך לעיין מה נחשב מעורבב.

לסיכום:

הטקסט עוסק בשני נושאים מרכזיים בהלכות שבת ויום כיפור: פילוי כינים ודיני בורר. בנוגע לפילוי כינים, הרמב"ם מתיר זאת אף בשבת, הן מבחינת הסרה והן מבחינת הריגה (מכיוון שאינן מן הזיעה ואין בכך נטילת נשמה משמעותית). האחרונים דנו בשאלה האם יש בפעולה זו איסור בורר, אך לבסוף הוכרע שמותר, בין היתר משום שמקום הכינים ניכר. הנושא השני הוא דיני בורר, והטקסט מדגיש את המורכבות והדיונים הרבים סביב הגדרת "תערובת" ואת ההשלכות שלה על פעולות שונות בשבת ויום טוב, תוך הבאת דוגמאות כמו קניבת ירק והוצאת מרכיבים מתבשיל

Question1

מהי ההלכה בנוגע להסרת כינים מבגדים או שיער בשבת?

Answer1

רבנו (הרמב"ם) פסק שמותר לפלות כינים מבגדים או שיער בשבת. מותר להסירן ולזורקן, ולדעתו אף מותר להורגן, מכיוון שאינן מזיעה ולכן אין איסור נטילת נשמה.

Question2

מדוע מותר לפלות כינים בשבת, והאם יש בכך איסור בורר?

Answer2

רבנו לא התייחס לפעולת פילוי כינים כבעיה של בורר. האחרונים דנו בשאלה האם יש בפעולה זו משום בורר, שכן הכינים נמצאות בתוך אריג הבגד. עם זאת, בסופו של דבר, התירו לפלות כינים מבגדים, גם לאור העובדה שמקומן ניכר. רבנו סבר שמכיוון שאין דרך לטלטל כינים בשל מיאוסן, אין בהן דין מוקצה, ולכן מותר לסלקן או להורגן בשבת.

Question3

האם יש הבדל בין זריקת כינים להריגתן בשבת?

Answer3

רבנו סבר שמותר להרוג כינים בשבת, מכיוון שאינן מזיעה. עם זאת, הדרך המקובלת היא לזרוק אותן, מכיוון שזהו הדבר המאוס בעיני בני אדם.

Question4

מהו דין מוקצה לגבי כינים בשבת?

Answer4

מכיוון שאין דרך לטלטל כינים מחמת מיאוסן, אין בהן דין מוקצה. לכן, מותר לסלקן או אף להורגן בשבת.

Question5

מהו הכלל המרכזי בהלכות בורר, וכיצד הוא קשור לעניין כינים?

Answer5

הכלל המרכזי בהלכות בורר הוא שאין איסור ברירה אלא בתערובת, כאשר מינים שונים מעורבבים זה בזה ללא סדר. האחרונים דנו בשאלה האם הימצאות כינים בבגד נחשבת תערובת. למרות שהכינים נמצאות בתוך האריג, מקומן ניכר, ולכן יש מקום להקל.

Question 6

מהו דינו של קינוב ירק ביום הכיפורים, והאם יש בכך איסור מכין מקודש לחול או בורר?

Answer6

רבנו כתב שמותר לקנב ירק ביום הכיפורים לפני צאת הכיפורים, כלומר להסיר עלים נפסדים מענפי ירקות המיועדים לאכילה. פעולה זו אינה נחשבת מכין מקודש לחול, מכיוון שהאדם נהנה באותו רגע מפת בסלו. כמו כן, אין בכך איסור בורר, מכיוון שכל עלה קבוע במקומו, ולכן אין כאן תערובת.

Question 7

מה הדין לגבי הוצאת חתיכות בשר ממרק או ביצים ממים ביום טוב?

Answer7

אם חתיכות הבשר נמצאות בתוך מרק או ביצים בתוך מים, וכל אחד מהם במקומו הניכר, מותר להוציאן ולאכול, מכיוון שאין בכך גדר של תערובת. עם זאת, יש הסוברים שאם המאכל מעורב היטב ברוטב, יש להוציאו רק בשעת האכילה.

Question 8

מה למדנו מהדיונים ההלכתיים בנושא כינים, בורר ומוקצה?

Answer 8

הדיונים ההלכתיים בנושא זה מלמדים על מורכבות ההלכות ועל הצורך בעיון ובירור מעמיקים כדי להגיע לפסיקה נכונה. הם גם מדגישים את החשיבות של התחשבות במציאות ובדרכי בני אדם בעת פסיקת הלכה.

קובץ שמע - TXT

080519hy.txt (9.27 KB)