אמנם התוכחה של בחוקותיי אחרינו אבל עדיין התוכחה של כי תבוא לפנינו בשנה ושנה אנחנו חוזרים לקריאת התורה ובין היתר על התוכחות וכל פעם חוזרת מחדש השאלה האם לתרגם את התוכה או לא או כבר התייחסנו בעבר לעניין הזה ונחזור ונתייחס בגלל עוד כמה דגשים שאנחנו רוצים להדגיש בעניין זה ובכן בגמרא במשנה במסכת מגילה שנו מה הם הפסוקים שהם נקרים ולא מתרגמים מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה תמר נקרא ומתרגם יש כאן פסוקים שהם מן התורה יש כאן פסוקים מן הנביא כי היה דרכם לתרגם את התורה ולתרם את הנביא מעשה הגד הראשון נקרא ומתרגם והשני נקרא ולא מתרגם ברכת כהנים מעשה דמדמנון נקראים ולא מתרגמים הם מפטירים במרכבה ורבי יהודה מתיר רבי אליעזר אומר אין מפטירים בהודעת ירושלים זוהי המשנה רבנו הביא אותה להלכה אבל לא הוסיף יותר והנה אנחנו מוצאים בגמרא מגילה תכה עמוד ב'ו ברייתה ובברייתה נאמר קללות וברכות נקראנו מתרגמים שואלת הגמרא פשיטה מהו דתמה נחוש דלמפיגדעת דציבורה כמשמרן שלא לחוש היה עולה בדתנו שאם יקראו את התוכחה עם התרגום אדיי הציבור לא היה עומד וכך מרוב הפחד או מרוב ה הקללות שערי התרגום הוא גורם להבנה לתובנה יותר של מה שכתוב אז כדי שדעתם של הציבור לא תתפוגג היה על בדעתנו לא לתרגם מה לומר לנו שכן תרגמים אזרות ועונשים נקראים תרגמים שיתה מהו דתמה נחוש דלמה את ולמער מראה כמה שמרה שלו חומר ראשי מראה של קלרות ואין לי לשמיים געתיו יחלוש דעתם כשישמעו שהיו נענשים ו אמרו טוב להנות מן העולם הזה בכל רצוננו הילסופנו לענש אומר רשי דברים נפלאים מאוד כלומר היה עולה דעתנו שלא לתרגם כדי שלא כל כך יבינו את מה שכתוב כי אם לגמרי יבינו את מה שכתוב אולי יגידו ככה אם כבר המצב הוא קטסטרופלי כזה אז החולשתו כי מחר נמות אפשר לעשות הכל בין כך זהוסופנו זה פיגדת אחרי דעתם ואילו שהיה החשש שהם יעשו מראה זה לא עבודת השם טובה שעושים יראה מפחד רוצים שעבדו את השם מאהבה ולא מראה בין כך ובין כך למרות החששות האלה הבריתה קבעה שקללות וברכות קוראים אותם ומתרגמים אותם ורבנו לא הביא את זה מסיבה פשוטה כי בפרק 12 מהלכות א תפילה הלכה 12 מנה את כל אלו שלא מתרגמים משמע שכל השאר מתרגמים לכן גם כן רבנו סעד הגאון פרט את כל הדברים המתארגמים וממילא השאר כבר יודעים שאינם שהם נקרים והם מתרגמים. אלא מה? שאנחנו מוצאים בדברי מהרית שהוא מאיר ערה. הוא אומר שבאמת הקללות והברכות נקרים תרגמים. וכן המנהג פשוט ומחדש רצו קצת שלא לתרגם הקללות וטעותו. כלומר הוא אומר ש המנהג הפשוט בתימן היה שמתרגמים את התוכחאות אלא שמחדש כלומר חדשים מקרוב באו רצו שלא לתרגם הקללות ומעריץ קוב לטעות ובזה הוא סגר עניין מבחינתו שצריך כן לתרגם את התוכחה נשאלת השאלה מה קרה שבכל זאת חלקים מיהודי מן שבכל זאת אינם מתרגמים אצל שאר העדות אנו לא מדברים על תרגום כי כבר בטל התרגום של כל השנה אבל אבותינו בתימן על כל מרחבי תימן החזיקו בתרגום מחזיקים בתרגום עד עצם היום הזה ואם כן מה קרה שגם בתימן מה שקרה מהריץ שזה אנשים קרוב באו וקצת רצו שלא לתרגם אנחנו מוצאים בימינו זה לא קצת זה הרבה הרבה חלקים מתימן שאכן באמת לא תרגמו ונראה הדברים שזה השפעה הולכת גוברת של אותם ספרי מנהגים סידורים וסברי מנהגים שהגיעו לתימן אשר לאט לאט הגבירו יותר את הכיוונים והחששות שאם קוראים דברים רעים אולי חס ושלום הדברים האלה יתקיימו ואין חששות שמה זה יתפוס ולכן לא תרגמו לא ראיתי לא שמעתי כדי שפחות יתפסו בדברים האלה אנחנו מוצאים שהמארחו אומר בשם הארי שלא להעמיד שיש להעמיד דווקא עם ארץ בקריאת התוכחה לא לתלמיד חכמים משום שאם תעמיד תלמיד חכמים זה יתקיים כי כאילו מה שיוצא מתיב זה תקיים אבל אם תעמיד א עם הארץ אין כך מה שהוא אומר אין לזה שום משמעות אנחנו צריכנו נראה שמובא בשם הארי שהוא היה קם בתוכחה ומברך למה כי התפתח מנהג אצל השכנבים שבתוכחה קמים בתוכחה ולא מברכים את הברכות כי מה אתה מברך על הקללות והארי קם והיה אומר את התוכחה הוא מברך וככה צריך לנהוג אבל זהו של עולם שהרבה פעמים מוסרים בשם הארי גם דברים סותרים אבל זה לא ברגע זה זה לא מה שחשוב שמצרו בשם הארי ככה כי גם אם זה לא בשם הארי גם אם זה מהרחוק של עצמו העובדה שיש מחשבה כזו שלעמיד דווקא עם ארץ ולא תלמיד חכמים כדי שלא יתקיים אשר אומרת שבאמת ספרי מנהגים וספרי קבלה שהגיעו לסמן אז גרמו בפחד מפני התוכחות האלה. אנחנו מוצאים בשערים המצוינים בהלכה שהוא מביא כמה פוסקים שהאירו כמה ערות ביחס לתוכחות והם רובם כחולם מהקהילות האשכנזיות. וכן כתב בשאלות ותשובות ששואל ומשיב שרשאין לקרוא את התוכחה בלי ברכה גם משאלות תשובות מחנה חיים מסביר פנים למנהג זה והגאון מרשוגר בעל ח שלמה כתב קשות נגד זה והביא בשם מסכת סופרים וגם בזמן הש"ס שלא היו מברכים רק הראשון והאחרון כי זה היה המנהג הקודם באמת רק הראשון ברך ואחרון מברך מכל מקום על הקללות מברכים ואז בטעם הדבר נראה להראות שמקבלים הקללות והייסורים באהבה זאת אומרת אדרבה אם עולים לתוכחה וקוראים לברכה מראים הכנאה לבני בורא עולם ומברכים את בורא עולם ולכן בדיוק נפוך הוא ובשאלות ותשובות הבני צדק כתב שאין נכון לעשות כן ובשלושות תשובות אם יצחק כתב לבטל מעל זה אלו התשובות חל עזר כתב שלא ינהגו כן וזקנו הקדוש לדידה דעביד ואסור להרחריו אבל לא לעשות כמעשהו וגם האריזל נהג לעלות לתוכחה בברכות היין שם והנה מה שכתב שלא לעשות כמתכונתו של הרב יש לי לציין בחולה והנה אנחנו מוצאים עוד משהו וכתב בספר אגר פרקה שעל דיתה בגמרא שבועות יקחה אלוהים יקחה תי רב קענה כמדרי תימר המתים קדנן אמר לקנה אל תגיד ככה אלא לעשות את זה בכינוי ופרשי שצוהו לחנות ולומר לשון אחר שלא לומר לנו חברו שלא יקללו באב על גב הוא דרך לימודו מזה אני מצפיק בקריאתי התוכחות שלא יעמוד אדם נגדי או אצלי כולם שהוא מדברי הגמרא אחרי בקשת המחילה האם הקורא התוכחה צריך לחנות כי הרי הוא מדבר גם בלשון רבים וגם בלשון יחיד אז האם הוא צריך חנות כדי ש לא יראה שהוא מכוון כנגדנו חס ושלום הוא חייב לומר מילה מילה אות ממה שכתוב בספר התורה הקדוש אלא הכוונה דרך למודו כשלומ דין בבית מדרש ואתה אומר דברים שהם משמעותם קללה או דברי גנאי או משהו כנה שלא יראה כאילו אתה מכוון על מישהו אבל מה שמזה הסיק משקלה והוא אמר שבזמן שהוא עולה לתוכחה אז הוא מקפיד שאף אחד לא יהיה מולו לא ישב ממולו לא יעמוד ממולו כדי שלא יראה שהוא אומר כהלו
אבל כן שלא לא זה מעל ומעבר לכל משמעות קריאת התורה אומרים אותה מלא מלה ואדרבה צריך שיהיה כמו שאומרים הכנאה ופחד זה פחד זה לא שעכשיו כולם בורחים ממנה אל תהיה מול הקורא שזה לא יהיה מכוון עליך תיזהר אל תעלה תלמיד חכמים כי זה יתקיים תעלה עם הארץ שלא יתקיים אלה הם חששות אחרי בקשת המחיבה חוקים מציאות ראינו מה שאומר רש"י איך הוא מפרש את הגמרא מסכת מגילה שאנחנו לא מעוניינים שעשו את זה מראה אלא מאהבה ראינו שצריך אדרבה לברך על התוכחות כדי לקבל את התוכחה הזו באהבה ולא עברו זה כתב שאלות ובות מחזל עזר שם ומטעם זה נכון שיעלה דווקא הבעל קורא בעצמו ולא אחר הנה כבר פחדו שמישהו אחר יעלה אלא רק הבעל קורא הפך להיות כביכול חס ושלום השעיר לעזזל שהוא יקרא את התוכחות. כבר כל אחד אומר לא אני, לא אני, לא אני. כל אחד כאילו חץ וחלילה חשב שאם הוא קורא את התוכחה הוא הלא בסדר, הוא המקלל, הוא זה. אז בין כך יש בעל קורא, הוא מקצועי, הוא מקבל כסף שהוא יאמר את הדברים האלה. כל אלה מורי ורבותיי, חששות שבאו מבתי מדרש של אחינו משכנבים, חברו לספרדים, באמצעות צידורים וספרי מנהגים וספרי סוד. זה הגיע לתימן. ולכן אב שודי תימן כולם כולך יפה ראייתי ומוום אין בך כל אחד עולה לתורה גדול שבציבור עולה וקורא את התוכחה וקוראים את התוכחה לא במרוצה אלא מילה במילה בהכנאה ויש אומרים בכל חלוש אבל לא מעבר לזה אלא כולם אומרים את זה שומעים את זה בהכנאה ומתרגימים אדרבה ואדרבה שידעו שיבינו שיקנעו וידעו שאין לנו על מי לשאן אלא על הבינו שבשמיים זו העיקרה של זה תחליטה של כל הקריאת התוכחה ולכן אין פלא שבחלקים מסוימים של תימן כבר בטל התרגום של התוכחה ואנחנו לא מתפלאים היום בימינו שלנו עם עלותנו ארצה ועם המגעים בין העדות השונות כבר גם היום כל אחד פוחד שלא הוא יקום לתוכחה שם אחס וחלילה הוא המקלל הוא המקולל כולם יגידו זה לא בסדר וכולי אלא אדרבה מצווה יש בדבר וכאמור לקרוא את זה בהכנאה שזה עיקר העיקרים והקדוש ברוך הוא שאינו מעשה רצו רבי ח