כתב רבנו בפרק 11 מהלכות שבת הלכה שלישית המפלק אליו בשבת מולל את הכנים וזורקן ומותר להרוג את הכנים בשבת מפני שהן מן הזאה ורבנו ומורי כותב בערה ה כתב המגיד משנה ברייתה בדף יב עמוד א' המפלק כליו מולל וזורק ובבד שלא יהרוג הבא של ל אומר וכולי. כלומר, מדובר כאן בהשרת כינים מן הבגדים וזה קרו בבדיקה איפה יש קינים בבגד ואז מסירים את הקינה וזורקים ונחלקו האמוראים האם התירו רק לפות את הכנים ולזורקם או גם להורגם אמר אבונה הלכה מולל וזורק וזהו כבודו אפילו בחול רבא מקטעלהואו רבא שד שרי לקנה דמיה כלומר יש כאן מחלוקת אם מותר להרוג אותם אבל לא במובן של איסור או לא איסור אלא אם זה מכבודו או לא מכבודו כיוון שהרכינים הם מאוסות על בני אדם אז קטן זה דבר מאוס ולכן אפילו בחול אומר אבונה הלכה מולל וזורק וזהו כבודו אפילו בחול וכתבו הרמבן והרשבה שמעיין מינה במשום כבודו ולחות כאמר אבל אם בא להרוג ואפילו בשבת מותר כלומר רק בגלל עניין של מיעוש עניין של כבוד אבל אם בא להרוג ואפילו בשבת מותר וזה הוא דעת רבנו לכן רבנו כתב המפלק אליו בשבת מולה לתקנים וזורכן למה זורקן כי כך דרך הבריות כי זה מאוס בעיניהם לאורגן אבל מבחינה עקרונית כותב רבנו הוא מותר להרוג את הכינים בשבת מפני שאין מן הזיעה אני ברגע זה לא נכנס לויכוח או למחלוקת של מורי עם רבנו בעניין הזה אם באמת יש ייצורים שהם הזיאה בלבד אבל מה שחשוב לנו הוא שני דברים שהקים הללו בשבת מותר לפלא אותם אין עליהם תורת מוקצא כי לא בייצורים כאלה גזרו תורת מוקצא רק ביצורים שדרך לטלטלם גזרו עליהם תורת מוקצא אבל ביצורים שאין דרך לטלטלם לא גזרו עליהם מוקצה ומשום כך יכול האדם לשלים לבגדיו גם משערו משערו לשל כינים ומותר אלא מה דרך הבריות הוא רק לזרוק ולא להרוג כי זה מאוס אבל ברמה העקרונית מותר אפילו להרוג אותם לפי רבנו אפילו בשבת והנה האחרונים דנו ב העניין הזה של לפות כינים מן הבגדים או מן השיער, גם מהבת אחר של העניין. אם יש בזה דין של בורר או אין בזה דין של בורר. אחד הכללים של דין בורר שנכתב בספר שמירת שבת כהלכתה הוא אין בהשרה אה אין בשום איסור ברירה. אלא אם כן שני מילים מעורבים זה או מונחים קרובים זה לזה ללא סדר. אבל אם כל מין ומין מונח בפני עצמו אין בהשרת אחד מהם משום איסור ברירה. ומותר לטול איזה מהם שירצה. וזה באמת דבר פשוט בסיסי מאוד שמן ערבוב לא שייך להגיד ברירה. אלא מה שפשוט לרבנו אולמורי גורם להרבה מבוכה בדיונים וברירורים של האחרונים. רבנו כתב בהלכות שביטת עשור שמבחינה עקרונית מותר לקנב את הירק ביום הכיפורים לפני צת יום הכיפורים ולקנב את העירק מן הפסולת שבו. כלומר, מדובר בענפי ירקות שמיועדים לאכילה, אבל יש עלים מהם שהם נפסדות, שאינם כבר רעיות לאכילה. והדרך היא לתלוש את אותם עלים נפסדות כדי שהענף הם עלים הראויות לאכילה יישאר נקי מעלים פגומות. ורבנו כתב שמבחינה עקרונית ביום הכיפורים לפני צאתו מותר להתעסק בדבר הזה. זה לא נקרא מכין קודש החול כי הוא באותו רגע נהנה שיש לו פת בסלו ולכן זה לא גדר מכודש החול ואין בזה קצת ברירה כיוון שכל עלה ועלה קבוע לו מקומו וכיוון שכל עלה ועלה קבוע עלו מקומו אז זה לא גדר תערובת ואם זה לא גדר תערובת אין בזה גדר של ברירה ומנה מורי אמר שביחס לקוצים שלג קבו עליה מקום לכן לדעתו אין בעשרת הקוצים האלה משום בורר על פי הקר הזה של רבנו וכן הגרעיני הגרעינים של הבטיחים כיוון שכל אחד מקומו קבוע זה לא גדר של תערובת הוא מותר לעשירם כלומר גישה מאוד פשוטה ב ב ב ב ב בהתייחסות לגדרי תערובת אבל בהערה זם בשמירת שבת כלחתה חלק א' חרק שלישי אז שם רואים תלוטים הגדולים שיש בעניין הזה של גדרי תערובת שאחרונים התלבטו בהם ומדברי כולם אשמע עיקר הכלל שאין בורר אלא בתערובת כלומר לפחות זה מוזכם על כולם ועדיין יש לעיין בדברי כל אחד מחר הנעל מהו גדר תערובת אז הוא אמר לאי בעיה מה היא גדר תערובת שמה טעמה מותר להוציא חתיכות בשר מן הרוטב כלומר המדנו אם מותר להוציא בשר מנרוטב מה זה בשר מרוטב יש מגישים לאדם קערה מרק עם בשר מחר הב בשר נמצא בתוך הרוטב או בתוך המרק אז אולי זה גדר של תערובת שאסור לקחת את הבשר ולאכול אותו אז הוא אומר כיוון שזה מקומו ניכר אז ברוך השם אין בזה גדר של תערובת או ביצים מן המים אם עשו את ה איך קוראים הרטיחו ביצים ביום טוב ומותר ביצים קשות רכות אז עכשיו הביצים עורבבות במים האם זה גדר של בורר אז אוקיי בדבר הזה עדיין זה לא נקרא תערובת מקום מקום הביצים מוגדר מותר להוציא את הביצים מים כדי להצליח למחר הלאה וחכם אחד האיר לבעל שמירת שבת כלחקה שהוא אומר שמדייק מדברי התוספתאין לו הוציא מאכל עווה מן הרוטב אלא בשעת האכילה משום דדרך אכילה בכך ואפשר במאכל עבוה היינו שמעורב היטב ברוטב בעל ידה הכף ומברו השירית שבת כהלחתה מנסה להגמיש את הדברים של אותו חכם. על כל פנים הוא אומר, אך אפילו נאמר ואין משום איסור ברירה, אלא אם כן מעורבבים ממינים זה בזה. כלומר גם כשאנחנו אומרים מתי יש איסור ברע, אלא אם כן המינים עורבבים זה בזה, צריך עיון מה למפלה בגדיו מכינים.
לפעול בגדי מכינים. כלומר ההלכה היא שמותר לפלות בגדים מקינים. ולמה לא נאמר להתבא בשום איסור ברירה שהרי הכינים הן בתוך האריג של הבגד וכשה לא ציען היין שם במשנה ברור שע קטן מב כלומר ראו גם ראו כמה כל כך התחבתו בעניין הזה של גדר תערובת מה שייך שהכנים נמצאות או אחוזות בבגד אבל מקומו יקר מה זה שונה מה אשר עלה נפסד שהוא אחוז בענף ולמרות הכל מותר לטלוש אותו ולהוציא אותו זאת אומרת הרבה לבטים היו כאן בגדרים האלה עם כי הוא מתיר בסופו של דבר לפלא את הכינים סוף סוף זה מפורש שלחן ערוך הלכה מפורשת ברמבם מקורה בתלמוד אבל רק להראות לכם כמה התלבטו מאוד מאוד לגדרים האלה של תערובת מה נקרא תערובת ומה תערובת ולכן גררו את הבירור של א פילוי קנים ובגדים גם לגדר של בורר למרות שרבנו בכלל בכלל לא התייחס לזה מדין בורר הכניס את זה ושלב את זה בדין של נטילת נשמה הועיל ורצה להשמיע איןו דין שאין בהם אי נטינת נשמה לכן הוא שלב את זה שם אבל בכלל לא קשור לבורר לחלוטין כי כאמור הכלים מצויות באותו מקום ויכול לטור אותם מכל מקום שהם. אלא שחידשנו שאין בזה גדר של מוקצה. כי כיוון שאין דרך לטלטלם בגלל מאיסותם אז ממילא אין בהם גדר של מוקצה. ויכול בוודאי לסלקם או לפי רבנו אפילו להורגם גם ביום שבת. רבי ח