השבת לא שחלפה. כיוון שבבית הכנסת נהגו שילדים קטנים עולים ולבני לוי והועיל ונהגו לעודד אותם את הילדים הקטנים, ללמוד לקרוא בתורה ולעלות לקרוא בתורה. אז נהגו להכין להם שקיות ממתקים ולחלק להם שקיות ממתקים. שאל חברנו רבי בור להשם שמו וחייהו מה הוא להניח את השקית ממתקים לליל שבת פצוחה כדי שבלילה או לקראת בוקר להוציא מהפריזר את השוקולד ולאז ורק אז לשים אותו בשקית ואז לקחת את החוט מתכת המצור לשקית מתכת גמיש, ללפף אותו ולסגור את השקית. כי אם כך הוא שאל נעשה זאת מערב שבת אז השוקולד יתמסמס ויערוס את כל הממתקים שנמצאים בפנים. אבל אם לקראת בוקר, לקראת שלוקחים בית הכנסת, מוציאים את השוקולד מהפריזר אז עוד יש לזה סוחלת חיים ויכול הוא להחזיק מעמד עד שיחלקו לילדים וכאמור שאלתו הייתה האם לפטול או לפף את זי המתכת הגמישים הללו המצורפים לשקית על מנת ובשביל לקשור אותם ולפתוח אותם האם הדבר הזה מותר או אסור ביום שבת ובכן רבנו בפרק עשירי מהלכות שבת בהלכה ראשונה כתב הכושר קשר של קימה והוא מעשה אומן חייו כגון קשר הגמלים וקשר השפנים וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרים הרצענים בשעת עשייתן לכן כל כיוצא בזה המעיין בדוגמאות האלה יראה א' מדובר בקשרים לתמיד לא בקשר שמתכוונים לפתוח אותו אלא קשר של קבע אז קשר של קיימה זה קשר של קבע הוא לא נמדד בזמן אלא לתמיד זה שיטת רבנו וכן קשר אומן ושאדיות אינו יכול בדרך כלל ל צעו. אבל אומר רבנו הקושר קשר של קיימה ואינו מעשה אומן פטור. כלומר קשר לתמיד אבל אין לו מעשה או מן פטור אבל אסור לפי הכללים שכבר רבנו נתן. וקשר שאינו של קיימה ואינו מעשה אומן מותר לקושרו לכתחילה. כלומר קשר לא של קימה בנו לא מעשה אומן מותר לקושר לכתחילה כיצד נפסקה לו רשועה רצועה וקשרה נפסק החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשרן בהמה הרי זה פטור וכן כל כיוס ואלו הקשרים שאין מעשה ידיעות על הוא רוצה שהם יישארו שם קבע כל אדם קושר אותם לקיימה וכל קשר שאינו של קיימה אם קשרו קשר אומן הרי זה אסור אבל אם הוא קושר קשר שאינו של קיימה ואינו של אומן כאמור מותר לכאורה הליפוף הזה הוא לא קשר של אומן כל אדיוט יכול לעשות אותו והוא ודאי ודאי לא קשר של קיימה כי הרי רוצים לאכול את מה שיש בתוך השקית ולכן התשובה רבי דני היא שזה מותר ואין בזה איסור אבל כאן באנו לבעיה מסוימת שרבנו בפרק עשירי מהלכות שבת הלכה ח כתב את ההלכה הבאה הפוטל חבלים מן ההוצין ומן החלף או מחוטי צמר או מחוטי פשתן או חוטי שיער וחיוצא בהן הרי זה תולדת כושר וחייו בשיעורו כדי שיעמוד את החבל בפתילתו ולא כשירה שנמצאת מלאכתו מתקיימת וכן המפריד את הפתילה הרי זה תולדת מתיר וחייב והוא שלא התכוון לקלקל בלבד בשיעורו כשיעור הפוטל כלומר כאן רבנו חידש לנו חידוש עצום לא רק הקולע הגודל קולע הגודל זה שהוא לוקח שמה ולוקח שלושה חלקים ומלפף אותם חוט המשולש מחזיק מעמד כאן מדובר הפוטל אפילו שני חוטים שהוא פוטל אותם ועושה מהם חבל אזי חייב מדאורייתא אין רבנו אומר מעשה אומן לקיימה הפוטל חבלים מנעוצין ומנחלת או מחוטי צמר או מחוטי משי החוטי שער אחי יוצא בהן הרי זה תורדת כושר וחייו למשל יש לנו את החוטים של הציצית שהם פתולים הם חוטים שהם פתולים זה עם זה רבנו אפילו לא מחייב לקשור אותם בסוף כדי שיחזיקו מעמד ומי שעשה פטירה כזו ביום שבת הוא חייב מן התורה ואם הוא מפריד ביום שבת מפריד הוא חייב מן התורה בתיר עד ככך כך אומר רבנו מרן השולחן ערוך בסימן שיז הביא את הדינים של הלכות כושר הלכה א' הכושר קשר של קיימיו ומעשה אומן חייו כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי צועות וכולי הלך בעקבות רבנו שקשר של קיימה בקשר האומן חייב קשר של קיימה בלי קשר האומן פטור אבל אסור קשר של אומן לא קשר של קיימה פטור אבל אסור הלך קודר אם כי כאן נכנסנו כבר לחילוקים שהרמה ואחרונים מחלקים מה זה גדר של קיימה כי אומר הרמה הוא אומר ויש אומרים שכל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום עצמו מקרי של קיימה כלומר כל שחלפו 24 שעות זה נקרא קשר שקיימה ויש מכלים לומר ועד שבעה ימים לא מקריאש קשר של קיימה רבנו לא יסכים לשום שיטה מהשיטה הזאת קשה שקיימה פשוט משמעות לתמיד אבל אלה הם שיטותיהם שכל קשר שהוא למען 24 שעות זה קשר שקימה לפי שיטה ראשונה והיא שיטה מחמירה מאוד ושיטה שנייה שיחסית יותר מכלה ואומרת עד שבעה ימים זה לא נקרא קשר של קיימה ושבעה ימים ואלך זה כבר קשר של קיימה בין כך ובין כך מרן לא הביא בסימן שני יזן את דין הפטל שרבנו מכיר אותו מי שהביא אותו זה המגן אברהם בסוף שיז וכתוצאה מכך גם המשנה ברורה בסוף סימן שזן הביא אותו ועיין בבאור הלכה מה שכתבנו בזה הפוטל חבלים חייב משום כושר והמפרידם ואינו מכוון לקלקל חייב משום מתיר כלומר מצל נכון באכוות הנגן אברהם להביא את דברי הרמבם למרות שמרן השמיט אותם ו כאן אנו מגיעים לשמירת שבת כהלכתה. שמירת שבת כילכתה אה השתמש בדברי רבנו אלו בעניין הפוטל כדי לומר בשם הגאון הרב שלמה זל מן עורבח זכרו לברכה שכאילו הוא חשש לסגור שקית ניילון על ידי פתילה על ידי לקוף בגלל דברי רבנו אלו לכאורה נפל פיטה בבירה. ההיתר שנתנו לרבי דעני כבר לא קיים כי לכאורה על פי דברי רבנו אלו ועל פי החשש של השמירת שבת כנחתה כפי שהוא מביא בשם הרב שלמה זן בן אורבח שבשעה שאנחנו מלפפים את הליפוב הזה את החוטי מתכת הגמישים אנחנו כאילו פוטלים פוטלים ואז אנחנו כבר עוברים על איסור דאורייתא או לפחות איסור דרבנן ו הפעולה הזו אסורה. אולם מורי אמר דבר יפה הרי בפתילה הרי אין מעשה אומן. אז מה נשאר לנו? רק קשר של קיימה. כלומר אם בשאר הקשרים יש לנו שני קריטריונים מעשה אומן וקשר של קיימה. הרי בפטל יש לנו רק אימו של קיימה. או לא של קימה כי כאן אין גדר של מעשה אומן הטל המבחן צריך להיות אם הוא של קיימה או לא של קיימה ואז מה אם הוא של קיימה אסור אם אין לו של קיימה מותר כי כאמור אין אנחנו נכנסים בכלל לעינין מעשה אומן זה דבר הגיוני אמיתי לפי זה אין שום בעיה המותר ללפף את השקית ניילון ולסוגרה אבל נמשיך הלאה עדיין בהקשר הזה ונאמר הרי רבנו כשהוא דיבר על פוטל חייו הפוטל חבלים מן ההוצין מהחלף ומחוטי צמר כלומר הוא עושה חבל יש לו תכלית של ייצור חבל על ידי הפתילה הזו אז ורק אז הוא חייב מדין כושר אבל כל שאין מגמתו לעשות חבל כל שמגמתו יהיה סגירה וגם כאמור סגירה זמנית אז בוודאי בוודאי זה לא בכלל הנידון ואם זה לא בכלל הנידון אין בזה שום איסור ובאמת שהאדמור ניצן בשוט דברי יציב הוא מתייחס לעניין הזה של סגירת שקית ועל ידי ליפוף ואומר מאחר וזה לא מעשה אומן ולא של קיימה שיש מקום להתיר את הדבר הזה אני אביא את ה מור מצנד בדברי א בשוט דברי עציב כמשקל לשמירת שבת כלחיטה אבל מבחינתנו אין אנו חושבים שיש בכלל מקום לחשוש ולאסור כיוון שכאמור אין כאן גד של מעשה אומן ונשאר רק קיימה או לא קיימה וזה לא קיימה וזה לא עשיית חבל ולכן הכל מותר בשופי בלי שום בעיה אבל כיוון שבכל זו יצא מדברי השמירת שבת כוחה חשש לאיסור ועוד במיוחד בשם הגאון הרב שלמה זר מן אורבח שהגאון גדול מאוד בהלכה הרבה פעמים גם היה כוחדתר האמון אצלו כיוון שבכל זאת בשמו מיוחש מקום לאיסור ולהחמיר לכן כאמור הבאנו את שות דברי הציב ואנו מוסיפים יותר שכיוון שבהגדרה של קשר של קיימה למחמיר ביותר שאומר שזה ל-24 שעות. כל מה שעובר 24 שעות זה כבר קשר שקימה. בשאלה שנשאלנו הרי הוא מלפף לאותו יום עצמו כי הילדים מקבלים את השקית ופותחים באותו יום ואז אין שום בעיה. זאת אומרת לגבי השאלה ששאלנו מותר לכל הדעות. לכל הדעות אין מקום להחמיר לוצל צילו של ספק להחמיר אלא שאין אנו מסתפקים רק בתשובה לרבי דני. אנחנו רוצים לעצמנו לפתח את זה לעצמנו. למשל את דוגמה. אישה מגישה שקית של בשקויטים, פתחה ביום שבת את הלפוף והגישה תקרובת של עוגיות, רכים, א ביסקוויטים ואכלו מה שאכלו. נשאר. היא לא רוצה שזה להתקלקל, היא מחזירה עכשיו לשקית ומלפת. היא לא מלפפת. שבוטוים נכלו. יכול להיות שכן, יכול להיות מחר, יכול להיות עוד שבוע. אין אנו יודעים האם זה יהיה אסור או מותר. לשיטתנו זה יהיה מותר. כיוון שאין זה בגדר אסור לחלוטין. לשיטתם יכול להיות אם שיעבור 24 שעות או אם יעבור שבעה ימים כבר יהיה אסור. אבל שיטתנו אין בזה שום חשש של איסור ומותר. רבי חנלש