שאל השואל ואמר האם יש מנהג בעדתנו לתקוע בשופר בעת אמירת הסליחות? ואם כן מתי זמני התקיעות באמת אין מנהג אחי בעניין תקיעת השופר בסליחות יש שתוקעים בעת שאומרים עשה למען שמך יש שתוקעים בזמן אמירת 13 מידות יש שתוקעים בסוף האשמורות ויש גם כאלה שבכלל תוקעים אבל עלינו לדעת שהימים הללו שהם מראש חודש אלול עד יום הכיפורים הם ימים של סליחות, חינות ורחמים. כי לפי המסורת שבידינו אלה הם 40 יום שבהם משה רבנו אחריח את העגל פתח במסע את עוררוררורות אדיר מאוד בקרב אבותינו במדבר כדי לעורר עליהם רחמי שמיים וזאת לאחר שחטאו בחטא העגל ולאחר ששיבר את שני לוחות הברית ובאמת שאותו משא אתעוררות גדול ואדיר הועיל ולאחר שהעברינים היותר קשים בחטא העגל באו עליו שם אזי העם הצליח להשתחרר מיצר הרע של אותם גורמים שחדרו לעם והיו עלולים להרוס אותו מבחינה רוחנית והעם שבו בתשובה גמורה ואז ביום הכיפורים הקדוש ברוך הוא נתן למשה רבנו שני לוחות הברית השניים וזה היה ביטוי לברית מחודשת עם העם היהודי ברית נצח בין העם בין עם השם לבין השם לא תופר לעולם והועיל והרא דבר הגדול שאפילו ברמה של עם הצליחו להגיע למחילה לסליחה ולכפרה באמצעות תשובה מאותה. אז התורה ציוטה אותנו שגם היחידים וגם הרבים התעוררו לעשות חשבון נפש מלבד בכל יום, בכל ימות השנה. במיוחד בימים האלה, לפחות בימים האלה. כדי שכל יחיד וכל ציבור יוכל להתנקות מהעבירות שדבקו בהם. ואבותינו הקדושים והטהורים, בכל רחבי העולם, זהלא הבדל עדה. כל אחד קבע לעצמו על פי מוריו ורבותיו, מה הם הדרכים אשר יגרמו להם לעלות מעלה במעלות התורה והיראה. החינו אשכנזים לא נהגו לומר סליחות מראש חודש אלול כמונו, אלא נהגו על פי פרקי דרבי אליעזר כפי שהתור מתאר את זה באור החיים סימן תקפ"א שכל ראש חודש תוקעים בשופר כפי שעשה לפי התיאור בפרקים בפרק דרבי אליעזר בכפי שעשה משה רבנו והרמה בשולחן ערוך תקא סעיף א' מביא שמתחילים לתקוע אחר תפילת שחרית ויש מקומות שתוקעים גם כן ערבית וזה המנהג שלכם אשכנזים לתקוע חוץ ממה שמרים גם את המזמור לדוד השם אורי ויש איי ולעומת זאת בקרב יעדות אזרח היו כאלה וזה מנהג קדום מאוד מאוד ש נהגו לקום לאשמורות שמור את הבוקר ולומר סליחות לשפוך תחנות לפני הקדוש ברוך הוא כדי להתעורר לשו בתשובה וזהו מנהגנו אנחנו שמראש חודש אלול אחרי ראש חודש מידית וחוץ משבתות ועד יום הכיפורים אנו נוהגים להשקים קום ולשפוך שיח לפניו יתברך בתחנונים ובדויים כדי לשוב לפני אבינו שבשמיים וכך גם אחינו הספרדים שהם אמנם פחות משקימי קום מאיתנו אבל גם הם יחסית קמים לפני התפילה לפני תפילת שחרית ואומרים סליחות ואחנו הספרדים נוהגים לתקוע בשופר בזמן הסליחות ואמנם כיש נוהגים יש נוהגים לתקוע בשופר תשרת תשעת טרת בעת אמירת 13 מידות שבסליחות ויפה עיר מורנו הרב עובד יוסף שצריכים להיזהר שמקום שיש שנים קטנים תינוקות רכים להיזהר שלא ל גרום להם שיתעוררו ויפחדו ולכן אנחנו כאן שברוך השם מקפידים על העניין של תקיעה בשופר בזמן הסליחות משעה שהייתה באיזשהיא שנה התנגדות לתקיעות בגלל הפרעה הם כיסכנים היו קטנים אלא סתם אולי בגלל מתנגדים אנחנו דואגים שכל החלונות יהיו נעולים ותוקעים בשופר וברוך השם מאז יש שקט אין תלונות מבחוץ ויש כל רעש גדול כאן בלבבות בשופרות כדי לשוב בתשובה להבינו שבשמיים ואם כן איפה באמת כפי שאנו רואים אחנו הספרדים יש מהם נוהגים לתקוע וגם אצלנו אצלנו התימנים אבותינו התימנים כאמור יש מנהגים שונים יש תוקעים בעשה מען שמך יש בסוף השמורות יש ב-13 מידות ויש כאלה שלא תוקעים. אנחנו נוהגים לתקוע בקבלת עול מלכות שם שמיים. כשאומרים שמע ישראל השם אלוהינו, שאומרים השם השם מלך, אין בזה קביעת מסמרות. אבל אשרי בני אדם שהם יודעים להעריך ערך תפילות כאלה, תקיעות כאלה והולכים אחרי רועה רוחני. והרועה הרוח חני מנחה אותם והכלל הגדול הוא כל מה שצעלות לקודש יש לציין שאינן התקיעות כבר מזכיר אותו מוריד משלגי בשתילי זתים באותו סימן שבו יש הגעת הרמא בסעיף קטן ב על כל פנים מה שחשוב והוא זה קצת קשה לבוא ולקבל עמד של מי מאחנו אשר באים ואומרים אין לחדש חידושים לא נהגו אבותינו לתקוע מדוע שנתקע כאן המקום להעיר מי הם אבותינו האם כל אחד עם אביו ועוד שכן ולא יותר זה נקרא אבותינו הרבה פעמים אני שומע אבא שלי נהג ככה אני לא אסתם דרך אביו. כל הכבוד. זה דבר טוב מאוד. אבל מתוך ניסיוננו שהוא לא קטן, אנחנו הרבה פעמים רואים שיש בני אדם נטלים ואבות שאמנם הם היו בעלי זקנים, אבל עם הרצות מה לעשות, יש גם דבר כזה והם אומרים אבא שלי אמר ככה, אבא שלי נהג ככה, אבל מה לעשות אי אפשר להגיד לו לאותו אדם שבאמת כל הכבוד שהוא דוגל במורה שתבות, אי אפשר להעליב אותו להגיד לו, אבל אבא שלך היה עם הארץ. ואי אפשר לסמוך על על מה שהוא עשה. אי אפשר להגיד לו את זה, לא להעליב אותו. אבל אנחנו צריכים לדעת ולהתפקח שהרב בטח יודע מה זה מנהגי אבות. ואנחנו צריכים לעלות בקודש כל מה שיותר, במיוחד לעת הזאת. צורו רבנו הוא לא היה מאלה שהביא את המנהג שאומרים סליחות מראש חודש אלול, אלא רבנו הביא ב חות תשובה פרק שלישי הלכה ט אמר ומפני עניין זה נהגו כל בית ישראל לערבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכיפורים בכל ימות השנה ונהגו כולם לקום בלילה בעשרת ימים אלו ולהתפלל בתי כנסיות בדברי תחנונים בדברי כיבושין עד שור היום כלומר הוא לא הביא מראש חודש רק בעשרת ימי תשובה ובכל זאת אבותינו שדוקים אחרי רבנו ש יותר דגלו ויותר החזיקו ולא משנה באיזה גיל לא משנה באיזה תקופה העובדה שמצאו נכון בשלב מן השלבים לאמץ את המנהג להשקים קום ולומר סליחות מראש חודש אלול עד יום כיפורים הדבר מוכיח שרבותינו במשך הדורות ראו שיש על זה נחיצות גדולה ואני לא צריך לומר לכם שהאמירת הסליחות בסדר גודל שאבותינו במשך כשלוש שעות כשלוש שעות יש בזה פגיעה גדולה מאוד בלימוד תורה שהרי הם נהגו ללמוד תורה בלילה ואם אתה לוקח את השלוש שעות האלה אז אתה פגעת פגיעה קשה מאוד בלימוד תורה זו הסיבה שרוד יוסף מתיר לבני ישיבות לומר סליחות ביום אם באמת מחר והם לומדים ביום ובלילה ואם ישקימו קום יהיו עייפים ולא יוכלו ללמוד בתורה ו הרי כל התפילה וכל זה רק מכשיר בשביל שנוכל ללמוד תורה ולעבוד את השם ביראה בפחד ואם אנחנו שלוש שעות פוגעים בלימוד תורה אז אוי לנו ולמרות הכל אבותינו עשו את הדבר הזה כעת כצורך השעה כצורך השעה ואם כן אנחנו בימינו שלנו כבר לא קמים לשלוש שעות מי הוא זה ואיזה הוא שקם ואומר סליחות לשלוש שעות יש אולי כאלה שגם הם אומרים את כל הסליחות אבל הכל מהר מהר במרוצה בגלל להספיק כי כבר אין משקם ומשקמקום ולכן יש כאן תופעה מאוד שצריך להעמיד אותה במקומה הנכון אנחנו מתפרקים מהנכסים האדירים שהיו לנו דהיינו לא משקימים קום ורוצים לומר סליחות כמו אשכנזים סמוך לחצות ולא להשקים קום ועיקר הסליחות זה להשקים קום ברעננות בלידה הרוחנית המחודשת אז אנחנו רוצים לתוס חבש קצת אז באים ושואלים מה הולצת אז בסליחות סמוך לחץ אותה הלילה או כאלה אשר אומרים סליחות בבוקר משקימים במקום ומקצרים אבל בשעה שאתה רוצה לתת להם מודל של סליחות מקוצרות אבל עם עוצמה רוחנית כגון עם תליתות כפי שאבותינו באמת בתימן עשו כל לילה ולו דווקא באשמורות שכולם עטובים בטליטות כל שכן באשמורות שכולם אין לא ידעח ממנו נידח שלא יעטו בטליתות הכל בכנעה ביראה בפחד אז לא זו בלבד שכבר לא מתעפים בטליתות לא זו בלבד שאומרים במרוצה לא זו בלבד שמקצרים אם באים ואומרים להם בואו ונתקע בשופר אומרים אבותינו איזה אבותינו אבותינו מה שהם הכירו לא מה שלא הכירו כי הם לא מעינים בספרים ולא מעניין אותם לא ימינה ולא שמורה אבותינו לא נהגו מה אתה מחדש חידושים זה גישה מוטעת אתה פורק מעליך הרבה דברים ממה שאבותינו עשו המוסכמים על כל אבותינו ובזה אתה נותן יד לפרוק עון אבל לבוא לחזק את מה שמעל מה שאבותיך המצומצמים מה אתה מכיר אותם לא מצומצמים הם חס וחלילה במוח ובלב מה שהמצומצמים מבחינת ההיקף הידיעות שלך אז מה שאתה לא מכיר כאילו לא קיים אז לבוא ולהוסיף בקודש במיוחד שאתה מקצץ פנתעות על מנת שלפחות יהיה משהו קטן ומרוכז ורב עוצמה זה כבר אומרים אסור לשנות ואין לשנות זוהי גישה מותעת ואין לקבל גישה כזו אלא בדיוק הפוך ולכן אשרנו מתוב חלקנו שאנחנו באמת משתדלים לעותטק לציבור, לא להבטל מתלמוד תורה. משתדלים לפני השמורות ללמוד משהו במשנה כדי לעטור לבטל תורה ומצד שני לקיים מודל של סליחות כשעה במקום שלוש שעות. מרוכז, מקוצר, מכיל מכל מגוון הסליחות. כי הסליחות הללו לא נתחברו על ידי מחבר אחד ולא נאמרו בכל הדורות כולם, אלא נדבח, על גבי נדבח שהוספו במשך כל הדורות במשך כל הדורות ואבותינו בדורות האחרונים קיפצו את הכל ואמרו את הכל אבל פעם בעבר לו זה לא היה ככה אז עכשיו זה סומה עלינו כמנהיגים רוחניים לקחת מזה ומזה אל תנחדך מה שמעורר את הציבור להתעורר בתשובה שלמה ולזכות רחמי שמיים ולהוסיף את התקיעות גם הללו שאותיהם שהכירו אותם לא נהגו לומר בעת קבלת עול מלכות שם שמיים זה הדרך העולה בית אל ומכאן מורי ורבותי גם מה שאני חוזר ואומר צורעו כולם בתימן היו עטופים בטליתות בליל שבת עכשיו עלינו ארצה רבים פרקו עדהם בין הללו שמה שנקראים בעלי בתים מה שזה כינוי שבעולם הישיבות ובין בני ישיבות שלא מתחתים בטלית בל שבת בליל שבת ואתה בא לחזיר עתרה לושנה אז אנחנו חושבים נחשבים למתייהרים לאנשי רע ואנחנו מחזירים התרה ליושנה אנחנו מחזירים את העדי שפרקנו עלינו ואין ואין הדרך כך בדיוק הפוך כל המחזיר עתה לשנה אתה בא עליו ברכה או למשל הלל בקירוי מנהג אבותינו היה לומר הלל בכירוי כשגומרים את ההלל אתה בא מחזיר עטרה לישנה הורקים עוליהם והם לא יודעים שאבותיהם הם ששינו מהלל בקירוי להלל במרוצה להלל במרוצה על די כולם עכשיו שאתה בא לחזיר את הראש אתה הוא המשנה ומתנגדים ופרקים עוליהם אז תראו איזה יצר הרע גדול לפרוק עול מעלינו כן מהר זה לא נקרא שינוי וזה מתכבע להחזיר עטרה לשנה זה נקרא שינוי שנוי שדוחים אותו בשעת בנפש חלילה חלילה צריך להיות ורמלוכני השם יראת שמיים תלויה בליבו של האדם בקדוש ברוך הוא בוחן תלויות בלב וחס וחלילה שזאת תהיה הדרך שלנו פה הקדוש ברוך הוא יהיה בעזרנו צינו לעובדו באמת שכולנו אנחנו ובנינו ובנותינו נעלה בקודש ונזכה בסליחה מחילה חפרה