האם עיסוק ברפואה ע"י כהן דוחה איסור טומאה למת?

המקור הוא קטע שמע בעברית הדן בשאלה הלכתית: האם מותר לכהן לעבוד כטכנאי רנטגן או סיטי בבית חולים, בהתחשב בכך שבבתי חולים יש מתים באופן תדיר, דבר היוצר טומאת אוהל, והכהן מצווה שלא להיטמא למתים. הדובר מציג את עמדת הרמב"ם בנושא, דעות חולקות של פוסקים אחרים, ובסופו של דבר מציג את עמדתו שלו תוך ציטוט של פוסקים שונים, במיוחד הרב משה פיינשטיין.

נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:

• איסור טומאת מת לכהן: הדובר פותח בהסבר כי כהן מצווה מהתורה שלא להיטמא למתים, ואיסור זה קיים גם בזמן הזה על פי הרמב"ם, למרות שאין סנהדרין. "ובכן הכהן בטור שכזה מצווה לא להתמא למתים וזהו זוהי אזהרה וזוהי מצווה מן התורה ורבנו אומר שאם הוא נטמע למתים לוקה ולא רק בזמן שהטומאות והטהרות היו נוהגים לפי רבנו איסור דאורייתא גם היום..."
• חריגים לאיסור טומאה:קרובים: כהן מצווה להיטמא לששת קרוביו (אביו, אמו, בניו, אחיו, אשתו, בתו). עם זאת, טומאה זו היא דחויה ולא הותרה לאחרים. "אבל אומר רבנו בסוף פרק שני, מהכות אבל הצומאה לקרובים דחויה היא ולא עוצרה לכל. כלומר לא נחשוב שמאחר והיום אנחנו טמאמת מתיים וגם הוא, גם הכהן טמא מת. ומאחר ובאותו מקרה הכהן עצמו כבר נטמא לקרובים שלו שמה יהיה אפשר לטמא גם לכהנים למתים אחרים אז אומר לא טומאה של הטומאה דחויה ולא הותרה לפי כך אסור לכהן לטמא למת אפילו בעת שמטמא לקרוביו שנאמר לה יטמ אינו מטמא לאחרים..."
• פיקוח נפש: פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, כולל איסור טומאת כהן. לכן, אם כהן נקלע למצב של פיקוח נפש, חובה עליו לטפל בחולה גם אם ימות בידו. "...אין ספק גם כן שכהן אשר נקלע לרחוב וראה מישהו נפגע בתאונה והוא גוסס מצווה עליו וחובה עליו לטפל בו אף על פי שאולי הוא ימות בתוך ידו כי פיקוח נפש דוחה כל התורה כולה לרבות טומאת הכהן שזה דבר ברור..."
• מת מצווה: כהן חייב לטפל במת מצווה (מת שאין לו קוברים) למרות שהוא נטמא, כי זו "טומאת מת מצווה". עם זאת, אם יש אדם אחר שיכול לטפל במת, הכהן צריך להימנע מטומאה. "אבל אומר רבנו, אם יש שני בני אדם... הנזיר שטומאתו טומאת שעה ולא הכהן שטומאתו טומאת עולם כלומר צריך הכהן להשתדל אם יש מישהו אחר שמותר לו שהוא יטפל ולא הוא לא חס וחלילה לזלזל ביק ח נפש."
• עבודה בבית חולים כטכנאי רנטגן: בהתבסס על עקרונות אלו, אם עבודתו של הכהן כטכנאי רנטגן מתבצעת במחלקה נפרדת בבית חולים שאינה מחוברת ישירות למקום בו נמצאים המתים, הדבר עשוי להיות מותר. לעומת זאת, אם המחלקה נמצאת בתוך בית החולים ואין הפרדה ברורה מטומאת המת, הדבר אסור כי יש אחרים שיכולים לעשות את העבודה. "ולכן אם יש אדם שהוא תכנאי אז אם יש לו בית חולים שהוא יכול לעזור בו לעסוק בו שהתכנאות וכל הדברים האלה נמצאים במחלקה נפרדת לא מחוברת עם אותו גג עם אותו בניין אדרבה ואדרבה או כמו במרפעות שאין שם טומאת מתים אבל בתוך בית חולים שיש יום יום טומאת מת אסור לו כי הרי יש אחרים..."
• לימוד רפואה לכהן: רוב הפוסקים מתירים לכהן ללמוד רפואה בתנאי שיזהר שלא להיטמא למתים, כלומר לא לגעת במת ולא להימצא באוהל הטומאה. "אכן באמת שאלו הפוסקים שאלות מאוד חשובות האם לכהן מותר ללמוד רפואה האם לכהן מותר להיות רופא. ובאמת הפוסקים, רוב הפוסקים אמרו לכהן מותר ללמוד רפואה בתנאי שהוא לא נתמ למתים. דהיינו הוא יזהר לא לגוע במת ולא ימצא בקרב אוהל של טומאת מת ודי."
• מחלקות בין פוסקים: הדובר מזכיר שיש שיטות מקילות יותר, כמו שיטת רבנו תם, אך מדגיש כי אנו פוסקים כדעת הרמב"ם. הוא גם מזכיר את הרב גורן שניסה לצרף שיטות מקילות בשעת הדוחק.
• ביקורת על הקלות בשעת הדוחק: הדובר מביא את דעתו החריפה של הרב משה פיינשטיין כנגד הקלות גורפות בשם "שעת הדוחק", במיוחד כאשר יש אנשים אחרים שיכולים לבצע את העבודה. הרב פיינשטיין טוען ש"שעת הדוחק" האמיתית היא רק במקרה של פיקוח נפש ממשי. "...הרב גורן ניסה לצרף שיטת הרב, שיטת רבנו תם, שיטת בעל הלכות גדולות כדי להתיר בשעת הדוחק. אבל מה זה שעת הדוחק? כי אם יש אחרים למה הוא? למה צריך להיות הוא? וזה דבר תמו שה איך קוראים איך הוא הורה? מצד אחד הוא אומר בשעת דוחק ומצד שני הוא מאוט שניתן לסמוך עליהם בשעת הדוחק. דוחק זה נקרא שאין אחרים. אם יש אחרים זה לא נקרא דוחק."
• הימנעות מעיסוק בגוססים כרופא כהן: מותר לכהן להיות רופא, אך עליו להימנע מלטפל בגוססים אלא אם כן הוא האדם היחיד במקום במצב של פיקוח נפש. ישנם תחומים רבים ברפואה שאינם כרוכים בטיפול בגוססים. "עכשיו רופא כהן מותר להיות רופא כהן אבל אל תעסוק בגוססים. אם אתה לבד נמצא שם ויש שם גוסס או חולת פיקוח נפש חובה עליך. אבל יש עוד הרבה הרבה מרפעות של רופאים שמטפלים בלי גוססים, בלי פוח נפש."
• דרך פסיקת ההלכה: הדובר מסיים בהדגשה כי אין להקל ראש ולסמוך על כל פוסק שמקל, אלא יש ללכת בדרכי הוראה נכונות. למרות שכוח ההיתר גדול, אין להתחיל לצבור דעות מקילות במיוחד כאשר המציאות היום בבתי החולים גדולי הממדים מקשה על הימנעות מטומאה, ובמקביל ישנם רופאים רבים שאינם כהנים שיכולים לבצע את העבודה. "וקובע מה הם דרכי ההוראה. מה הם דרכי ההוראה? שבאמת לא צריכים לעט על כל פוסק שמקל ומיד לומר אני סומך על הפוסק הזה בעניין הזה זה לא מדרך מדרך ההוראה נכון גדול כוח ההיתר וכוח ההתר העדיף כי להחמיר כל אדם יכול להחמיר בעיקר מחמיר בורע עם הארץ שאיננו יכול לגייס הלכות איננו יכול לגייס מקורות כדי להתיר את ההלכה אבל והרב משה פיינשטיין היה מגדולי המתירים, מגדולי המקלים. אבל אחד אפשר, אפשר, אחד לא אפשר. אי אפשר להתחיל לצבור דעות ולהגיד, בואו נסמוך על זה במצב כזה, בואו נסמוך."

בסופו של דבר, הדובר מביע את דעתו כי במצב בו יש רופאים אחרים, אין סיבה שכהן ייטמא בבית חולים שיש בו טומאת מת באופן יומי, ועדיף שיחפש עבודה במקום אחר כמו מרפאות או בתי חולים של גויים בהם אין בעיה של טומאת אוהל