על השואל ואמר שהוא ראה שמטלטלין את הנפטר מהאמבולנס עד לחצר בית הכנסת עם עגלה וכן עצם נסיעתו בם אמבולנס עד לבית הקברות האם אין בזה איסור לנוכח עובדה שהוא ראה שיש מגדולי האחרונים שהרעישו עולמות על כך שאסור לקחת את הנפטר בעגלה שהיא רתומה בסוסים. והתשובה, אין בזה איסור ואין לזה דמיון במשדענו האחרונים, אם כי לא יפה עושים שמעבירים את הנפטר מהאמבולנס עד למקום שמספידים אותו עם עגלה, אלא לעולם יש לשת את הנפטר בכתף בדרך של כבוד בכתף ישעו עד שמגיעים בית הקברות או שמגיעים בית הקברות אז רשאים לשת אותו ביד כדי להקל להגיע עד לקבר ולקברו ואמנם צריך לבאר ש בהונגריה היו הגויים נוהגים לקחת את הנפטר בעגלה הרטומה בסוסים והיו מקרב המשכילים היהודים והרפורמים אשר ניסו לחכות את מנהג הגויים הזה והתחילו להוליך את הנפטר בעגלות תרטומות וסוסים ואחר כך גדולי האחרונים של חכמי הונגריה שהיו גדולים מאוד ובראשם רס קלוגר הרעישו עולמות מאוד מאוד א הן בגלל חיקוי אומות העולם מנהגי אומות העולם והן בגלל זה שרצו לבלום את תנועת המשכילים והרפורמים שהיו בארצם ולכן הרעשו עולמות כלפיהם אבל בימינו שלנו המנהג הזה לא קיים ועל כל פנים בטח לא עם עגלה רטומה לסוסים ואין להשוות אמבולנס לעגלה וסוסים וכן אין להשוות עגלה שמתטלטלת לעגלה עם סוסים אלא כפי שכבר אמרנו כל נסיעת הנפטר צריכה לעשות בדרך של כבוד ואנו מקובלים שהדרך של כבוד האמיתית יותר היא בכתף יסאו רבנו בפרק רביעי מהלכות אבל הלכה שלישית כותב וסובלין את המת על הכתף עד בית הקברות וסובלין מה זה סובלין מסבלים דהיינו על הכתף הקצב משנה שם מעיר ואומר אורחד דמלתה דעלמהוא אפשר גם לשת ביעד לא רק לסבל בכתף כך אומר הקסם משנה אבל דאמת כאמור דברי רבנו הם חובנים ולא מקריים כי בסובלין זה בכתף ישאו משום שבכך יש הבת של כבוד להבדיל אלפי הבדלות הנה בארון השם בזמן שהביאו אותו מן הפלישתים לארץ הקודש. ודוד המלך הביא אותו בכבוד רב ושם אותו על גבי קרכרה מלכותית ונשמת הבקר. וכמעט שאהרון נפל וחייב עוזה באו לתמוך והקדוש ברוך הוא הרג אותם במקום. כלומר כי הם היו בתור לביים צריכים לומר ברמת התכנון של אותה תהלוכה לומר לדוד עם כל הכבוד שאתה רוצה משהו טקס מלכותי ואתה רוצה לשוות לספר תורה ולארון לארון השם מעמד של מלכות שאתה לוקח אותו בקרכרה של מלכות בתורה הכבוד הטוב ביותר שנוסעים אותה על הכתף שאז רואים קבלת עול התורה זה הדבר הגדול ביותר ולכן אותו דבר גם כן כשנוסעים את ה גביה של הנפטר רוצים להראות את הכבוד שרחשים לו שהוא היה נרתיק לנשמה האלוהית שהייתה בתוכו להבדיל כמו ספר תורה כמו ארון השם אז בכתב ישו כך נאמר על בני לוי בכתב ישו ולכן זו הדרך הכי מכובדת לשת בכתב וזה מנהגנו אבל אם נוסעים בידיים זה לא עבירה זה רק זה דרגה של כבוד פחות. כי כשאתה נוסא בידיים זה כמו שאתה לא כחס. ואין בזה כבוד. יש לין שאצל הצבא עדיין משתמר העניין שאת הקצינים נוסעים בכתף קצינים בדרגה שלו. וזה הדרך הנכונה. דהיינו בכתף ישהו. אבל לשת ביד זה פחידות כבוד. זה לא אותו דבר כמו בכתב. אבל אין בזה איסור. עכשיו לקחת ב עגלה ולהזיז את העגלה זה עוד יותר פחיטות כבוד כאילו זה איזה חתיכת מסע שמעבירים אותם מקום מקום וזה פחיטות כבוד ולכן מן האםבולנס עד לרחבה של ההספד אז זה פחידות כבוד ומעבירים אותו בעגלה אלא לרים בכתב להראות כבוד או אם הולכים ממעמד למעמד אז זה פחיטות כבוד אם נעשה את זה באמבולנס אלא לצאת בכתף ונעצרים ועוד פעם מספידים ועוד פעם הולכים ועוד פעם נעצרים ורוצים בכתף. זה דרך של כבוד. אבל משעה שסיימנו את ההספדים ונוסעים עד לבית לבית הקברות הרי אין דרך אחרת. וכי התלטלו את הנפטר עד לבית הקברות זה הרי זה בזה יש בזה ביזוי. אלא באמבולנס. כלומר בבחינת ההכרח לא יגונה כי אין בזה חיקוי לאומות העולם למנהגי הגויים וגם בנסיבות האלה שמובילים למקום רחוק זה הדבר היחסית יותר מכובד זאת אומרת הכל נתון בשיקול דעת מאוזן הכל לפי נסיבות ואז עולים אלא ה עולים ויושבים מצידו של הנפטר לעוד כבוד לעוד כבוד עד שמגיעים בית הקברות ואז שוב פעם בית הקברות זה תלוי כשאנחנו מכניסים את הנפטר עד לבית הקברות אז זה בכתב ישהו אבל הזה אבל א מ משעה שכבר מובילים אלה קבר אז מובילים ביד כדי להקל על הבאת הנפטר אל קבר. עכשיו אה כשהיו נוסעים על הכתף וכאמור זה הדרך הטובה ביותר חכמי ישראל תיקנו שהכתפים לא ילכו עם סנדל שמה תיקרע רצואה ואז הוא מתעכב מן המצווה וזה אפילו לא שולחנו ערוך עדיין מביא את התקנה הזו בסימן שנח כותב במקום שיש כתפים מיוחדים סעיף גמ לשת את המיטה אסורים בנחילת הסנדל שמה יפסיק יפסק סנדלו של אחד מהם ונמצא מתעכב מן המצווה ובין כך ובין כך הרב יוסף פוסף ואומר מותר מעיקר הדין לקחת המתים מבית הכרות בעקלות הרטומים לסוסים ולא חישן בזה משום חוקות הגויים כי כאמור משתנו נסיבות בימינו מי נוהג מבין הגויים היום בצביותנו לקחת בעגלות ארטומות סידים לכן מה שהיה בהונגריה המאבק צודק הוא צודק המאבק ההוא היה צודק אבל בנסיבות שלנו אין מקום לאסור אבל בין כך ובין כך אני חוזר ואומר מעבר לבעיה של חיקוי מנהגי אומות העולם יש יש את הבעיה של הכבוד והכבוד הוא בדרגה הבאה. נסיעה בכתף זה הדרגהמת ביותר, נסיעה ביד פחות, נסיעה בעגלה עוד יותר פחות. ואין ספק שאנחנו צריכים עד לבית הקברות בכתב כמנהג אבותינו מבית הקברות מנסיעה ביד ואין להוביל את הנפטר מהאמבולנס עד למקום הספד בעגלה כי זה פחיטות כבוד. אלא בכתף יסאו לעומת זאת אין להעביר ב אמבולנס ממקום מספד אחד ממקום מספד שני אלא בכתף אבל משעה שגומרים את ההספדים יסאו אותו באמבולנס עד לבית הקברות כי זהו כבודו בנציבות שנוצרות רבי חני שנוצרות