שאל שואל ואמר מה הדין אם ביום שבת עצמו בטעות נשפח חלב על סיר בשר? התשובה אם אין פי 60 אזי. אם מדובר בבשר בקר היד לא תיגע. אפשר לטלטל אותו כי הוא ראוי למאכל בהמה, למאכל כלבים. אבל אם מדובר בבשר עוף, הוא וחלהב בבשר עוף אסור מדרבנן, יש לו טרך תיקון על ידי הוספת מרק מסיר אחר, או כל דבר לא בדרך של בישול, אפילו מים, אפילו מורלה להוסיף כדי שיהיה פי 60. ואז ניתן להציל את התבשיל הזה. יזהר לחלוטין שלא יעשה את זה כשהסיר על גבי האש, אלא יוריד את הסיר מעל גבי האש. וגם אז עירוי לקרי ראשון צריך עדיין להיזהר מחמת תבשיל טוב ורצוי אם יש לו מורלחם ואז הוא מנטרל את האיסור. כל זה אנחנו אומרים לפי רבנו, לא לפי הפוסקים האחרונים. אז כאמור, מותר לו להציל את הסיר הבשרי, דהיינו את התבשיל הבשרי. אם הבשר הוא עוף, לא בשר בקר, מותר לו על ידי שהוא מוסיף מרק מסיר אחר, לא על גבי האש, כן? או מורה כל דבר שיגרום לכך שיהיה בסך הכל של התבשיל פי 60 נגד החלב שנשפח. עלבה דאמת הכוח של ההוראה הזו לפי רבנו נובע מכמה סיבות א' הנה רבנו לפי הלכותיו אסור לאכול בשר חי אלא אם כן מולחים אותו אלא אם כן מולחים אותו ומוציאים את דמו לפי מרן השולחן ערוך מותר לאכול בשר חי גם בלי מליחה רק אם מבשלים צריכ זקוקים למליחה. יוצא שמרן מקל בדבר הזה ומתיר לאכול בשר חי בלי מליחה רק עם שטיפה. ורבנו מחמיר ואומר גם בשר חי אסור לאכלו עד שיוציא את דמו על י מליחה. ומורי אומר בפרק 11 מהלכות שבת אות עמוד רלד. וכן בפרק שני מהלכות שבת גם כן רבנו מורי אומר שמותר למלוח את הבשר בשבת לדעת רבנו כי אין עיבוד באוכלין וגם המברים שעשו למוחם לא כל דבר ותלוי באיזה כמות ולכן אומר מורי במפורש בעמוד נא שלפי רבנו מותר למלוח את הבשר ביום שבת כדי שיוכל לאוכלו. יתרה מזו מותר אפילו ותיזהרו עכשיו לא לא להתרגש לחלוט אותו ביום שבת אבל לא חליתה עם מים רותחים כי זה אסור לחלוטין לחלוטין ביום שבת אלא על ידי חומץ יוצא איפה שכל הגזרות שגזרו א תיקון אוכלים וכל ה דברים האלה במה שגזרו גזרו במ שלא גזרו לא גזרו ולכן מה שאמרו חכמים שאסור להפריש תרומות מעשרות משום שנראה כמתקן כמתקן הרי משום ששם יש עוד חשש שמה ירשום שמה ירשום השרירופי החששות הללו גרמו לחז"ל לאסור לאיסור הפרשת תרומות מעשרות ב יום שבת אבל הנה הטבלת כלי הטבלה הטבלת כלי רבנו אסר הטבלת כלי בפרק 23 הלכה ח א משום שזה נראה כמתקן כלי אבל אדם טמא מותר לו לטבול מפני שנעקמקר כי הוא יורד כאילו להצטנן שיהיה לו נעים שיהיה לו קר אבל הכלים ו איך קוראים עסרו משום שראה כי מתקן כלי וכבר מורי מאיר וגם אחרונים נאמר שאם יש לו כלי שקנה אותו מגוי והוא עכשיו מוצא אותו ביום שבת ולידו יש מקווה האם מותר לו להטביל אותו ביום שבת האחרונים אומרים כן מותר לו להטביל אותו ביום שבת אפשר לעיין א באיך קוראים שולחן ערוך אור החיים שכג סעיף ז ובאור הגולה שם סעיף קטן כ ועוד כמה מקומות שהתירו משמע לא כל דבר ודבר אסרו מה שנראה כמתקן כמתקן יש דברים שאסרו יש דברים שלא אסרו וכאן הואיל ואין לנו גזירה כי אין גוזרים גזירה אלא בדבר השכיח וזה לא שכיח שישפך חלב לתוך בשר כל שכן ביום שבת שהכל מדוד הכל שקו הכל נפרד. זה לא שיש שמלא דברים בשביל כל כמו ביום חול, אלא עת ארוחה בשרית בשרית, עת ארוחה חלבית חלבית. אז זה לא דבר שכיח. והואעיל וזה לא דבר שכיח, לא גזרו ברבנן. ומשום כך, כאמור, לפי רבנו, אם ארע מקרה ונשפח חלב לתוך תבשיל בשרי, בשר עוף ואין פי 60 כנגדו, מותר להוסיף עליו עד שיהיה פי 60. אבל שיזהר מחשש בשולים דהיינו לא כשהוא על האש וגם כשהוא מוסר מעל האש והוא עדיין כלי ראשון אז שלא ישפוך על זה דבר שהוא הצונן כיוון שבכל זאת יש פן של בישול בדבר הוא יכול להוריק מסיר לסיר ואז הוא יכול ואז יכול להוסיף את ה את המרק או את או את המים המים על מנת שיבטל את החלב ויהיה פי 60 כמו כן יש לזכור גם באיסור דאורייתא יש פנטר ביום שבת. למשל ניתן דוגמה. אם נניח חתיכת א אם נניח תולעת או נמלה נפלה על התבשיל ביום שבת והוא הבחין בזה מידית, מותר לו להוציא אותה עם מרק. אז זה כבר טלטול עם מרק. ואז הוא מציל את כל התבשיל מפני האיסור. כלומר שלא נחשוב שבדבר הזה הזה שגם הפוסקים האחרונים יעשרו. לא, הפוסקים האחרונים גם בדבר הזה יתירו כי עדיין לא נאסר, עדיין לא שעה ואפשר להציל וצריך להציל ואפשר בדרך היתר על ידי מרק יחד עם אותו שרץ. רבי חניה בנגשומר