כתב רבנו בפרק שני מהלכות המץ ומצאה הלכה 17 הלכה 18 המזכיר בית לחברו אם עד שלא מסר המפתח חל 14 על המזכיר לבדוק ואם משמסר המפתח חל 14 על הסוחר לבדוק כלומר אדם שכר בית מחריש וקיבל את המפתח לפני 14. אז מאחר וקיבל את המפתח לפני מועד בדיקת חמץ עליו הלה חובת על הסוחר חובת בדיקת החמץ. אבל אם קיבל את המפתח ביום 14 הרי חובת הבדיקה היא על המזכיר וזה הסוחר יכול לצאת מתוך הנחה שהבית כבר בדוק. על כל פנים זה חובתו של משכיל לבדוק ואם שמסר מפתא אחר 14 על השוכל לבדוק המזכיר בית בחזקת שהוא בדוק ונמצא שאינו בדוק משל מה זה נקרא בחזקת שהוא בדוק כגון שהוא קיבל את הדירה את המפתח ביום 14 שאז זה נקרא בחזקת בדוק ונמצא בסופו של דבר שאינו בדוק על הסוחר לבדוק ואינו מקח טעות ואפילו במקום שבוין בשכר שהרי מצווה הוא עושה. כלומר אה הסוחר יכול רק להגיד למשכיר נו נו נו למה זה לא בדוק אבל לא יכול לומר לו תשמע אני לקחתי ממך בית בחזקת שהוא בדוק עכשיו אני רואה שהוא לא בדוק אני מצטער שלום על ישראל לא רוצה בשכירות הזאת לא יכול לומר לו. זה לא מגיע לדרגה שאינו שהוא בבחינת מקח טעות. ואפילו במקום שפוסקים בשכר. למה? שהסוחר יבדוק והוא הרי מקיים בזה מצווה. הנושאי כלים על רבנו ממש התלבטות. התלבטות קשה מאוד. המגיד משנה הביא את דברי רבנו אהרון הלוי הראה שכתב בשם הרמבם שהכוונה היא זו שאין הסוחר יכול לבטל את עשקת השכירות אפילו שהוא קיבל את הבית בחזקת בדוק וזה נמצא לו בדוק אבל בהחלט שיכול הוא להביא מישהו לבדוק וישלם לו ויקבל מהמשכיר את דמי הבדיקה זאת אומרת זה רק לו עילה למקטה אבל זו אלה תביעה לקבל דמי בדיקה בגלל שכאמור הסוכר קיבל בית בחזקת בדוק ונמצא שאינו בדוק וזה במקום שבודקן בשכר אז הוא זכאי לקבל מן המזכיר את דמי הבדיקה מה שאמרו מצווה חביב על אדם לקיים מצווה בממונה הכוונה שזה רק לא אל לא אלה לביטול עסקת השכירות למקטאות אבל לגבי די הבדיקה מגיע לו כך הראה בשם הרמבן ונראה שהמגיד משנה דבר שזו גם שיטת רבנו לעומת זאת הרבז אומר לו אין לשוחר אפילו אל תביעה לגבי דמי הבדיקה לא רק לבטל את המקח כי מצווה על אדם לעשות בממונו לא רק בגופו אלא בממונוח ורבנו מנוח מעריך מרחיב מחזק שאכן באמת אין לסוחר אלא תביעה על דני בדיקה. כי חכמי ישראל לפי רבנו מנוח ראו בזה מבחן לאדם לסוחר מבחן לסוחר עד כמה הוא שמח לקיים מצוות או עד כמה הוא קיים מצוות
בלי שמחה. ולכן אם הוא אה בא ומתחשבן עם המזכיר ביחס לבדיקה זה סימן שהאדם הזה לא כל כך שמח במצוות וכנסו אותו קנס ככה אומר רבנו בנוח בגלל שהוא פורק עול בגלל שהוא לא כל כך שמח בקימו מצוות הוא מעריך הרבה מאוד בזה ומורי אומר שדברי רבנו נראה שהם כמו הרבז ורבנו מנוח על כל פנים אין הכרח לומר שרבנו סובר כראה בשם הרמבן כך מורי אומר ב סוף אות לט יוצא שמורי מצד אולי שלפי רבנו סוחר לא מגיע לו גם לא דמי בדיקה ודאי ודאי שהוא לא יכול לבטל את המקח של השכירות בגלל העניין הזה באמת התור מביא את ההלכה הזו באור החיים סימן תלז סעיף ג' ו ומרן הבית יוסף מביא את דברי הראה בשם הרמבן שכאילו מגיע לו את ה בדיקה רק זה לא אלה ל פירוק א לא אלה לפירוק העסקה והבח מביא את דברי השולחן ערוך בדברי הרמה שהגיע על השולחן ערוך שהרמה באור החיים בשולחן ערוך סימן תלז כתב יש אומרים צריך להחזיר לו שכר הבדיקה הורים יתנא בהדיה שיהיה בדוק כלומר כשהוא תנע שהבית יהיה בדוק אז אי מגיע לו את בני הבדיקה כמו שהרע אמר בשם הרמבן למרות שהבית חדש מביא דברי הרמה שלכאורה יש להם סוס גיונים שהרי הוא תנע שיהיה בדוק בכל זאת הוא מסכן בזהירות ואומר לפי אנו עתיד אין לו תנייד המוחזה. כלומר הבח בספק גדול אם מגיע באמת לשוחר את הדמי בדיקה וגם הפרישה א באותעיף קטן ו אומר אפילו במקום שנוהגים לצן שכר ואין צריך להחזיר לו השכר ונחלל הנשמעד מצווה בממונו ואשתדחוזר לא משום זיקה אלא שלא רצה לקיים המקח וזה אין ברשותו וכולי הכל פנים אנחנו רואים שפוסקי הלכה מאוד מאוד חלוקים בדעותיהם אם באמת מגיע לסוחר את דמי הבדיקה במקום שהוא לקח את זה בחזקת בדוק או עוד יותר מכך שאם ניתנה איתו בתנאי מפורש שזה יהיה בדוק ומגיע לו עוד מהבדיקה זאת אומרת אליו לבטל את המקח בוודאי שלא אבל אם מגיע לו עוד מהבדיקה אנחנו רואים ממש מחלוקת מעויינת מה מה באמת הדין אם מגיע לו דמי הבדיקה? ההרוך השולחן כותב בסעיף ה הוא אומר אין זה מקח טעות ואף על גב תנאי שמון קיים והרי תנאי תושה בדוק מכל מקום הה אנסה זה לא הייתה כוונתו לעיכון כיוון דדבר מצווה היא ואפילו יש על זה הוצאות מעט נחלה לאן שלמעבד מצווה בממונה בדבר ולכן יבדוק בעצמו או יזכור מי שיבדוק והמקח קיים יש אומרים מנקה לו שכר הבדיקה אם צריך להוציא מאות על זה כשית פנע מפורש שיהיה בדוק ודאי לחלל מעבד מצווה אבל לא להוציא הוצאות במי שדיבר מפורש ולא תמיד וכולי כלומר באמת דין מיוחד חז"ל דנו כאן כי בדירים מונות יש תנ בכל תנאי בממון תופס אני רשיתי בית בדוק מחמץ ואתה נותן לי בית שלא בדוק מחמץ אומר הערוך השולחן חז"ל אמרו כמה כבר יש לך לבדוק בגדיל כמה זה סך הכל אז מזה אתה מרעיש עולמות תראה שאתה מחובר למצוות ונחל האדם לקיים מצוות ולא אדם מאוד מאוד מדקדק מקפיד טוב אבל זה לעניין שלא יכול לבטל את עסקת השכירות אבל לעניין לקבל חזרת הכסף של ד בדיקה שוב באנו מחלוקת אם מגיע לבני הכסף בחזרה או לא. מורי ורבותיי, באמת לא לצורך זה אמרתי את ההלכות האלה, אלא אני אומר את ההלכות האלה לגבי מציאות חיים שלנו מודרנית, שהיא נכנסת יותר ויותר לאופנה, שבני אדם נוהגים ללכת לפסח, לבטא מלון, אומרים זה קשה למהרים ועוצרים את הבית הרבה פעמים. עם החמץ שבו מוכרים אותו לגוי ושני דברים א' את הבית שלהם עוזרים לחמץ מוכרים אותו לגוי והולכים לבית מלון בטענה שזה מהדרים
והנה רבותיי לא אחת הגיעו אלינו דיני תורה שבאו ואמרו הובתח לנו מהדרין וזה לא מעדרים מצאנו פיטות מתרוצות במלון מצאנו חבית בירה פתוחה במקום איפה שהתפלל וכל מיני דברים שכאלה. אז נטאל לעצמנו שאדם מקבל חדר עם מטבחון קטן. יש כאלה דברים מטבחון קטן שבו האדם יכול לחמם תה או משהו לחמם לו דבר מאכל. ונניח שהוא בא ורואה יש שם פירורים, יש שם לחוכים וכולי. השאלה היא כפולה. א' האם זו אלה לפירוק העסקה ויכול עזוב ויבטל את המקח או אם לא האם מגיע לו החזר או לא ובכן באמת במלון יש שני דברים שונים מאשר שחירות דירה רגילה בספר דירה רגילה הכל עובר לרשותו של הסוחר הוא כמו מחיר ליומה מחיר עונתית הכל בשותך אתה עושה כמו בעל בית נוהג אז אומרים לא אדם אוקיי בגדל כמה כבר יש לך לבד והכל וזה וזה שלך אתה מתנהג כמו בעל בית אבל במלון זה לא ככה במלון אתה רק מקבל שירותים שירותי לינה שירותי אכילה אתה לא בא על הבית עונתי על החדר הם יכולים לניד אותך מחדר לחדר זה לא כמו בשכירות זה הדירה שלך לשנה שלמה ושנתיים שלמות אף אחד לא יכול לנהד אותך כאן לא הוא יכול לנהד אותך מחדר לחדר אתה רק מקבל שהוא תלינה שהוא אכילה וכולי. ולכן אין ספק בדבר שכשאני הולך לבית מלון ואני ואני רוצה מהדרין אני גם משלם כסף עבור הדבר הזה בשביל שזה מהדרין. והנה כשאני בא ורואה איך שאנחנו נוהגים להגיד עמי ובמה חושך ואפלה פה אני מוצא פירורים פה אני מוצא פיטוס ופה אני מוצא ככה וכך נכון מכרו לא מכרו אבל זה נקרא מהדרין ו במקרה כזה נראים הדברים נראים הדברים שאם אני רואה לא טעות נקודתית יכול לקרוא דבר כזה שבדקו את כל המלון וניקו את כל המלון ורק חדר אחד א שחוזה עוד לא אלה לביטול מקסימום מקבל חדר אחר אבל אם נראים הדברים על פני על פני הכלל שפה רשלנות שם רשלנות שזה אינדיקציה זה נותן לנו מבט שבאמת זה לא מחרין ואם ככה יש לו את הזכות כיוון שהוא עכשיו בערב פסח לאן ילך לביתו שאינו בדוק שהוא מכור לגוי בלי שיש לו את את כל הדברים של פסח וזה ערב פסח רשאי הוא לעזוב את בית המלון הזה שמוכח על פני הדברים שהוא לא מהדרין שילך לבית מלון אחר מהדרין ישלם יותר זוה א' לבטול העזקת שכירות ב אל תביאה לקבל את ההפרשים כיוון שהוא נתקע הוא צריך פתרון ואם באמת רואים במראה הכולל שזה לא טעות נקודתית אלא רשלנות כוללת ושהשם מעדרין איננו עם כיסוי אבל אם נניח זה טעות נקודתית ונניח נאלת ה איך קוראים האדם לטפל בעצמו אפילו לא דווקא עם מישהו אחר כי עד שיבואו העובדים זה לוקח זמן זה כבר החג נכנס אובה אזי הוא מגיע לו את ההפרש עוד מהבדיקה זה לא כמו בית רגיל ומלון אתה משלם יותר עבור זה ולכן הועיל ואתה הוצאת יותר עבור זה אז מצבע הדברים מגיע לך חזר עבור ההפרש הזה זאת אומרת גם אם זה לא אלה לבטל מגיע הלך כמה שאתה נאלצת לעבוד בגופך כדי לנקות שאלה גדולה היא מי עובר על ביראה בא לי מצא כשיש פירורים במלון מראים הדברים שבעל בית המלון עובר אבא לירא ולימצא אבל סוף סוף אין האדם יכול לקיים את חג הפסח כשפרורים מתרוצים לו שמה יפול על אוכל כשר שלו וגם מי יכול לחיות אין פירורים ולכן כאמור שונה דין בית המלון מההלכה הזו שלמדנו אותה נראים הדברים שבהרבה מקרים יכולה להיות אלה של ביטול מקח השכירות בבית מרון וודאי ודאי אלא לקבלת הפרשים של תוספת שלמ עבור זה שהוא בדוק עבור זה שהוא מהדרין בגלל שבית מלון מקבלים ומשלמים יותר עבור הדברים האלה רבי חניה בן שמ