מה מברכים על הבמבה? הבמבה הזו זכתה לדיון תקשורתי עם הברכה עליה שהכל או בורא פרי האדמה ובתקשורת תענו שזה מלחמת עולם ועולמה של תורה ולכן השואל שואל מה ההכראה מה הכיוון והתשובה מחר והבמבה היא מיני אדמה אשר נטחנים ובמצב של קמח מעורבים בהם חומרים שונים לרבות טעמים ואחר כך מבשלים או עופים או קולים כפי שהם עושים אזי הברכה עליה שהכל ולא בורא פרי האדמה ומה עם הנימוקים לכך א' אנחנו צריכים לדעת שגם גם כשיש לנו פרי אדמה או עץ אשר משנים את צורתו במקום צורתו הטבעית ממעכים אותו למרות הכל מברכים עליו את ברכתו המקורית למשל ניתן דוגמה ניקח תמרים אשר הוצאנו מהם את הגרענים הגלעינים ועשינו מהם מעין עיסה הרי ברכתה בורא פרי העץ אף על פי שכשאנחנו מחזיקים אותה כבר אין את דמות ואת צורת התמרה כמו שהייתה אבל אם כבר הפכה להיות נוזלית הרי זה היא דבשית וברכתה שהכל כאן המקום לעיר שיש ויכוח הלכתי מעניין אם דבר שנשתנה צורתו שומר על ברכתו המקורית או לא. כשהרמב"ם ומרן אומרים שגם דבר שנשת צורתו המקורית עדיין שומר על ברכתו המקורית. ולכן התמרים האלה שכבר אין להם דמיון של תמרים עדיין ברחים עץ ולכן פופקורן דהיינו טירס כל שכבר אין את צורת הטירס שבו כולו העלה לובן מסביב תפוח ונפוח הם לובן מסביב מברכים עליו בורא פרי האדמה כיוון שכאמור שינוי צורה איננו גורם לכך שישנו את ברכתו יתרה מזו ניקח שלקות ירקות שעשה מהם משלקות והוא מעוניין במשלקות הואיל והמשלקות הם ספוגים ב במהות של השלקות אזי ברכתו בורא פרי האדמה אף על פי שהוא ממי אף על פי שנשתנתה הצורה של הירק למרות הכל זהו יעודו כך היא שתייתו הוא מעוניין בכך בדרך כזו לכן מברכים על זה בורא פרי האדמה עלמ שלקות ניקח קמח קמח של חיטים לכאורה הרי אנחנו צריכים לברך על זה בורא פרי האדמה כי עכשיו זה כבר לא זרעונים עכשיו זה קמח ובאמת מצד הדין ככה היה צריך להיות אלא שאין ברכים עליו בורא פרי אדמה הועיל ואדם ממוצע נורמטיבי לא אוכל קמח ואדם שלוקח קמח ואוכל בתעו כל אדם והועיל וכן מברך עליו שהכל אבל בדרך כלל כאמור שינוי צורה עדיין איננו גורע מפני הברכה המקורית אבל בכל כלל יש יוצא מן הכלל ואנחנו צריכים להתקדם עם השינוי צורה ולראות הנה למשל אם ניקח קמח קמח שעל ברכתו היא שהכל כי לא בגלל שנשתנתה צורתו אלא בגלל שבטלה דעתם של הבריות מלאכלו בתור קמח עכשיו אם אני לוקח את הקמח ולש אותו ואופו אותו אני מברך בורא המוציא לחם מהארץ בגלל שיש מעמד מיוחד לדגנים שבמצב של קמח ולישה אפיה קבע מעמד חשוב אמנם לא על הלחם לבדו יחייה האדם אבל ללחם יש מעמד מיוחד קבעו לו ברכה הם אני לוקח קמח של חומוס קמח של בוטנים קמח של כל מיני דברים של טירס ואני לש אותו ועושה ממנו א פיטח למשל כמו בתימן שהיו עושים פיטה מקמח של דורה. הדורה ברכתו בורא פרי האדמה. מן הרגע שלקחתי את הקמח ולשתי ועשיתי מזה פיטה, אני מברך שהכל נהיה בדרו לא בורא פרי האדמה. זאת אומרת אנחנו צריכים לזכור שדברים שהגיעו לרמה קמחית אף שאחר כך שינו אותם והם כבר כאילו דבר חדש. בא לעולם חוץ מפיטה הרי הם נשארים ברמת הברכה של שהכל ולכן הבמבה הזאת אשר היא בוטנים תחונים ו והוסיפו עוד לכך טעמים שונים ולאחר מכן עשו ממנה את צורתה כפי שהיא נראית הרי היא כמו הפת דורה למרות שכאן לא מדובר בפת ונשאר מעמדה כמעמד של שהכל נהיה בזרו. על דרך זה בואו נבחן את השומשום והחלווה. יש חתיכות שומשום שזה ממש זרעונים זרעונים של שומשום. מדובקים זה עם זה כחתיכות חתיכות ויש בהם כמובן טעם מתוק. ואנחנו מברכים על זה בורא פרי האדמה. כי הטעם המתוק הוא רק לצורך נתינת טעם. בצורתו ניכרת והואיל בצורתו ניכרת והטעם ניתן רק לטעם והדיבוק ניתן לדיבוק מברכים בורא פרי האדמה לעומת זאת אם אנחנו תוחנים את השומשום ומערבבים אותו עם מיני מתיקה ועושים ממנו חלווה הרי מברכים על זה שהכל נהיה בדברו ואתה אף אתה אמור כן ביחס לבמבה שהועיל וזה כבר לא צורתו המקורית ואף על פי שבצורת בשינוי צורה עדיין שיטת רבנו ומרן שזה שומר על ברכתו המקורית הנמלא שלא ערבבו בו דברים אחרים ולא שינו אותו לצורה אחרת אבל כמו פופקורן אבל מן הרגע שאני לא רק משנה את צורתו אלא מעביר אותו לצורת אחרת לגמרי אז אני כבר מברך עליו שהכל נהיה בדברו ולכן בנסיבות האלה של הרמב"ם הברכה עליו היא שהכל נהיה בדברו רבי חמ