כנ"ל לגבי יציאת ידי חובה בקידושא רבה ביום שבת. איך זה משתלב בשיטת הפסיקה השונות בין רבינו הרמב"ם לבין מרן השו"ע?
האם יש שוני בין הברכות על יין מבושל ליין הממותק בסוכר?
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והנקודות החשובות שעולות מקטע האודיו, תוך ציטוט מקורות בעברית כאשר רלוונטי. הדובר מתמקד בעיקר בהלכות קידוש, הן של שבת והן של ארבע כוסות בליל הסדר, תוך התייחסות לדעת "רבנו" (ככל הנראה הרמב"ם) ולדעות חולקות.
1. קידוש על יין:
- יין הראוי לניסוך: רבנו סובר שאין מקדשים אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח. לכן, אם נתערב ביין דבש או שעור (חומץ) "אפילו כטיפת חרדל בחבית גדולה אין קדשין עליו כך אנו מורים כל המערב" (ציטוט מדברי רבנו המובאים על ידי הדובר).
- דעות חולקות: יש מי שמתיר לקדש על יין כזה, בטענה שהדרישה ל"יין הראוי לנסך" נועדה רק לפסול יין שרחורה (שהריחו רע), מגולה (שנשאר פתוח) או מבושל.
- יין מבושל: לדעת רבנו, יין מבושל דינו כ"קלפתן" וברכתו "שהכל" ולא "בורא פרי הגפן". השולחן ערוך חולק על כך.
- יין עם דבש או חומר ממתק:דעת רבנו (לפי הבנת הדובר): יין שנתערב בו דבש פסול לקידוש משום שאינו ראוי לניסוך. הדובר מצטט את מורו שאומר שבפרק 11 מהלכות מאכלות אסורות, הלכה י', יין שנתערב בו דבש כבר לא נאסר על ידי גוי עובד עבודה זרה כיין נסך, אך זה לא מתיר את השימוש בו לקידוש.
- הרחבה של המורה: לא רק דבש פוסל, אלא כל חומר הממתק, לרבות סוכר.
- הבדל בין יין מבושל ליין עם סוכר שלא בושל: יין מבושל ברכתו "שהכל", ואילו יין שלא בושל עם סוכר ברכתו "בורא פרי הגפן", אך אין מקדשים עליו.
2. קידוש של יום השבת:
- קידוש ליל שבת ומבדיל במוצאי שבת: הדובר מציין את ההלכה המוכרת.
- קידושה רבה (קידוש בבוקר):השאלה היא האם גם בקידוש הבוקר, שהוא קידוש קטן יותר שעיקרו ברכת "בורא פרי הגפן" (ולא "ברוך אתה השם מקדש השבת"), יש צורך להקפיד על יין בלתי מבושל וללא סוכר.
- דעת רבנו: אי אפשר לקדש בבוקר על יין מבושל, כי הקידוש בבוקר הוא על ברכת הגפן, ויין מבושל ברכתו "שהכל".
- הצורך ביין בלי סוכר בבוקר: כיוון שברכה זו של "בורא פרי הגפן" קיבלה מעמד של קידוש בבוקר, והיא מתירה את האכילה, יש להקפיד שהיין יהיה בלי סוכר, כמו בליל שבת.
- דעה חולקת בנוגע למשקין חריפים: רבנו סובר שאפילו בקידוש הבוקר, שעיקרו רק הברכה על היין, אין יוצאים ידי חובה בקידוש על קוניאק או ערק, אלא דווקא על יין.
3. סעודה שלישית:
- רבנו מצווה לקבוע את הסעודות של שבת על היין.
- בסעודה שלישית, אף על פי שיש מצווה לשתות יין, היין אינו מתיר או אוסר את האכילה.
- לכן, יין עם סוכר מותר בסעודה שלישית (כי ברכתו "בורא פרי הגפן"), אך יין מבושל אסור (כי ברכתו "שהכל").
4. שבע ברכות וברכת המזון:
- בברכות אלו, היין אינו מעכב. אם אין יין, אפשר לברך "שהכל" על משקה אחר כמו קוניאק או ערק.
- גם בהבדלה, אפשר להשתמש ב"חמר מדינה" (משקה מקומי), ולאו דווקא יין. יין עם סוכר או יין מבושל מותרים בהבדלה (אם הם "חמר מדינה"), אך ברכתם תהיה "שהכל".
- מכאן מסיק הדובר שכל ברכת גפן, אפילו אם אינה מלווה בדברי קידוש של שבת (כמו בקידוש הבוקר), יש לה מעמד של קידוש ואינה סתם שתיית יין.
5. ארבע כוסות בליל הסדר:
- חובת ברכה על כל כוס: רבנו סובר שעל כל אחת מארבע הכוסות מברכים ברכה בפני עצמה ("כל כוס וכוס מארבע כוסות האלו מברך עליו ברכה בפני עצמה"). הכוס הראשונה היא לקידוש, השנייה לקריאת ההגדה, השלישית לברכת המזון, והרביעית לגמירת ההלל וברכת השיר.
- הבדל מדעת מרן (השו"ע): מרן פוסק שמברכים רק על הכוס הראשונה והשלישית.
- הטעם לדעת רבנו: חובת הברכה על כל כוס היא לא בגלל הסחת דעת, אלא מפני שכל כוס היא מצווה בפני עצמה, וכל כוס קשורה לחלק אחר של סדר הלילה.
- המעמד של כל כוס כקידוש: מכיוון שכל כוס היא מצווה בפני עצמה ועליה נאמר חלק מההגדה או מתכן הסדר, לכל כוס יש מעמד של קידוש.
- ההשלכה לגבי סוג היין: מאחר שלכל כוס יש מעמד של קידוש, הרי שכל אחת מארבע הכוסות חייבת להיות:
- לא מבושל: כי יין מבושל ברכתו "שהכל" ואינו ראוי לקידוש.
- לא עם סוכר: כי יין עם סוכר אינו ראוי לקידוש (כפי שהוסבר לעיל).
- מסקנה לגבי ליל הסדר: אי אפשר לצאת ידי חובת ארבע הכוסות עם יין שיש בו סוכר, כיוון שכל כוס היא מצווה בפני עצמה ויש לה מעמד של קידוש לאותו חלק של הלילה.
בסיכום, קטע האודיו מתמקד בדיון הלכתי מעמיק בנוגע לטיב היין הכשר לקידוש, הן בשבת (בלילה ובבוקר) והן בליל הסדר (ארבע הכוסות), תוך הדגשה על דעת הרמב"ם והשוואה לדעות אחרות. הדובר מדגיש את החשיבות של שימוש ביין בלתי מבושל וללא תוספת סוכר לקידוש, במיוחד לאור העובדה שגם ברכת הגפן בבוקר שבת ובכל אחת מארבע הכוסות בליל הסדר נושאת אופי של קידוש