שאל חברנו רבי משה רימי את השאלה הבאה מאיר בשם הרב מאיר עפרי האם לשיטת רבנו מותר ללמוד תורה לאור נר חנוכה או לא? ובכן ה ידוע והמפורסם שנר חנוכה כך אסור להשתמש לאורו. וכך רבנו פסק בפרק רביעי מהלכות חנוכה שבו הוא כותב שכל השמנים וכל הפתילות שפסולים לנר שבת בגלל שלא נשאבים היטב הועיל בנר שבת נועד בשביל ש שימוש בו אזי אם הם לא נשאבים היטב אין מחמת השמן אין מחמת הפטילה אז הוא עלול בלי נשים לב לחלל את השבת לתקן את הנר או הפתילה הרי בחנוכה אומר רבנו מותר להשתמש בכל אותם שמנים ופתילות שהם לא טובים לנר לנר שבת ומנמק בהלכה ו' פרק ד' אחו לפי שאסור להשתמש לאור חנוכה בין בשבת בין בחול ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור. זאת אומרת כל שימוש הוא אסור ולכן מותר להשתמש בשמנים או פטילות גם אלה שהם לא נשאבים היטב. לצורך החנוכה מותר ומה מהדברים הגורפים הללו לכאורה ניתן לדייק שלפי רבנו אסור להשתמש גם לא שימוש תשמיש מצווה שהרי רבנו לא חילק כי נתאר לעצמנו שאדם לומד תורה לאור נר חנוכה שאיננו נשאב היטב אין מחמת השמן אין מחמת התפילה הרי הוא עלול לקשלו חכמים שגזרו גזירה שאדם לא ילמד בליל שבת לאור הנר גזרה שמה יתקן את הנר אז מכאן לכאורה ניתן דק שרבנו עוסר באמת העניין הזה של שימוש מצווה או לימוד הוא לא נאמר בגמרא והראשונים הם שדנו בעניין בטור אור החיים סימן תש עג אז נאמר בזוה הלשון כל השמנים והפתילות כשרים לה בין בחול בין בשבת אף הפסולים לנר של שבת מפני שאין אורן יפה או שאין השמן נמשך אחר הפתילה כשרים לה זה לא חיישינן שמה תכבה ויחזיר בידליקנה שאף בחול כבתה קודם שעבר זמנה אין צריך לחזור לדליקה ולא חיישינמ שמיתה מפני שאין אורן יפה שהרי אסור להשתמש לאורה לא שנה תשמיש של קדושה כגון ללמוד ולא שנה שאר תשמיש ואפילו תשמיש ערי בעלמה כגון מעיין מעות לעורה אסור אז הנה שיטת התור שאסור להשתמש לאור נר חנוכה אפילו לצורך לימוד תורה כל שימוש אסור. וכך מרן פסק בסימן תרעג. הוסיף הטור ואמר ובעל העיתור כתב דווקא תשמיש של חול אבל תשמיש של קדושה שרה. כלומר תשמיש של חול זה אסור אבל תשמיש של קדושה לא. כי לדעת בעלי היתור מה שהביאו בגמרא דוגמה של לבדוק את המאות לאור הנר זה בא לומר לנו שהבדיקת מאות היא חול וזה נאסר אבל לימוד תורה שהוא קודש שהוא מצווה אין בזה איסור בית יוסף במקום כותב שבכך נראים דברי הרמבם כלומר כמו הטור ולא כמו בעליטור וזה שלא כדברי הרזה כלומר שכל שימוש לדעת הבית יוסף בדברי רבנו גם לימוד תורה אסור. ולכאורה הוא צודק שהרי רבנו התנסח וזו הלשון לפי שאסור להשתמש לאור חנוכה בין שבת בין החול ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור. למה רבנו כתב ואפילו משמע שישרבותה בדבר הזה כי נאמר שהמנות מאות זה תשמיש חול וזה אסור זה הרי הדוגמה הטובה ביותר שאסור להשתמש בגלל שהוא צורך חול מה זה אפילו משמע כמו שאמרו המפרשים כמעות אדם יכול למנות גם בחושך הוא יודע בתחושה מה גודל המטבע מהצורה ועל זה שפשוף נגיעה ביד הוא יכול בחושך ולכן על ידי אור זה רק מקל עליו אי אפשר לומר שהאור מאפשר לו את המניין של המטבעות ובלעדי האור לא יכל לעשות זאת אלא רק מקל אז כיוון שהאור במקרה הזה הוא רק מקל היה עולה בדעתנו שתשמיש כזה יהיה מותר בא לומר לנו אסור ואם כן עדיין אין לדייק מכאן שמותר ללמוד לאור הנר. כי באמת לימוד תורה, כל לימוד, גם לימוד תורה לא יכול להיות בחושך אם רוצים לקרוא לתוך הכתב. זה לא כמו מניין מטבעות והואיל ורבנו לא חילק אז לכאורה אסור. אלא מה? למרות שנראה נראים הדברים שרבנו יהיה בין האוסרים. בכל זאת עדיין רבנו הרי ק להלכה באותו פרק מהלכה ט הוא מותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה אחר כלומר נר מצווה איננו מדברים נר שאין לו מצווה למשל ראובן ושמעון אז ראובן והם נמצאים אחד לד השני אז הוא מדליק נר ראובן מנר מצווה של שמעון שכבר דולק אין בזה איסור. ונשאל את השאלה למה אין בזה איסור? מה נפשך? אם זה מכיש את הנר הרי לכאורה הוא שואב מזה משהו. ואם זה משום ביזוי מצווה אז לכאורה השימוש גם כן הוא בזוי מצווה. אלא מוכרחים לומר שכיוון שזה לא נר לשימוש פרטי אלא לשימוש מצווה אין בזה גדר של בזוי מצווה. ואז יוצא לכאורה שמתי אסור להשתמש לאור נר חנוכה רק כל דבר שהוא מבזה את נר חנוכה. כי הרי בשמן עצמו אין קדושה. לפי רבנו בתום חצי שעה יכול ליזום כיבוי. כי יכול להשתמש בשארית השמן. יתרה מהזו? לפי רבנו, אם הדליקה ואחרי חמש דקות כבותה, אינו זקוק לה. ולא רק שאינו זקוק לה, הוא יכול להשתמש בשמן שנשאר שם לפי רבנו. זאת אומרת שמבחינת השמן והפתילה אין בהן קדושה. אם באנו ללהב על האור בסוף פרק 50 מעילה אמר רבנו, כל מראה ריח אין בהם בשום מעילה. הוא משמע אפילו לכתחילה מותר להנות מאור של קודש. אז יוצא איפה? לגבי הלהבה אין איזשהו איסור להנות מאותו אור. ולגבי השן בפתילה אין ואין קדושה. אז יוצא איפה שאיסור השימוש באור נר חנוכה איננו נובע מחמת שיש בו קדושה ואסור לההנות ממנו, אלא מחמת שזה ביזוי מצווה. ואז לכאורה מה גדר של ביזוי מצווה? לכאורה הדעת נותנת שרק עניינים של חול הוא גדר של ביזוי מצווה. אבל עניין של קדושה או מצווה אין בזה ביזוי. והראיה שמותר להדליק נר חנוכה ונר חנוכה נר מצווה. מנר מצווה ובאמת שאפילו במקדש היו מדליקים נר מנר חברו במקדש. אם כן, אין בזה לא פגיעה במהות של קדושה ואין בזה פגיעה בבחינת בזוי מצווה. ולכאורה מהלכה זו עדיין ניתן לומר שלפי רבנו ייתכן ואפשר ללמוד תורה לאור נר חנוכה כי אין בזה גדר של ביזוי מצווה כי זה מצווה וזה מצווה ורק לראות דברים שהם צורך חומרי של האדם כגון לאכול לאור אותו הנר לשטוף כלים לאור אותו נר לסדר את הבית לאור אותו נר זה אסור שהרי גם זו הלכה שבמי הסכנה היו מדליקים נרות חנוכה בבית ואז חייבו בנסיבות כאלה להדליק נר שמש כדי שלא ישתמש ולא יהנה מאור הנר של המצווה ולכאורה מדובר בשימוש הביתי הרגיל שזה מה שזה נאסר אבל צורך מצווה לכאורה עדיין אין איסור. והוא ובכל זאת יש לנו ספק בשיטת רבנו, אין לנו הכרע ברור בדברי רבנו. נראים הדברים שהסתכלות ערי בחומש בתורה כדי לתקן גרסה או משהו או אפילו נניח בשבת של איך קוראים בש שבת בשבת אם נניח הוא רוצה להיזכר במשהו מנוסח הברכה שעשה נסים ח יוצא בזה הסתכלות עריי של קדושה של מצווה נראה לנו שמותר אבל לימוד של קבע לאור נר חנוכה לימוד תורה של קבע לאור חנוכה אף שאנו מצדדים להקל בכל זאת אויל והדברים סתומים בדברי רבנו יש מקום להחמיר רבי חנינא בנגשה אומר הס ك