האם העתקת המת מקברו לקבר אחר אסורה בכל מקרה?

מסמך זה מסכם את הנושאים המרכזיים והנקודות החשובות שעלו מהקלטת "080107hy.MP3", העוסקת בשאלה הלכתית בדבר פינוי קברים לאור נסיבות שנוצרו על ידי גויים. הדיון נסוב סביב ההיתרים והאיסורים בפינוי קברים, תוך התייחסות למקורות הלכתיים, פסקי דין שונים ומקרים קונקרטיים.

השאלה ההלכתית המרכזית:

רב חשוב מחוץ לארץ שאל האם מותר לפנות קברות יהודיים מאזור בו גויים בנו פרויקט ללא רשות, ולאחר שבעבר כבר הרסו קברים במקום. כעת, קיימת אפשרות בהידברות עמם לאפשר את פינוי הקברים הנותרים, ובלבד שלא יירמסו. השאלה היא האם מותר לעשות זאת, או שמא אם אין ברירה והגויים ממשיכים בבנייה, עדיף להם לבנות מעל הקברים, ולא לחפש ולטלטל את העצמות, דבר שאסור על פי ההלכה.

האיסור הבסיסי בפינוי קברים:

הדובר פותח בדברי השולחן ערוך (יורה דעה, סימן שס"ג, סעיף א') המביא את ההלכה התלמודית הקובעת: "אין מפנין המת והעצמות לא מקבר מכובד לקבר מכובד ולא מקבר בזוי לקבר בזוי ולא מבזוי למכובד ואין צריך לומר ממכובד לבזוי". כלומר, באופן כללי, אסור לפנות מת מקברו, אפילו מקבר בזוי למכובד, משום "שערב לאדם שינוח אצל אבותיו". עם זאת, קיימים חריגים לכלל זה.

החריגים להיתר פינוי קברים:

מרן השולחן ערוך מוסיף תוספת להלכה זו, המבוססת על חידושי חכמי הראשונים: "ואם אינו משתמר בזה הקבר כלומר אם נוצרו נסיבות שהנפטר לא משתמר באותו קבר למשל כגון שיש לחוש שהם היוציאו גויים". במקרים כאלה, מצווה לפנות את הקבר. מצבים נוספים המצדיקים פינוי הם כאשר יש חשש שהקבר יינזק ממים או במקרים דומים בהם כבוד הנפטר אינו נשמר.

דיונים ופסקי הלכה נוספים:

• הדובר מזכיר שאלות שהופנו לפוסקי הלכה בישראל בנוגע לפינוי קברים בטבריה, סביב קברות הרמב"ם.
• הוא מצטט משו"ת ציץ אליעזר (חלק ד', סימן כ') הדן באיסור חפירת קברות ומונה מספר טעמים לחומרה בעניין פינוי קברים, ביניהם:
• "ניבול בביזיון המתים"
• "חרדת ה דין ובלבול למתים"
• "גזל גוזל את המתים בנשולם מחזקת מקומם"
• "ערבוב עצמות מתים זה בזה"
• "גזלת מנוחת המתים מערבותם לשכב אצל אבותם"
• "גרמה לעורר דינים על נוחי נפש"
• "גרמה לגרימת סקנדה דחיים"
• "גרמת חילול שם שמיים וישראל בנמות העולם וחששה לגרימת חילולי קברות מתים וצות על ידי אומות העולם".
• הדובר מציין שהחשש מחילול קברים על ידי אומות העולם, אם יראו שבישראל נוהגים כך, מחזק את הגישה המחמירה.

הקלות והיתרים בשעת הדחק:

• למרות זאת, הדובר מביא מדברי "שערי המצויינת בהלכה" (קיצור שולחן ערוך, סימן קצ"ט, סעיף י"ב) שמותר לפתוח קבר כל עוד לא נתנו עפר על הארון. אם יש צורך לפנות את המת, יש לשאול חכם.
• "שערי המצויינת בהלכה" מביא מספר אופנים בהם מותר לפנות נפטר, ובפרט אם הקבר אינו משתמר.
• הדובר מזכיר מקרים היסטוריים בהם גויים רמסו ודרסו קברים לצורך בנייה, ובמצבים כאלה, פוסקי הלכה השיבו ש"אין ברירה" ומותר לפנות את הקברים. יותר מכך, נאמר שאף "מצוה אפילו לפנות בנסיבות כאלה".
• מודגש כי יש להשתדל לצמצם את הביזיון הכרוך בפינוי, למשל, באיסוף העצמות בכבוד.
• נעשה אנלוגיה למצב של ספר תורה הנמצא בסכנה, שאז מותר להניחו על חמור ולשבת עליו.
• הובא מקרה מזמנים של מגפה, בו הניחו סיד על הנפטר כדי שיִתְאַכֵּל, ורק לאחר מכן לקחו את העצמות, כדי למנוע סכנה לבריאים. העיקרון הוא לעשות את המקסימום כדי שלא יתבזה הנפטר, אך ההכרח לא יְגוּנֶה.

הצורך בהתייעצות עם רבנים מובהקים:

• "שערי המצויינת בהלכה" (סעיף קטן י"ח) מדגיש שבכל עניין פינוי עצמות מתייעצים עם רבנים מובהקים.
• הגאון בעל ה"חתם סופר" והגאון מהר"ם שיק לא רצו לקחת על עצמם הוראות להיתר, כדי להראות את החשיבות בשמירה על כבוד הנפטרים.

דוגמאות מפסקי דין של הרב עובדיה יוסף:

• הרב עובדיה יוסף השיב שורה של שאלות בנושא זה בספרו "ילקוט יוסף" (חלק ז', סימן ל"ב, סעיף ט').
• הובא מקרה פינוי קברות מימית לאחר שהגויים החריבו את המקום, ולמרות שהיו שם רק שלושה קברים, לא היה מה לעשות, כי הגויים היו מבזים את המקום.
• הוזכר פינוי הקברים מגוש קטיף, וגם כאן פוסקי ההלכה התירו זאת בשל הנסיבות.
• הובא מקרה מבנימינה, בו היו קברות מימין ומשמאל הדרך, וערבים עיבדו את המקום ובזו את הנפטרים. הרב עובדיה יוסף תמך ברב המקומי בהעברת הקברים משם, משום ש"אנחנו לא יכולים לסמוך על הרבים שאכן ישמרו על כבוד על כבוד הקברים ועל כבוד הנפטרים". במקרים כאלה יש להורות להתיר.
• הדובר מתייחס למקרים בהם נמצאות עצמות בשדות חקלאיים וזורקים אותן או שורפים אותן, ומציין שעדיף לאסוף את העצמות ולהביאן לקבר.

סיכום והנחיות מעשיות:

• המסקנה היא שמותר ואף מצווה להעביר קברים לבית קברות מוגן ושמור אם באמת אין אפשרות אחרת למנוע ביזיון הנפטרים על ידי גויים.
• אם מוציאים עצמות, ובמידה והן מזוהות וקרובי המשפחה יודעים, יש לקברן באותו יום.
• ישנן הנחיות כיצד לנהוג עם המקום ממנו פונו הקברים (ככל הנראה, מכיוון שמדובר באדמת גויים, אין איסור להשתמש בה).
• בכל מקרה, יש ללמוד את הדברים על מנת שהכל ייעשה בקדושה ובכבוד הראויים לתורה.
• מומלץ להתייעץ עם רבנים מובהקים לפני כל פעולה של פינוי קברים.

לסיכום, הקלטת מציגה דיון הלכתי מורכב בשאלת פינוי קברים, תוך איזון בין האיסור הבסיסי לכבוד המתים לבין הצורך להגן על כבודם מפני ביזיון של גויים במצבי דחק. ההיתר לפינוי קיים במקרים בהם הקבר אינו משתמר או כאשר יש חשש ממשי לביזיון הנפטרים, אך זאת תוך הקפדה על התייעצות עם רבנים וביצוע הפעולה בכבוד הראוי