ל מה גיל הבגרות של האדם והנפקמינה לכל ענייני ההלכה השונים הקשורים דווקא בגדול ולא בקטען כגון צירוף למניין שליח ציבור להוציא אחרים מדי חובה וכן בענייני קידושין הם קידוש קידושין כן לענייני מכר וכיוצא בדברים האלה ובכן ההלכה קובעת שהקטן הוא זה שטרם מלאו לו 13 שנה ביום אחדם הביא שתי שערות למטה אבל אם כבר הוא בן 13 שנה ביום אחד והביא שתי שערות למעלה למטה אזי הוא נחשב לגדול אבל אין אנו צריכים לבדוק אותו כדי לצרפו למניין אלא כיוון שהצירוף למניין הוא עניין של דרבנן שמכו על חזקה שאם כבר הגיע ל-13 שנה ביום אחד, ההנחה היא שיש לו שתי שערות למטה. גם אם לא ראינו או גם אם ראינו ולא מצאנו, אפשר שהיו ונעלמו, נשרו וסומכים מבחינה זו על חזקה שמניחים שהוא בחזקת גדול עד שלא יוכח ההפך וזו נקראת חזקה דרבה היא מובאת החזקה הזו גם בדברי רבנו וגם בדברי השולחן ערוך אלא שנחלקו הפוסקים מתי משתמשים בחזקה הזו מתי לא רבנו כותב ב פרק שני מהלכות אישות הלכה טו בין 13 שנה ויום אחד שלא הביא סימן למטה ונראו בו כל הסימנים של מעלה הרי זה ספק בין קטן לגדול ואם לא נבדק למטה כיוון שנראו בו סימני בגרות מלמעלה אחרי זה בחזקת גדול. כאן רבנו משלב בין הסימנים דלמעלה ובין הסימנים דלמטה. מה שקובע להלכה זה הסימנים דלמטה. אבל הסימנים דלמעלה יכולים ליצור חזקה שהוא כבר גדול עד שלא יוכח ההפך. המעקב אחריו כדי לדעת אם הוא גדול או קטן יכול למשך שנים רבות. רבנו מתאר שם שאם עד גיל 20 לא הופיעו שתי שערות למטה אזי יש מה שנקרא סימני סרוס. יתכן שהוא סריס מבטן מולדה. אם הופיעו אחרי גיל 20 סימני סירוס, סימן שהוא גדול אלא שהוא סריס ואז רטרוקטיבית למפריעה מגיל 13 שנה ביום אחד הוא נחשב גדול לכל דבר לא רק לצירוף למניין לעניין שקדוש קידושין לענייני דיני ממונות לענייני דיני עונשים היה ולא הופיעו סימני סרוס ועדיין אין לו שתי שערות למטה אז המעקב אחריו יהיה עד גיל 35 שנים ביום אחד 35 שנים ביום אחד הוא רוב שנותיו של האדם בהנחה שהאדם רגיל חי 70 שנה ואם כן אם עד 35 שנה ביום אחד לא נראו בו לא סימני שרים ולא שתי שערות למטה אזי הוא נחשב לסריס ולבוגר אפילו שלא נראו בסימנים והוא בוגר רטרוקטיבית מיום 13 שנה ויום אחד ושוב הנפקמינה לעניין קידושיו אם קידוש קידושין או לא כי אם אין קידוש קידושים ואם אשתו זנתה תחת עדי הולדות אינם ממזרים. ואם התברר למפריע שהוא גדול וקדושיו קידושין אזי הבנים אם אשתו זינתה כחתיו בניו בני הבנים ממנו ממנה לא ממנו במידה והוא לא היה עמה. 12 חודשים לחלוטין לא נמצא אמה אלא במדינת הים או מרוחק אז היה בולד הוא ממזר. אם כן, יש נפקה מינה גדולה מאוד מאוד בהפעלת הבינים הללו, במרן השולחן ערוך, בסימן באור החיים, סימן נה, בסעיף אה ד' כותב א בסעיף ה, אם לא הביא שתי שערות, אפילו דינו אפילו הוא גדול בשנים, ד כקטן עד שיצאו רוב שנותיו שאז יתברר שהוא סריס ואם נראו לו סימני סריס קודם לכן דינו כגדול עד שיצאו רוב שנותיו הכוונה 35 שנה ביום אחד כמו שאמרנו וכפי שמבאר המשנה ברורה שם סעיף קטן כז שאז תברר אומר המשנה ברורה בסעיף קטן כח רוצה לומר ואז נעשה גדול למפרע משנת 13 שנה ליום אחד. אז יש המון המון דינים תלויים בבירור הזה, במעקב הזה אם הוא גדול או קטן. בגלל שהחיים זורמים, לא עוצרים, מניחים אותו להתחתן, מניחים אותו להתנהג כגדול עד שיתברר לנו דינו. אבל כשיתברר יתברר מפריע. אם גדול היה או קטן היה על כל ההשלכות הנובעות מכך אם קדוש קידושין אם בדיני מונות העסקים שלו הם עסקים אם מסוגל הוא לעמוד לדיני עונשין הכל הולך אחר המעקב הזה של הגיל הזה אומר א מרן ואם נראו לו סימני שריץ קודם לכן דינו כגדול הגאה ומי הוא אין מדקד מדקד בשערות, אלא כל שהגיע לכלל שנותיו, מחזיקין אותו כגדול ואומרים לעניין זה מסתמה הביא שתי שערות. כלומר זה מה שנקרא חזקד גדול שלא מדקדקים מניחים שוודאי הוא הביא את השיער הזה. לעניין זה רוצה לומר לעניין תפילה שמדרבנן אומר המשנה ברורס עיב קטן ל ואפילו לדעת הפוסטים לתפילה דאורייתא על כל פנים צירוב עשרה לבד דאורייתא הוא על כן סמכינן על זה ואמרינן כיוון שבא לכלל שנותיו מסתמה הביא שתי שערות דור אנשים מכיוון שהגיעו לכלל שנים מסתמה מביאים שתי שערות אבל לעניין שאר חיוב הדאורייתא אינו מעיל ודמשום דהו המצוי על כן החמירו מדרבנן לעניין דאורייתא כמו לעניין בדיקת הראה ומכאן הערה חשובה הלכה למעשה מכל הדברים האלה והוא זה כבר ראינו שרבנו מצרף סימנים דלמעלה וסימנים דלמטה שבגלל סימנים דלמעלה אנו מניחים שהוא גדול למרות שהוא לא נבדק מלמטה אבל מה יהיה אם יש לנו תופעה הפוכה נניח שיש לנו בחור בן 18 בן 19 ואין לו סימנים דלמעלה כלל ועיקר. כלום נוכל לסמוך על חזקת דרבה חזקת גדול וניתן לו לברך ברכת המזון להוציא אחרים מידי חובה. דומה שלא כי כיוון שיש ראותה בחזקה כי בגיל כזה פחות או יותר כבר יש שיער דלמעלה ואם אין כלום אז לפחות לפחות אל תסמוך על חזקת גדול בלי לבדוק במיוחד בדינים שהם דאורייתא או אם למשל הוא בא לקדש אישה אם אנו רואים שאין לו סימנים דלמעלה אזי מן הראוי שיבדק למטה כדי לא לסמוך על חזקת גדול שהרי יש ראותה וחזקה ומדובר כאן בדינים שהם דאורייתא ולכן יש יסוד להניח שרק אנחנו סומכים על חזקת גדול כל עוד אין ראותה בחזקה כמו שהפוסקים חילקו הם מתי לסמוך על חזקת גדול רק למילד דרבנן ולא למילד דאורייתא כך ניתן לומר שמתי ניתן לסמוך על חזקת גדול כשאין ראותה בחזקה אבל כל שיש ראותה בחזקה צריך לבדוק למטה על מנת שנדע אם אכן באמת נתייחס אליו כל גדול או לא רבי חניה ברגש אומר