שאל רב חשוב מחוץ לארץ אם מותר לו לפנות קברות ודים מאזור אשר בו הגויים בנו פרויקט ולא שאלו את אף אחד ובעבר לפני שנים רמסו ודרסו והרסו כל הקברות שהיו שם ועתה עוד ידם נטויה להמשיך בפרויקט וקיימת אפשרות בנסיבות שנוצרו היום אולי במשע ומתן עמם שיאפשרו את פנוי הקברים הנותרים ובלבד שלא ירמסו ולא ידרסו כפי שנה והוא בעבר הוא שואל אם מותר אכן לעשות זאת או שמה אם אין ברירה וזה מה שהם עושים שיעשו שמה אולי יבנו מעל זה ואז אולי אולי כך טוב יותר מאשר מאשר ללכת ולחפש ולחת ושמה הדברים האלה אסורים באמת התלמוד יש הלכה המדברת על פינוי נפטרים והשולחן ערוך יורד דעה סימן שסג סעיף א' מביא את ההלכה תלמודית שגם רבנו מביא אותה אין מפנין המת והעצמות לא מקבר מכובד לקבר מכובד ולא מקבר בזוי לקבר בזוי ולא מבזוי למכובד ואין צריך לומר ממכובד לבזוי ובתוך שלא אפילו ממכובד לבזוי מותר שערב לאדם שינח אצל אבותיו כלומר בדרך כלל אסור אבל הנה אדם רוצה להיקבר בקברות אבותיו ואם טעו ולא קברו אותו שם מפנים אותו אבל בדרך כלל אסור או כדי לקוברו בארץ ישראל מותר עד כאן הלכה תלמודית שבדרך כלל היא מובאת גם על ידי רבנו אבל הוסיף מרן תוספת בהלכה הזו שהיא באה מכוח חידושי חכמי הראשונים בהלכה ואם אינו משתמר בזה הקבר כלומר אם נוצרו נסיבות שהנפטר לא משתמר באותו קבר למשל כגון שיש לחו שהם היוציאו גויים וזה הרע לנו בהיסטוריה שלנו ב נותנו רובים הרבה פעמים או שיכנסו בו מים זה עד היום יש בית הקברות בצפת חלקים כאלה שהמים הורסים את בית הקברות העתיק והם מחלחלים אז והשאלה להשאיר את המצב כזה שהם מחלחלים והם העצמות והכברים ממש מתפוררים ומתפזרים או שיכנסו במים או שהוא קבר הנמצא במקרים כאלה מצווה לפנות אותו אומר מרן השולחן ערוך בעקבות פסיקת הלכה של חכמי ראשונים מצווה לפנותו זה לא נמצא ברבנו כי זה חידוש הלכתי שלא אחר התלמוד מצווה לפנותו באמת כאמור הדברים לא פשוטים הרבה פעמים הראו לנו גם בישראל מצבים שבהם נשאלו פוסקי הלכה אם מותר לפנות קברים בטבריה בסביבות קברות הרמבם עסק בזה שאלות ותשובות צץליעזר בחלק ה סימן כ שדן בדבר איסור חפירת הקברות פני העצמות שפשטח קבר הרמבם בדבריה באריכות וסוקר את הפסיקת ההלכה שנמצאת בעל די הפוסקים פוסקים רבים מאוד והוא ברמה העקרונית מסכם ואומר שעל פי מה שהתברר עד כה יוצא לנו שישנן בחפירות ופינויים בכאלה אשר לפנינו משום ייסורים אלה א' ניבול בביזיון המתים ב' חרדת ה דין ובלבול למתים זה כבר טעמים קבליים גמל גוזל את המתים בנשולם מחזקת מקומם ד' ערבוב עצמות מתים זה בזה ה גזלת מנוחת המתים מערבותם לשכב אצל אבותם ו גרמה לעורר דינים על נוחי נפש זן גרמה לגרימת סקנדה דחיים מכמה חשות רחמנא ליצן ח גרמת חילול שם שמיים וישראל בנמות העולם וחששה לגרימת חילולי קברות מתים וצות על ידי אומות העולם. זאת אומרת כי הדברים נעשו כאן בישראל אז הוא אומר מה אנחנו נשמש דוגמה לאומות העולם ואז אומות העולם יעסו לנו את הקברות כי יגידו אם בישראל נוהגים כך מה יהיה שם זאת אומרת ראינו שהוא נטל לכיוון החומרה כיוון שהדבר נעשה בישראל למרות הדברים האלה של הרב ולדנברג עלינו לדעת שכבר בשערים המצוי בהלכה שהוא חיבור על קיצור של ח ערוך קיצור שולחן ערוך בסימן קצט סעיף יב נאמר אסור לפתוח הקבר לאחר שנשם הגולל דהיינו שכבר נתנו עפר על כיסוי הארון אבל כל זמן שלא נתנו עפר מותר לפותחוב משום איזה דבר ואם מחמת איזה דבר צריכים לפנות את המת מקברו יעשו שאלת חכם ובאמת בשערים המציירינים להלכה הביא אופנים אופן א' ב ג די מותר לפנות נפטר באופן ג' אז הוא מביא אם הקבר אינו משתמר ואז הוא מביא שאל אותו תשובות של פוסקים רבים שבעוונותינו מרובים הרבה מאומות העולם רמסו ודרסו פה רצו לסלול כביש פה רצו לעשות מסילת ברזל פה רצו לבנות ואז הפוסקים השיבו אין ברירה כשאנחנו נקלעים נסיבות כאלה שאין לנו לעצור בע התכוניות של הגויים מפנים ומותר וראיתם שמצוה אפילו לפנות בנסיבות כאל ונכון שהדברים קרוחים הרבה פעמים בזיון אנחנו נשתדל לצמצם הרדוז אומר שהרבה פעמים בפינויים האלה כופלים קומתו של הנפטר כי הרי מה הוא נשאר עצמות הוא משתברים עם העצמות אז אומר ברור אנחנו נשתדל כל מה שפחות לבזות ואפילו ספר תורה אם הוא מקום סכנה מותר להניח על החמור ולשב עליו למרות שבדרך כלל אסור אבל במסיבות של סכנה ורוצים להבריח ולא רוצים שירגישו אז אין ברירה ההכרוח לא יגונה ולא יהיה זה גדול מכבו ספר תורה ועוד אלא הוא איך קוראים הרמה אומר יורי דעה זה סימן של סג שבזמנים של מגפות אז ורצו לקחת את הנפטר מבלי לסכן את הבריאים אז היו שמים את הנפטר עם סיד כדי שיתעקל ורק לאחר מכן לוקחים את העצמות ועל כל פנים כדי שלא יפגעו הנבראים. כלומר בדברים האלה נעשה מקסימום מקסימום שלא יתבזה הנפטר אבל ההכרח לא יגונה. ומשום כך אומר ה אומר הקיסור שלחן ערוך יעשו שאלת חכם ואומר השערים ממציאים בהלכה בסעיף קטן יח הוא אומר בכל עניין פינוי עצמות מתייעצים עם רבנים מובהקים וגם הגאון בעל חתם סופר והגאון מהרמשיק לא רצו על עצמן אפילו שנתנו הוראות להיתר כי כדי להראות עד כמה באמת אנחנו צריכים לשמור על כבוד האדם כבוד הנפטרים שזה שייך לכבוד החיים מתייעצים אפילו שהדברים לכאורה פשוטים מתיעצים אבל סוף סוף בנסיבות כאלה כאמור מתירים ובאמת שהרב עד יוסף השיב שורה שלמה של שאלות בעניינים האלה בספר ילקות יוסף חלק ז' סימן לב בסעיף ט הוא מביא את התשובה של רב בנוגע ימית בעוונתו אמר רובים פינות ימית ונאלצו לפנות משם את בית הקברות אף שהיה שמה שלושה קברים אבל לא משנה מ והוא מביא את התשובה להלכה שבנציבות כאלה אין מה לעשות הגויים הרי יבזו את אותו מקום או בעוונותינו מרובים בפינוי הנוראי והיום שעשו לגוש אנשי קוש כתיבית כידוע ומפורסם שהעבירו את הנפטרים משם שוב יש מה שנקרא הרב מאותו וכל אלה פוסקי הלכה הם אשר מת יתרה מזו הוא מביא בסעיף יא בסעיף יא מביא מקום שנמצאים שני כברים דרך ראשית ועובדים וחורשים שם ערבים באופן שנגרם חילול כבוד המתים יש להתיר לאבירם לבית קברות שמור ומדובר רבותיי על בנימינה שרבו יוסף השיב לרב של בנימינה שהיה מקום שהיו קברות מימין הדרך משמאל הדרך והערבים אבדו שם את המקום וביזו את הנפטרים אז במקרים כאלה הרבות יוסף תיר תמך ברב המקומי להעביר את הקברות משם. אנחנו לא יכולים לסמוך על הרבים שאכן ישמרו על כבוד על כבוד הקברים ועל כבוד הנפטרים. זאת אומרת בנסיבות האלה יש להורות להתיר והוא מתייחס כאן שגוער שהוא שמע שודים כאן במקומות אשר יש להם שדות לחקלאות והכל ולא פעם נמצאים שם עצמות והם שורפים אותם או זורקים אותם להשפטות ו על הדבר הזה שבדברים כאלה כבר יותר טוב לאסוף את העצמות להביא את המל קבר ולא חס וחלילה לנו כפי שנוהגים אם כן איפה התשובה היא שמותר ומצווה שאם באמת אין אפשרות שיושם להעביר אותם לבית קברות ודי מוגן ושמור כמובן יש הנהגות מה עושים אם מוציאים אותם בתור עצמות אז אם הם זוהים והקרובים שלהם יודעים אז חייבים באותו יום להג אבל המשערים בהלכה מביא שם את זה בסעיף יח וכמובן א איך קוראים מה עושים עם אותו מקום אז כמובן זה צלת גויים אין שאלה מה עושים אותו מקום אבל כל פנים יש הנהגות איך להתנהג במקרים האלה וצריך ללמוד את הדברים על מנת שהכל יעשה בקדושה ובכבוד כי יאה לתורתנו שהיא תורת חיים רבי עני בנקש