שאל השואל שהוא שמע שיש שג מזיק היום בנורא שהוא פעיל בימי בין המצרים ואשר נקרא כתב מרירי והוא שואל א' האם יש לחשוש מפניו ב' מה יש לעשות כדי להנצל מפניו לפייסו ורצותו ובכן אנחנו עוד רגע אחת נראה מי התייחס לעשד הזה שנקרא כטירי ומה הייתה התייחסות כלפיו דבר אחד ברור של כל הדעות אסור חס ושלום כביכול לפייסו או להתפלל חס ושלום כי יש לנו רק בורא עולם אליו אנחנו מתפללים והבוטח בשם חסד יסרובבנו ושומר פתאים השם ובכל זאת מה הוא זה ומי הוא זה כסב מרירי אנחנו מוצאים בהגעות מימוניות שכידוע הוא תלמידו של מערם ברוטונבורג א בסוף הלכות תעניות הוא אומר באחר רבתי כלומר זהו מדרש איתא שצריך לזהר משבעה עשר בתמוז עד תשעה ב שלא ללך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות, כלומר מהשער עד תשע שעות אין ללכת יחידי ואין להכות אפילו הרב את תלמידו כדאית הטם. כלומר אסור גם להכות אפילו ברצועה הרב ותלמידו. למה? שבהם כצב מרירי שולט. וסכנה יש בדבר שנאמר כל רוטפי הסיגוע בין המצרים ובאמת תוצאה מדבריו אלו של הגעות מימוניות שדרך אגב לא הובאו בטור הטור הוא רבנו יעקב בן הראש והראש היה תלמידו של מרם מרונבורג והוא לא הביא מהדבר הזה אבל אה בית יוסף מרן הבית יוסף הוסיף את זה בספרו בית יוסף הוא מביא ואומר כתוב באגמנות החדשות דרך הרבתי ציטת את אותו ציטות אבל מה והוא גם מוסי ואמר וכן קקב הרוקח אחד מגדולי חכמי השכנז הראשונים בסימן שט ומדרש תהילים וכולי עוד מעט נראה מוזכר זה גם כן יותר באורך כלומר במדרש תהילים להבדיל מאחרבתי שם העניין של כתב מרירי מתואר בתיאורים מאוד מאוד מצמררים שכף אנחנו נקרא חלק מהם בין כך ובין כך העמוד התור לא הביאים את זה מאומע אבל מרן הבית יוסף הביא ולא עוד אלא את זה העלה את העניין על שולחנו הטהור בשולחן ערוך א אור החיים סוף סימן תקנא סעיח הוא כותב צריך להיזהר מ-17 בתמוז עד תשעה באב שלא ללך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות משום שבהם כתב מרירי שולט ולא יקו התלמידים ביממה לא נאמר חלילה על פייסו או משהו אלא צריכים להיזהר להיזהר שלא ללך יחידי מארבע שעות וכולי ושלא יקו תלמידים בימים ההם ובכן אנחנו רואים בערוך השולחן שהוא הביא את דברי מרן אבל הוא כותב ונראה פידה היא על הליכה בדרך ולא בעיר פרשום פרשים שהכוונה היא בדרך במקום שאין יישוב לא במקום בנוי ועירוני אבל הוא שמלך יחיד במקום בנוי ועירוני אלא במקום שאין ישוב עכשיו כך לגבי מה שנאמר במדרש שוחר טוב להבדיל מאחרבתי אז נאמר ככה איושב בסתר עליון בצל שדתלונן אז כתוב מדבר באופל יהלוך איתה רבנן אמרה שד הוא רבי יהודה ברבי יוסא אמר להבה קץ לה לשון שודד אז שימו לב זה מעניין יש מי שרואה במזיק מט ויש מי שאומר אתה הולך יחידי יש עודדים יכולים להזיק אותך שתי ראיות שונות מעניינות רב הונה בשם רבי יוסא אמר כתב מרירי עשוימין קליפין קליפין שערות שערות עיניים עיניים ובעין אחת הוא רואה ואינו לתוך ליבו ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין חמה לצל הוא מתגלגל ככדור ושולט מארבע שעות ועד תשע ושולט משבעה עשר בתמוז התשעה באב וכל מי שרואה אותו נופל על פניו ומת ומעשה באחד שראהו ונפל על פניו ומת ובכן תיאור דרמטי מצמרר מפחיד מאוד וכן נמצא באלוור הבא ועוד מעניין שבגמרא פסחים קיא נאמר על כתב מרירי אבל לא התיאורים המצומרים האלה אמרין ננתם בפסחים קיא לגבי כתרירי מחד בתמוז עד שיצר ודאי שכיחה המזיקים מכאן ואלך ספק שכיחה ספק לא שכחי כלומר דווקא מאחד בתמוז עד שיש 10 בתמוז אז ודאי שכיחי המזיקים הללו שנקראים כתר מרירי אבל מכאן ואלך ספק נמצאים ספק לא נמצאים זאת אומרת בתלמוד הבלי שכן הביאו כל מיני א אמונות שחששו מפניהם אבל זה עדיין לא מופיע כמו בתיאורים הדרמטיים שנמצאים במדרשים כמו במדרש שוחר טוב ולאורב וכיוצא בזה בין כך ובין כך רבנו לא זכר דבר מכל זה כיוון שרבנו לשיטתו שבדברים האלה אשרי האדם אשר מכוון את דעתו לאביו שבשמיים מבחינת בוטח בשם חסד סובבנו ולא חושש מפני כל מיני חששות על אלא ואדם מפחד מחטאו תמיד להוסיף את המילה מחטאו תמיד כמו יעקב אבינו אפילו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לו שיהיה בעזרו שמה יגרום החטא והיה מדפק בשערי שמיים אפילו שהקדוש ברוך הוא הבטיח לו אשרי האדם מפחד בתוספת מילה מחדות תמיד אבל משאר דברים אין מה לפחד כי אם את האלוהים אנוכי ירא ולשאוף להגיע לאהבת השם ולא לרק יראת השם יראת העונש זה הקף של רבנו ולכן גם כשנמצא במסכת תענית מי שנכנס אב אז רב פפא אומר שאם אדם יש לו איזשהו דין עם הגוי לא יטבע את הגוי בימים האלה למה ריע מזלה זה המזל בין המצרים רע ולכן לא יתבע מרן הביא את זה אבל רבנו התעלם את זה שוב כדרכו בקודש שהוא מציע לתלמידיו את הדרך היותר נעלה דהיינו עולה יותר אהבת השם, ידיעת השם במקום החששות מפני כל הדברים האלה. עכשיו לעומת זאת, כאמור, כל הללו אשר קוראים את השולחן ערוך ועוד קוראים את המדרשים מסביב לזה, אז א' חוששים מפני זה. ב' כבר אתם רואים שמתגלגלים למציאות שבהם שואלים מה יש לעשות כדי לפייס אותו. חס וחלילה אף אחד לא מדבר על לפייס שום גורם בעולם אלא רק להתפלל לבורא עולם. אבל ככה אז זה מתגלגל בגלל שמפתחים את זה. הנה בואו ראו משהו מעניין. מריץ הביא את עניינת שעה באב 17 בתמוז לא זכר דבר מכל זה לעניין של כתב מרירי. נכון שתילי זתים אם יש דברי רמה שאינם מתאימים הוא מוחק אבל לדברי מרן הוא לא מוחק אבל הוא מעיר עליהם מערות. כאן הערות מאוד מאוד סולידיות ומיד עבר לדון בדברים אחרים כי בתימן לא קיבלו את זה כמו בקהילות אחרות אלא כמו שמורי אומר בספר הריכות תימן הוא אומר תלו כל דבר אם לא הצליחו תלו את זה במזל מצרים כלומר מי המון העם כל דבר דבר אולי הזמן ד*** אולי זה מידת הדין מתוחה עזוב לא מתחילים בשום דבר אין לא להרביץ לא להכות לתלמידים לא לעשות כך כך למרות שלא דיברו על הקלמידים בכלל אבל כאמור כל דבר שנכשלו בו תלו את זה במזל מטרים ועל כגון זה נאמר מנדכפיד כבדנן בעדה מן דלא כפיד לא כבדנן בעדה כלומר גם המדרשים האלה שתארו את העניינים של כתר מרירי לא כי אמרו שמעו יש דבר כזה ותחששו את פניו ותיזהרו לא זוהי המטרה אלא המטרה היא של אותם דרשנים במדרשים האלה היא לעורר את הבני אדם בימים האלה ליותר חשבון נפש כדי שיהיה זהירים. למה? מאחרב הימים האלה הם ימי מ***** וימי גלות. מה טוב יותר לעורר את הבני אדם למחשבה של חזרה בתשובה של יותר דעתיות יותר שקילות ולא לעשות דברים בלתי שקולים. ולכן אמרו להם דעו לכם בימים האלה יש מידת דין מתוחה. רק מה? במקום להגיד מידת דין מתוחה השתמשו באותם מושגים שבעיני ההמונים מדברים אלה בם יש שד שנקרא כתם ריררי ואם רבי יהודה התנדב אמר שודד התנדב לעירו שד זה לא בהכרח דווקא איזה דבר מיש דעו לכם זה גם יכול להיות אדם רע בלי יעלדם רע בלי יעל להיות דעירים להיות שקולים לדעת שיש כל מיני סכנות וכיוצא בזה אבל כאמור אצל המון העם זה מתקבל כפשו ופועלים בהתאם לזה. אבל אשרי האדם שלומד תורה תמיד ויודע לברר את הדברים האלה איננו מבטל ואיננו מזלזל כי אותם דרשנים לא נחינם אמרו את הדברים האלה אבל משתדל לכוון את המון העם לא בביטול מזלזל על דעותיהם אלא בהכוונה יותר נבונה ומושכלת לכוון אותם או למתן אותם אבל לא בביטול מזלזל רבי חנן בן גש