אנחנו מצויים בימי בין המצרים בין 17 בתמוז ושעה באב. ומפורסם בקרב רבים שאין נישואין, שאין מתחתנים בימים אלו. אף דכך ש אדם אחד שאל אותי בתמיהה רבה, הוא אמר, איך זה יכול להיות שביום ראשון היה 17 ב מוז וביום שני בערב הייתה חתונה אמרתי לו א' יכול להיות שם ספרדים ולפי ההוראה של רב יוסף המנהג אצלהם הוא רק שנכנס אב ולא משבעת אב תמות ב יכול להיות שהם תימנים ואז אם עדיין לא קיים מצוות פריה ורבייה אפשר אפילו משפואת שר בתמוז תמח עליי ואמר מה זה שאצלנו מותר לצורך פרייה ורבייה להתחתן ב-17 בתמוז ובכן עלינו לדעת שמצד הדין ורבנו כתב את ההלכות עיקר הדין בפרק חמישי מהלכות תענית הלכה ו' כתב רבנו מי שיכנס אב ממעטים בשמחה בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכב וללבוש כלי מגוה אפילו כלי פשתן עד שיעבור התענית ואפילו לחבש ולהניח וולך כלומר רבנו הולך לפי דין התלמוד שעיקר האיסור שיכנס אב למעין בשמחה וגם אז הוא לא כתב במח הכוונה למעד בשמחה ועיקר העיקרים הוא שבת שחל באב להיות בתוכה באותו שבוע אסור לספר ולכבש ולבוש כלים גועץ וחולה עכשיו אנחנו יודעים שיש מה שנקרא תעניות לרגל הבצורת ככל שקוראים ודועקים לשם ועדיין לא נהנים אז עוד תעניות ועוד תעניות שמה ניקנע ונשו בתשובה שלמה ואז נהיה ראויים שנזכה גשמים. והנה בדלים נוספים של התעניות בפרק בהלכות תעניות פרק שלישי א אומר רבנו עברו אלו הלכה חטא עברו אלו ולא נענו ומעתין במשא ומתן ובבניין של שמחה כגון קיור וציור בן טיעה של שמחה כגון מיני הדס והולין מעטין באירוסים ונישואים אלא אם כן לא קיים מצוות פרייה ורבייה וכל מי שקיים מצוות פרייה ורבייה אסור לו לשמש מתתו בשני רעבון כלומר שם זה מצד הדין לא מתחתנים כי זה טעניות גזרו טעמיות זה מצל הדין לא מתחתנים זה לא כמו אם אבל רחוק על החורבן ועל הגלות. שהרי באבלות חדשה, רבנו כותב בהלכות אבל פרק שישי בנישואים כיצד, כלומר שהאבל אסור בנישואים, אסור לסע אישה כל 30 יום ומותר לערץ אפילו ביום המיתה. כלומר כל עיקרו של איסור הנישואין הוא ב-30 יום. לא מעבר ל-30 יום. מעבר ל30 יום זה כבר נקרא בלוטי שנה על אחד כמה וכמה שכבר חלפו הרבה שנים אלפי שנים שמה מה פתאום נאסור את הנשואין בימים אלו ורבנו מוסיף על דלכות אבל שהוא אומר שב-30 יום אסור ומותר לארץ אפילו ביום המיטה ומשמתה אשתו אם כבר קיים מצוות פריה ורביה ויש לו מי שישמשנו ואין לו בנים קטנים. אחרי זה אסור ליצא אישה אחרת עד שעברו עליו שלושה רגלים. אבל מי שלא קיים עדיין מצוות פריה ברביה או שקיים ויש לו בנים קטנים או מי שאין לו מי שאין לו מי ששמשנו הרי זה מותר לארץ ולכנוס מיד לכנוסה ואסור לה לבוא עליה עד 30 יום הרי כל שלא קיים מצוות שריה ורבייה מותר לו אפילו בתוך ה-30 יום זה אבלות חדשה שעה מותר לו אפילו בתוך ה-30 יום להתחתן. רק מה אומרים לו? תכנוס את התשמיש תקיים לאחר ה-30 יום. וזה כאמור אבלות חדשה. בעבלות ישנה של אלפי שנים כבר ראינו שרבנו אמר מי שנכנס אב ממעתים בשמחה. אם נעתיק את המיעוט בשמחה האמור אצל תעניות בצורת, מחמת הבצורת, הרי רבנו גילה את דעתו שם שנכון. שלא מתחתנים אבל מי שלא קיים מצד פריה ורבי מתחתנים כלומר שלפי עיקר הדין אפילו מי שנכנס אב אפילו מי שנכנס אב אם לא קיים מצוות פריה ברביה מותר לו להתחתן והנה רבותיי כתוצאה ממנהגים אסרו להתחתן אבל משה בתמוז הרמה שמציין את מנהג אשכנז אז הוא כותב בשולחן ערוך סימן אור החיים סימן תקנא סעיף ב הגהה ונוהגים להחמיר שאין נושעים שאין נוסעים מ-17 בתמוז ואלך עד אחר שעה באב כאמור רמה בשם האשכנזין אוסר שלא מתחתנים אפילו מ7 בתמוז הרב רב יוסף בהגיעו ל תל אביב בנהיה הרב הראשי של תל אביב עוד לפני שנהיה רב ראשי לישראל מצא שהרבנות בתל אביב הנהיגה מנהג אחד לכולם שלא מתחתנים מ-17 בתמוז ואז בשאלות ותשובות יביע עומר חלק ו' אור החיים סימן מג יצא בשצף קצף נגד העניין הזה ואמר מנהג הספרדים הוא מ שנכנס אב ו לא ולא מ-17 בתמוז ועשה מעשה שמע בתמוז להפילורים את הנישואין ולא לעסור במיוחד שיש מכשולים רבים שלא מתחתנים אז א' זה לא אסור שנית כאמור א עשה מעשה וקיים ולעוד אלא הוא מעוטט שאפילו שנכנס עם יש צורך הרבה בעניין פריה וליה חצ וזה מותר כפי שניתחנו את הדברים והוא מודע לכך שיש כאלה שמשוואת הרבי תמוז לא מתחתנים. אז הוא אומר המנהג הזה הוא לא מעיקר הדין אלא חששות של בני אדם משום דלא מסמנה להו מילטא. מה הפירוש? בני אדם אוחדים בימים האלה ללכת לים ואנחנו מדברים על ים בלתי מעורב. ים מעורב אסור כל השנה בתכלית האיסור. אלא ים בלתי מעורב. נמנעים ללכת לים פוחדים שיטבעו מד דין מתוחה פחדים להתחתן בהם עם האלו משום שידבקו להם הנישואים זה נקרא מסמנה מלתה דהיינו פחדים משום דברים כאלה אומר רבו יוסף זה טעם שאתה לוקח אותו במינון במינון מוגבל אבל לא מעבר לזה ומשום כך אומר רב יוסף שאפילו לאשכנזים שהם אומרים 17 בתמוז לא מתחתנים יש מתוכם לא כולם שמורים להיתר להתחתן למי שלא קיים מצוות צרייה ורביה נכון שיש מ מחמירים אפילו לאלה שלא קימו מצרי יש מם שמתירים כי הרי מה הי הסיבה היא לא עיקר הדין אלא משום דרום שם למצה שומר מצווה לא ידע דבר רע ומכאן שאנחנו מגיעים ליהודי תימן באמת יהודי תימן לפי רבנו מותר להם אבל מורי מציין שנהגוש לא התחתן 17 בתמוז והדבר פשוט שאם הם נהגו שלא תחתן שעשר תמוז זה כמו השניים ולכן מורי דוד משרגי שתילי זתצים לא מחק את ההגעה הזאת בדרך כלל הוא מוחק את ההגעות שאינם קפי המנהג בתימן והוא לא מחק אבל שוב מה הבסיס לדבר הזה שלא משם מלטה לא שמעיקר הדין אסור ולכן אם נשאל מה עם מה עם התימנים שנהגו בכל זאת לא התחתן בימים האלה האם אדם שלא קיים מצד פרי ברביה מותר לו או אסור לו נאמר לו לך בבקשה לשאלות ותשובות פעולה צדיק חלק ב' סימן קיא שם שאל השואל מהו לסא אישה בימי העומר כשלא קיים פריה ורביעה תשובה אם השולחן ערוך החמיר היינו למישהו נשוי אמנם הם עדיין בחור או שאין לו משמשנו או שלא קיים פרי הדבר פשוט שמותר גמור הוא אפילו באבל תוך 30 לתוך 30 מותר בכל אלו מה שקראתי לכם בעניין אבלות תוך 30 כל שכן במה העומר דלו מדינה אלא מנהג אוך שיש סיבה כגון דע שרט וכן עשינו מעשה כאן וכן פסק הרבה וכולי ומעד עשינו מעשה בתימן שאדם שלוקם פרי ורבי התחתן ב במי העומר א בימי בי עומר עכשיו יש מי שאומרים רגע מעריץ התיר בי מהעומר מעריץ לא התיר במתמוז אבל השווה את מידותיך בסיס אחד הולהם שהרי הנישואים האסורים עיקר הדין תעניות בצורת והתירו למשלם ברביעה לא משום זה לא מסמנה מלטה והרי הנשיאים האסורים מצד הדין זה באבל אבל חדש אבל חדש בתוך 30 יום התירו לפחות לכנוס ה-30 יום שלא לומר אחרי ה-30 יום שמותר לכנוס ולבעול התירו אפילו בהבלות חדשה והבלות ישנה דישנה שכל הבסיס לה הוא רק דלא משם לה מלטה זה היינו הך ולכן אין מקום להחמיר זה לא יראה אם הרב עודו יוסף יצא ממש במאבק אז כדי לקיים את הדין שמשואה שר בצמוה להתחתן והכל כדי להציל את הבני אדם עבירה על אחת כמה וכמה שאין לנו להרחיב את הייסורים הללו שיסודם משום לא מסנ מילטא אלא לצמצם אותם ובמיוחד שמאריץ כבר פתח לנו את הפתחל לנו את הדרך ועכשיו זה חובתנו להמשיך ללכת בדרכו רבי ח