ואמר האם טו בשבט הוא יום דין לפירות האילן והתשובה לא ובכן א היום בעזרת השם יתברך בליל שבת יהיה ליל תו בשבט או כבר עמדנו על המשמעות התלמודית של תו בשבט שהוא זמן שעל פיו נקבעים דיני אורלה של פירות האילן ודיני תרומות ומעשרות של פירות האילן ולא יותר. והראינו כיצד אחרי התלמוד אה הנהיגו או נהגו מנהגים ששוו לטוב בשבט מעמד של מעין מועד קטן בגלל הרצון להודות לשם על האילנות. ועל הפירות ועל שבוח הארץ ובמנהג זה אין דבר רע אולי רק דבר טוב אם יודעים מאח לנהוג אותו כפי שאמרנו אבל הדעה שכאילו ראש השנה טוב בשבט הוא ראש השנה לאילנות ובגלל המילים ראש השנה לחשוב שכאילו המועד הזה במועד הזה פירות האילן נדו מ יש כאן טעות כפולה. א' אין הקדוש ברוך הוא מעמיד לדין את הפירות בתור כאלה, לא את האילנות ולא את הפירות, אלא הוא דן את האדם, את בני אדם, את בני אדם, בני אדם נידונן על פירות האילן ולא פירות האילן והאילן בטורש כאלה. ב' יש כבר משנה מפורשת שבה נאמר שבעצרת נידונין על הפירות ואז בוודאי ודאי שזה לא טוב בשבט ואמנם הרב יוסף בספרו חזון עובדיה התייחס לחכם אשר כתב בספרו שפירות האילן נדונים בתו בשבט ודחה הרב הודו יוסף את דבריו מכוח המשנה שבראש השנה שבה נאמר בארבעה פרקים בשנה העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ובחג הסוכות נידונין על המים נמצא הוא אומר שאין יום הדין של פירות האילן אלא בעצרת ודווקא בתבואה אמרו בגמרא דר דינה דינלה ולא בפירות האילן וממשיך הרבו יוסף ואומר ומה שנקבע יום טו בשבט ראש השנה לאילנות הוא לעניין הלכות עורלה תרומות מעשרות אבל לא לעניין שהיום הזה הוא יום שהפירות האילן נידונים וכן הוא הביא מסבר שנות החיים שכתב בסבר שנות החיים שהמונה העם טועים וחושבים שיום טוב בשבט הוא יום הדין לאילנות וזה אינו ובאמת מסיים הרעודס אומר שזו האמת ולא זולתה ובעקבות הדברים האלה אם באנו לכאן נשלים ללטש את הרעיון אור משנתו של רבנו מה פירוש בארבעה פרקים העולם נידון הרי בני הריבני האדם נדונים בראש השנה כבני מרון והם הרי דונים מלחיים, מלמוות, מלחולי, מלבריאות, מלפרנסה, מלפרנסה. ואם כן, הרי בכלל הדין הזה הכל קרוך בעניין הצלחה, תבועות, מים, פירות האילן, כל הדברים האלה שקרוחים בקיומו של האדם. ואם כן, מה עוד שייך לבוא לומר בארבעה רק העולם נידון שבפסח הוא נידון על התבואה, בעצרת הוא נהדון על הפירות האילן ובהסוכות, בחג הסוכות נדון על המים. הרי כאמור כבר בראש השנה האדם נידון על קיומו ואלה הם הדברים המרכיבים את קיומו. מים, תבואה, פירות, כל אלה דברים שמקיימים אותו. אלא כבר אמר רבי שהעניין של יום הדין הוא דבר קשה למדי ועמוק למדי ואין מספיק לכתוב עליו שורה או שתי שורות אלא ראוי לחבר עליו ספר שלם כך הוא אומר פירוש המשנה בראש השנה והוא בכך רמז למה שרבי יוסה אומר שהאדם נידון בכל יום ולא רק בכל יום אלא בכל שעה נאמר לרגעים תבחננו. ומזה אנו מבינים שבעצם האדם נידון בכל עת, בכל רגע האדם נידון. אבל הקדוש ברוך הוא עשה חסד עם האדם שלפחות בראש השנה יערך כל יחיד ותערך כל האומה לקראת חשבון נפש, לקראת רצון להמליך את הבורא עולם עלינו מחדש. כדי שנהיה ראויים לזכות בדין. אבל כל דין שיפסק בראש השנה הוא מעין דין על תנאי לאור תנהגותנו במהלך השנה. מעין על תנאי. ולכן אם כבר מראש השנה עד חג הסוכות שמן שמן ליבנו גבוע ליבנו וכבר איננו חיים במצב שבו אנחנו דופקים שערי שמיים למרות שיש בצורות ואין אנו דופקים שערי שמיים הרי אנו נידונים חוזרים ונידונים בחג על המים כי איך אתה יודע שכעת מתקרבת תקופה שאתה זקוק למים וזה הזמן ואתה מסיח את דעתך מכך ואתה חי על בסיס התודעה מוטעת כוחי ועוד צמדי עשה לי את החיל הזה אני אביא מים אתורקיה שאני מסתכסך איתה כעת אני אעשה ככה, אני אקים מכון ההתפלה שעוד לא הקמתי אותם ואני ואני ואני ואני צריך האדם לעשות זה נכון לא לסמוך על הנס אבל תמיד בעזרת השם יתברך תמיד נחפס דרכנו נחקורה וכך אותו דבר בפסח נדונים על התבואה האדם צריך בכל הזמן לזרוע לחרוש לזרוע ולהתפלל לשם הזורעים בדמעה ברינה יקצורו זה נקרא נידונים בפסח לתבואה ואותו דבר בעצרת על הפירות דהיינו צריך לחרוש צריך לנתוע צריך להפריש תומות מעשרות צריך לדפוק שערי שמיים זה נידונים על פירות העילן שאם גם בתקופות אלו שהאדם זקוק או מתחבר עם מה שיש בבריאה לצרכיו לא זוכר את הבורא אין חסרון לבורא בכך אבל חסרון הוא לאדם והוא מתרחק מהשם והוא נמצא בסתר פנים ולא יזכה להשגחה פרטית א פרטית בחמלה וברחמים ולא כעונש אלא בגלל שהוא מתרחק ממציאותו יתברך ולכן עלינו לדעת שאותם זמנים הם שבהם נידון האדם על הפירות לאור ההסבר הזה על הפירות על המים על התבואה לאור ההסבר הזה נכון שטוב בשבט איננו יום דין לפירות האילן בוודאי שלא ואין האדם נידון בטוב בשבט על הפירות אלא בעצרת כל אלו דברים נכונים וכבר העמדנו דברים על בורים אלא הטוב ומנעים כמו שאמרנו שכמו שאנו מודים לקדוש ברוך הוא לשעל שנתן לנו את האילנות ואת פירותיהם משפעים אותו כך שתמיד ואולי גם באותו זמן נתפלל לאבילוש בשמיים שיצליח את דרכנו בהמשך מפעלנו ברמת הנטיעות ברמת הפירות בכל עת ובכל שעה מהבחינה זו רגעים תבחנינו ואשרי האדם שזוהי השקפת עולמו שהוא מחובר תדר אל בורא עולם ומתקיים באנשים כאלה מקרא הכתוב ואתם מדבקים בשם אלוהיכם חיים כולכם היום רבי חניה גש