בזמן שהוא היה עובד שכיר במקום מסוים, נכשל בעבירה על ידי כך שהיה מגיע מאוחר לעבודה, הוא מדפיס שעון בשעה מוקדמת ויוצא מוקדם מן העבודה הוא מדפיס את השעון בשעה מאוחרת ועכשיו הוא חוזר בתשובה ומה דינו בעין עניין זה ובכן נקדים ונאמר קודם כל מדובר כאן בעבירה חמורה מאוד א' בעבירת גניבה ב' במחילת אמון גדולה מאוד מאוד מי יודע אלו השלכות נזיקיות היו לפגיעה בתפוקה המצופה שהאדם מתכנן לו הם פועלים מסוימים הוא עונן מקבל תוצאה תפוקה אבל קודם כל, כפי שאמרנו זה גדר של גניבה ולא גדר של גזלה. ומה ההבדל בין גניבה ובין גזלה? שגזלה כשאדם רוצה לשוב בתשובה מקיים מצוות עשה והשיב את הגזלה אשר גזל. רק את הקרן ואין קנס. לעומת זאת בגניבה לעולם לעולם מי שלם פי שניים. לא רק את הקרן. אלא פי שניים. בהבדל בין גניבה ובין גזלה זה שהגזלה היא בפני רבים, בפני הבעלים, בפני רבים. זאת אומרת יכולים לראות אותו, רואים אותו מה שאין כן גניבה בחשי, באסתר, מתוך תקווה שהגנב מקווה שהבעלים לא יראו אותו, שאחרים לא יראו אותו. ולכן הועיל והוא גונב דעת הבראיות ודעת הקדוש ברוך הוא. כביכול הקדוש ברוך הוא לא רואה. הוא מנסה לטשטש ויכול להיות שהוא לא יתפס לעולם. לכן חייב לשלם פי שניים. לא רק קרן אלא פי שניים. ואם מדובר בבעלי חיים ושחט אותם או מכר אותם אז מדובר פי ארבע ופי חמש. אבל בסתם גניבה לעולם הוא חייב לשלם פי שניים אבל יש לנו כלל אם מתי הוא חייב לשלם פי שניים דווקא עם עדים כשרים ראו שהוא גנב הוא לא ידע שהוא רואים ובכל זאת ראו אותו ובאו לעיד בבית הדין שהוא גנב אז הוא משלם פי שניים אבל אם לא ראו אותו והוא בא מצד עד שמאל בית הדין ומודה שעשה את העבירה הזו מודה שהוא עשה עבירה שיש עליה קנס פטור מן הכנס וחייב בקרן ולכן התשובה של אדם אשר מודה בקנס זה שהוא משלם רק את הקרן ולא את הקנס אבל מתי באמת זה גדר של מודה מודה בבית דין וכאן האדם שחוזר בתשובה מתקשה ללכת אל הבעלים ולומר לו חטאתי עביתי פשעתי כשהייתי עובד שלך גנבתי אותך בוא נתחשבן מה הם השעות מה סך השעות מהוא החלק היחסי של שכר העבודה אשר קיבלתי ממך ולא היה מגיע לי אם היה עוסק הדבר הזה אז אולי זה היה מתחייב בקרן ולא בכפל. מה גם שבאמת בשביל שיתכפר לו הוא צריך לבקש סליחה מן המעביד ואז יבקש סליחה מהשם. אבל אם אין לו את העוז ללכת להודות ולהתוודות ולבקש סליחה לפחות לפחות שיפקיד בחשבון הבנק של המעביד את דמי השכר שהיה צריך להחזיר לבעלים שהוא קיבל ולא היה ראוי לקבל עליהם. אבל אז כיוון שהוא לא הודע בפני בעלים ולא הודעה בפני בית הדין אז לכאורה הוא חייב כנס והיא שניים. אמנם בימינו אין דנים דיני כנסות כי אין לנו בדין סמוכין עד שהקדוש ברוך הוא ישיב שורתנו כבר שונה אבל חכמים אומרים גם בימינו שאין דיני כנסות לעולם צריך להגיע לפשרה עם הנגנב ולהתפייס בתשלום יתר מעל הקרן ולכן גם כאן צריך מצד עצמו במיוחד שהוא לא מבקש סליחה מהמעביד לפחות לפחות שיוסיף פעם וחצי אפילו פעמיים זה הרבה יותר טוב בשביל לצאת דחובה. במיוחד שיהיה קשה מאוד מאוד להעריך מהו השכר המגיע כהחזר למעביד. זה לא דבר כל כך פשוט. כמה האם יש לו מעקב בסך הכל על השעות שהוא גנב? קשה מאוד מאוד לעקוב בדבר הזה. לכן אדרבה הוא מצד עצמו צריך להוסיף סכום גדול מה שהוא בטוח שהוא לא גונב אפילו את הקרן מצד המעבד. הנה ככן מציאות כזו שבעוונותנו מרובים יש ויש שכיחה בקלות ראש ואפילו בני אדם שלומי מני ישראל יש בהם נכשלים בעבירה החמורה הזו הרי כאמור מעמדו של העושה כן הוא מעמד של גנב ולא של גזן שהתורה החמירה בעונשו בדינו הרבה הרבה יותר מן הגזן והקדוש ברוך הוא יסיע אין מעשה רצונו כדי שחמדת הממות או חמדת העניינים האישיים לא תעביר אותנו על דעתנו ועל דתנו רבי חןש