יום נעיר הערות הלכתיות מעשיות לערב פסח וליל הסדר. באמת בערב פסח צריכים להזדרז כדי שבמהלך ארבע השעות הראשונות מאז עלות השחר חייבים כבר לסיים שלא יהיה חמץ עוד בבית. כמובן שלאחר מכן הוא מבאר את החמץ. ביום חול הוא מבערו בכל דרכי ביאור. בערב פסח שחל בשבת יש דברים המותרים ויש דברים האסורים. וכבר יחדנו את הדיבור על כך. אבל בשעה חמישית כבר עתיד החמץ להיות אסור גם בהנאה. ולכן דבר חשוב ביותר הוא לא לשכוח את הביטול חמץ. הביטול חמץ זהוא הדבר הכל כך חיוני שאדם אומר שכל חמץ אור שנשאר ברשותו בין ראה אותו בין לא ראה אותו יהיה בטל ומבוטל ויהיה כעפר הארץ. ואם אומר את זה את הביטול הזה בשכנוע אמיתי אזי גם אם חלילה נשאר חמץ שלא ראה אותו או נעלם ממנו או נשכח ממנו גם לאחר זמן איסורו הוא כבר איננו עובר על איסור דאורייתא ובאל ליראה ובלמצא אלא יש עליו חובה מדרבנן לבערו פיזית בזמן שיוכל לבערו פיזית לאחר מכן עלינו לזכור שאסור בעשית מלכה אוכבר הרחבנו את הדיבור בעניין סידה בערב פסח אבל יש צורך להזכיר שאנחנו לא עושים לחות חן מחמת האיסור שזה יום א קורבן אבל הן בגלל שאנחנו צריכים להיות פנויים להכין את כל צרכנו בשביל הלילה אבל כמו שאנחנו צריכים להכין צרכנו בשביל הלילה אנחנו צריכים גם להכין את עצמנו, את גופותינו ואת נפשות בשביל הלילה. כי הלילה ליל הסדר הוא לא נועד רק בשביל לקיים את המצווה של אכילה ושתייה כפי שההלכה מחייבת אותנו. כי זה לא חשוב כשהוא לעצמו אלא כולם אמצאים כדי שנצרוב בתודעתנו. את האמונה שלנו ובעורי עולם משגיח השגחה פרטית על כל אחד מאיתנו, על עמו ישראל מתוך כלל הגויים, על חירות, יחודנו, יעודנו, שזה עיקר העיקרים. ולכן חלק בלתי נפרד מערב פסח הוא גם שיהיה סיפק בידם לנוח כל בני הבית, עיקר את הבית ואביי המשפחה ובני הבית, כדי ש יכלו בליל הסדר להתמודד עם העניין האמוני החשוב כל כך. אין לומר שוודאי ודאי בערב פסח שכל להיות בשבת. ברוך השם מהבחינה הזו אנחנו יכולים להיות רגועים כי יש לנו אפשרות לנוח. כי בערב פסח שב שבת אנחנו מוגבלים לעשות כל מיני מלאכות ומטבע דברים אנחנו כבר עושים את המלאכות האלה מערב ערב פסח. אז מה? מבחינה זו אנחנו באים על שכרנו אלא שכאן המקום לעיר עוד הערה כשאנו מדברים על ערב פסח שחל להיות בשבת יש לזכור הירקות אשר אנחנו עתידים לשים אותם על גבי השולחן בליל הסדר אוך מנהגנו בשפע רב הרי הם צריכים להיות רחוצים נקיים חל השתולעים בוודאי וודאי שכל אחד ואחד מאיתנו במיוחד עד השנה בשנת השמיטה יקנה דברים שאין להם חשש של שמיטה, חשש של איסור שפיחין אבל גם ירצה להתמודד עם חשש תולעים. ולכן אם אנחנו נשאיר את הירקות למוצאי שבת, כי הרי בשבת אי אפשר להכין בשביל ליל שבת, בשביל מוצאי שבת, כי אין שבת מכינה ליום טוב. ולכן איזה הוא חכם הרואה את הנולד. שכבר בערב ערב פסח דהיינו ביום שישי יכינו את הירקות ישטפו אותם לטבטב הם מחומץ הם דברים שמבטיחים שאכן באמת לא יהיו תולעים וישימו אותם בשקיות ניילון יחסנו אותם כדי שיהיו מוכנים בשביל מוצאי שבת על מנת שלא יקח הרבה זמן א כדי להכין ומעניין לעניין הרי כפי שאנחנו אומרים ליל הסדר יש בו אכילה ושתייה ויש בו הגדה כשהמטרה היא אכן שנגיע לצריבת התודעה האמונית החשובה בליל הסדר ומשום כך יש צורך לנטרל אם אפשר את הסיכון שיש בעניין של השחרות אנחנו מעוננים וחייבים לשתות ארבעה כוסות של יין אמיתי בלדידנו לא לא מבושל ובלי סוכר ולא עוד אנחנו לפי מהגבותינו אני נהגתי כמו אבו מורי זכר לכךה ועוד להוסיף כ** חמישי שהוא ה*** של והבאתי אותכם אל הארץ ותראו כמה חבלי קליטה הוא להגיע לארץ הקודש ולהגיע למצב שעוד לא הגענו אליו שארץ הקודש לעם הקודש על פי תורת קודש ואנחנו חוקים מאוד מאוד מלהגיע לתודעה הזו וכל זה רבותיי אם האדם ישתה ארבעה כוסות של יין כל שכן חמישה והועיל והמינימום הוא רביעית וכדאי שכל אדם יכין כוסות מתאימים של רביעית הוא צריך לשתות את הכל או לפחות רבעית ויכול להיות שאדם שלא רגיל עלול אולי להסתבך בשחרות וכאן שמעתי מגיסי רבי משה הירמי ש השם שהוא שמע מרבי דוד קפח שיש עלים שנקראים קובז והעלים האלה אם אוכלים אותם מערב פסח יש להם כוח לנטרל את האלכוהול כשהאדם ישתה את היין. אז להתענן בעניין זה. דבר נוסף אם שותים כפית שמן זית לפני השתיית יין. גם בזה, כך נאמר לי, יכול להיות השפעה לנטרל את האלכוהול. אלא שכאן הבעיה עם שתיית כפית א שמן זית לפני שתיית כ** ראשון היא בעייתית שהרי אסור לשתות לפני הקידוש במיוחת שמן. ולכן אין ספק שלפני כ** ראשון לא נאכל, אבל לפחות לפחות אחרי כ** ראשון. וכיצד נעשה את זה בזמן שאנחנו נוטלים ידינו עבור לטיבולו במשקה דהיינו לוקחים כזית כרפס ולפי מרן כזית לפי רבנו פחות מכזית לוקחים ומטבלים
לפי א
לפי רבנו כזית ולפי מרן א פחות מכזית הזית כשאנו מטבלים במשקה נהגנו אצלנו בחרוסת יש נהגו בחומץ, יש נהגו ממלח, אז אין שום סיבה בעולם שלא יתבל באותו כזית א באותו כפית שמן זית ויאכל את זה על מנת שאם זה יכול לעזור לו לנטרל את האלכוהול גם זו לטובה ומכאן אנו ממשיכים לקידוש של ליל הסדר ככלל ליל הסדר הוא מסודר ויש בו את החובה של אמירה על כל צעד ושעל בסידור סדר לא לחינם מקרע ליל הסדר וצריך לא לזוז ימין ושמאל מכל ההנחיות שיש בסידורים אבל כידוע יהודי תימן בטרם הגיע הרמבם היו אמונים על משנתו של רבנו סעד הגאון כי השפעתו הייתה גדולה ומהריץ אומר שהוא היה פעם הרדטרה שלנו טבע הדברים הדרו אה בפיותיו של רבנו סעדיה הגאון של ליל הסדר תרומה הבדילנו ששלבו אותה בתוך הקידוש עצמו וכן פיוט חשוב ששלבו אותו בתוך ברכת הגאולה עליבד רבנו שהוא הפך להיות אמר הדעת ר שלנו עד עצם היום הזה זה מנוגד להרכה להוסיף פיוט בתוך הברכה זה מנוגד להרכה וכך הבלדי היו קרועים ושועים בין רבנו סעד הגאון ובין הרמבם וכנראה בפועל רוב הבלדי הלכו לפי הכיוון של רבנו סעד הגאון והוסיפו את תרומה הבדילנו בתוך הקידוש וכן את הפיו של הגאולה בתוך ברכת הגאולה א וכך נהגתי אצל אבום מורי זכרוה כמנהג אבותיו אחרי הסתלקותו וכשכבר קיימתי את ליל הסדר אצלי בביתי אז אחרי בקשת המחילה מאבו מורי עשיתי הפרדה אני נוהג לומר את תרומו דילונו לפני הקידוש ואז אני אומר את ברכת הקידוש נטו נקייה מכל תערובת של פוד בפנים וכך את ברכת הגאולה ולאחר מכן ידידנו רבי דר השם ישמרו וחייהו הדר צברי הראה לי הגדה של זקנו שלמעלה מ-100 שנה מעדן שכך באמת מצוין שם לומר את הפיוטים האלה לפני הברכת הקידוש וברכת הקידוש הנטו וכך בגעל ישראל ברכת הגאולה אם כן איפה אתם רואים שיש גם בדבר הזה חשיבות לדעת כמובן שלא כל אדם יכול לשנות ממנהג אבותיו אלא צריך לשאול מורה הוראה על מה לדעת מה לשנות אם לשנות. כן, יש לזכור שצריך לעס בעיקר בשתיית היין ובאכילת הכזית מצה. אבל אשר מי שמסב כל הלסדר. חוץ מהמרור כזית מרור אין הסיבה אין החירות יכולה ללכת אחר עם המרות עם הגלות והשעבוד. אבל ככל שאדם מסב בכל על הסדר אשר יש לזכור שאם לא מסבים עליבד השולחן ערוך יצור לחזור על הדברים שהם חובה יחד מהסיבה לפי רבנו נראה שאם לא מסבים יצא כלומר יש חשיבות לעשב זה מצווה לעשב אבל זה לא מעכב העשבה לא מעכבת ואין צורך לחזור אבל צריך מאוד מאוד להיות מוד על הדבר הזה לא רק בגלל שלפי השולחן ערוך יש צורך לחזור אלא גם כאמור שזה חלק בלתי נפרד מהעניין של החירות שאנחנו צריכים להטביע ולצרוב בתודעתנו באותה לילה כמו כן בנוגע לאפיקומן יש לזכור ולא לשכוח לאכול את אפיקומן לפני ברכת המזון אוכבר יחדנו את הדיבור מה קורה אם לא אוכלים את האפיקומן אלו בעיות הלכתיות נג נגזרות מכך. אז חשוב מאוד מאוד לזכור אבל חשוב גם לזכור שאת הכזית אפיקומן לאכול בלי טיבול בחרוסת, רק נטו מצה כדי שיהיה טעם מצת מצווה בפיו. א אפילו לא בגדר פטות אלא טעם, מצה נטו בפי. כיוון שברוך השם השולחן עשיר מכל טוב ועלו לאדם לטעות ולהתבלבל במיוחד שכבר שתה כמה ששתה יש לזכור שהפיקומן רק מצא כי אנו מעוננים שטעם המצא ישאר בפיו כלומר טעם החירות האמיתית ילווה אותו במהלך כל השנה והקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לראות בבניין מקדשנו ואז נקיים גם את הפסחים ואת הזרחים כדת וכהלכה רבי חנן