שאל השואל ואומר שאשתו אמרה לו שהשנה היא כבר עייפה ואין לה כוח למשלוח מנות ולכן היא מציעה הצעה ברוח התקופה המודרנית שאפשר לשלוח כרטיס קנייה לחברים ויקנו כל אשר לבם חפץ למה צריך כמו שאומרים לטרוח ולהכין ולשלוח כרטיס קנייה. אדרבה, זה מכובד גם בסכום וגם בכך שהם מתכננים את עצמם לקנות מה שהם צריכים. האמנם אפשר או לא? תשובה לא אפשר אבל אפשר גם להיות נבל ברשות התורה ונסביר את הדברים. לא אפשר. כיוון שלדעת רבנו משלוח מנות הוא דווקא בשני סוגי מאכלים. לדעת רבנו בניגוד לאחרונים גם לא במשקאות. המשקאות שאנחנו שמים בנוסף למאכלים הם תוספת יוקר, תשופר בשביל ריבוי שמחה. אבל עיקר המצווה הוא במאכלות. סוגי מאכלות, שני סוגי מאכלות לרע. זה משלוח מנות. וגם ראוי לאכילה. לא דבר שהוא צריך וטעון אבוד עוף שחות שצריך להשאיר לו את הנוצות. ולהכין לא אלא משהו כבר ראוי לאכילה זה נקרא משלוח מנות גם לא כסף אי אפשר לשלוח כסף לחבר כי אם החבר הוא לא עני וכסף נותנים לעניים אז זה לא נקרא מתנות לאביונים וגם לא משלוח מנות ולכן ברמת העיקרון אי אפשר לשלוח כרטיס קנייה לחבר ולומר זה במקום משלוח מנות כי כאמור המנות לפי רבנו זה שני סוגי מאכלים, אפילו גם לא משקאות. עכשיו אמרתי לא אפשר ואמרתי אבל גם אפשר להיות נבל ברשות התורה איך לומר להם שמעו שמעונה רבותיי מאחר ואשתי כבר אין לה כוח להכין אני שולח לכם כרטיס קנייה ואני דורש מכם אתם לא תזכו בכרטיס הקנייה רק ביום פורים ולא בליל פורים זה תנאי אחד. תנאי שני זה שאתם מתחייבים לקנות בכרטיס קנייה הזה ביום פורים מאכלות כדי שיהיה משלוח מנות. ואתם קונים בשליחותי. בשליחותי זה עדיין שלי. ורק לאחר שקניתם בשליחותי את המנות שאתם חפצים בהם, אבל זה בשליחותי, זה עדיין שלי. אז תגביעו ותזכו. ואז יוצא שנתתי לכם שלוח מנות ביום הפורים וזה מנות הנאכלות בדרך כזו זה אפשר רק אמרנו זה נבל ברשות התורה למה אפשר לשלוח בדרך כזו גם באינטרנט וביסרקארט וכולי רק אין את השמחה של ההכנות של המנות המשלוח מנות איש מראהו זה מהווה כל ההוויה הזו תוספת של שמחה חיבה מה שאין כן כשנותנים את הדברים האלה בצורה כזו פורמלית העיקר שה העיקר שאני אצא ידי חובה אז זה נכון זה נבל ברשות התורה אם באמת הם מספיק מלומדים לתכנן את זה בצורה כזו לסיכום איפה יוצא שבעצם א אפשר לשלוח כסף לחברים כרטיס קנייה ולומר להם הם שיקנו בשליחותנו שתי מנות הנאכלות מסוגים שונים מסוגים שונים כי אם זה מאותו סוג זה רק כ זה לא שתי מנות אלא שתי מנות מסוגים שונים ויזכו בזה רק לאחר שקנו בשליחותנו וכל זה ביום הפורים יצא ידי חובה אבל כל הנשמה כל הרוח יצאה רק פורמלית יצאו ידי חובה אבל אם הוא רק נותן להם כרטיס קנייה לא יצאה ידי חובה זאת ועוד הרב הודו יוסף מעריך ודן בחזון עובדיה בדיני משלוח מנות ובצדק שוודאי לא יוצאים ידי חובה במתן כסף לא יוצאים ידי חובה במתנות כמו בגדים, אביזרים, צעצועים, כל אלה לא בשביל פורים. אפשר להוסיף אותם כטוספת יוקר. העיקר שהמשלוח מנות זה חלק מסעודת פורים. מסעודת פורים. ומשום כך אין מקום לצאת ידי חובה על ידי משלוח מנות מסוגים שכאלה, כמו שאמרנו, בגדים, אביזרים, צעצועים ואפילו ואפילו אפילו רבותיי לא על ידי חידושי תורה אם אני שולח לחבר שלי ספרים שחיברתי אפילו ספרי תורה קדושים מאין דומה להם חכמים ביותר זה יפה אלא מתנות טובות בשביל כל השנה אבל לא בשביל משוח מנות איש לראהו ובזה העריך הרב ודו יוסף באריכות יפה והביא כדרכו בקודש כאמיר גורנה לדחות את כל אלה שעלו על דעתם שכן ודחה אותם אחד לאחד למצוא חשבון כאן המקום לקרוא את דברי רבנו אשר הם מדוקדקים מאוד ואשר מהם נוכל להבין את כל המשמעות והמהות של שמחת פורים. רבנו אומר את הדברים הבאים בפרק שני מהלכות מגילה וחנוכה. א הלכה 14 מצוות יום 14 לבני כפרים ועיירות ביום שעשר לבני כרחים להיותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות לרעים ומתנות לאביונים ומותר בעשיית מלאכה ואף על פי כן אין ראוי לעשות בו מלאכה אמרו חכמים כל העושה מלאכה ביום הפורים אינו רואה סימן ברכה בני כפרים שקדמו וקראו בשני או בחמישי אם חילקו מעות לאביונים ביום קריאתם יצאו אבל המשתה והשמחה אין עושים אותה אלא ביום 14 ואם הקדימו לא יצאו וסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו לכאורה מהביטוי סעודה משמע זה גם פת אבל אין הכרח כי רבנו חוזר ומבאר מה הסעודה הזו כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו לא אמר כיצד חובת סעודה זו שיאכל לחם, בשר ויין, אלא שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו ושותה יין עד שישתקר וירדם בשחרות. רבנו לא כלל את היין והסעודה אלא שיאכל סעודה אוכלים ומה זה נקרא מה אוכלים בשר ויתקן סעודה נעה כפי של תמצא ידו לא אמר לחם אלא מיני מאכלים נעים שמרבים לו את השמחה שגורמים לו לשמחה זה זה הסעודת פורים אלא מה שיש לו במסגרת סעודת פורים גם תוספת שמחה ושותו יין עד שישתקר בירדן בשחרות אבל מהותה של הסעודה עצמה זה מאכלים נעים ולא דווקא לחם ולכן עוד מעט נראה כשהמשלוח מנות זה חלק בלתי נפרד מסעודת פורים נראה למה זה מלמד אותנו. וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או של מיני תבשיל או שני מיני אוכלים לחברו שנאמר ומשלוח מנות איש לראהו שתי מנות לאיש אחד. רואים מכאן שלפי רבנו המשלוח מנות הוא רק שני סוגי מאכל מאכלים. משקה לא אתה יכול להוסיף אבל זה לא אם אתה שולח מנה מאח ומשקה לא יצאת ידי חובה. אתה שולח שתי מנות מאכל ומשקה וודאי יצאת ידי חובה. אז כאמור שני מיני אוכלים. כי המשלוח מנות זה תמיכה ועזרה לעזור לזולת, לחבר, לגוון את סעודת הפורים כדי שיהיה רוב שמחה. כי בריבוי המאכלים הערבים אז זה ריבוי שמחה. ולכן אם אדם ישלח עוגיות מסוג אחד בשתי קופסאות לא יצא ידי חובה אבל אם הוא ישלח שני סוגי עוגיות יצא ידי חובה אם ישלח שתי פיטות או 20 פיטות בשתי קופסאות לא יצא ידי חובה אבל אם נשלח פיטה וגמז יצא ידי חובה פיטא ולחוח יצא ידי חובה שלח בשר בכמות גדולה בשני סירים לא יצא ידי חובה אבל שלח בשר מבושל הוא שהוא יהיה יצא ידי חובה שהוא מה שהוא יהיה ושהוא יהיה א של אש א ממרוגה ממרוגה יצא ידי חובה כי זה שני סוגים בגדים שלח בגדים ואוכל לא יצא ידי חובה אלא אם כן האוכל שני מינים ככה זהו המודד על פסי זה יודעים מה יצא ידי חובה ולא יוצא ידי חובה וכל המרבה לשלוח לרעים משובח ואם אין לו מחליף עם חברו זה שולח לו סעודתו וזה שולח לו סעודתו שוב ראינו שמשלוח מנות זה מלד סעודה כדי לקיים ומשלוח מנות שראהו על המתנות לאביונים בעזרת השם רבי חני ברג