כתב רבנו בהלכות יום טוב, שביטת יום טוב, פרק שמיני, מהלכה יד ואלה. אסור לעשות מלאכה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, כמו ערבי שבתות. וכל העושה מלאכה בהן, אינו רואה סימן ברכה וגוערים בו ומבטלין אותו בעל כורחו, אבל אין מקין אותו מכת מרדות ואין צריך לומר שאין מנדין אותו חוץ מערב הפסח אחר חצות שעושה בו מלאכה אחר חצות מנדין אותו ואין צריך לומר שמקין אותו מכת מרדות אם לא נידהו לפי שיום ארבעה עשר בניתם אין לו כשאר ארבע ימים טובים מפני שיש בו חגיגה ושיטת קורבן לפי כך יום 14 אסור בעשיית מלאכה מדברי סופרים כמו חולו של המועד והוא קל מחולו של המועד ואינו אסור אלא מחצי היום ומעלה שהוא זמן השחיטה אבל מענצחמה עד חצי היום תלוי במנהג מקום שנה ש שנוהגים לעשות עושים מקום שנוהגים שנהגו שלו לעשות אין עושים דברי רבנו מאוד מאוד חשובים בגלל שמשנתו סדורה וממנו ניתן ללמוד ולהבין. הרמב"ם מחלק את הימים אשר מחשבים למעין מועדות. מעין מועדות. הרבה ימים טובים וערבי שבתות הם מעין מועדות. בגלל שהמועד משמוב אז החיים כבר מקדימים ונמנעים מעשיית מלאכה כבר לפני כניסת השבת, כבר לפני כניסת היום טוב. והרמב"ם אומר, דע לך שיש גדרים בדברים האלה. בכל ערבי יומים טובים בערבי שבתות איסור עשיית מלאכה הוא רק מן המנחה במעלה. כלומר שעתיים וחצי לפני סת הכוכבים. אבל גם אז האיסור הזה חכמים לא העמידו אותו ברמה של איצור דרבנן. שאם עוברים עליו מנדים את העובר או מכירים אותו מכת מרדות, אלא העמידו את האיסור הזה בדרגה יותר נמוכה ואמרו שכל העושה מלאכה בהן אינו רואה סימן ברכה. וכבר אמר מורי הערה יפה שלפי רבנו מה הכוונה אינו רואה סימן ברכה אינו רואה סימן ברכה בשכר שהוא מסתקר מכך לא שאם הוא עושה מלאכה אז המלאכה נצפקת לו בלשון הסלנג לא דווקא יכול להיות שהוא יצליח מאוד מאוד במלאכה אבל מבחינת השכר שמסתכל לא יראה בו סימן ברכה אבל כאמור רבנו העמיד אותה ברמה מוסרית יותר רואה סימן ברכה גוערין בו ואפילו יותר ממוסרים ומבטלין אותו בעל כורחו השפעה חברתית אבל לא ברמה של נידוי ולא ברמה של מכת מרדות אומר רבנו אבל יש ערב יום טוב שכן חכמים החמירו בו. הוא ערב הפסח אבל זה דווקא מחצות היום. ערב פסח מחצות היום אסור לעשות מלאכה. ואם מישהו עושה מלאכה מחצות היום מנדין אותו. ואין צריך לומר שמקין אותו מכת מרדות. כלומר זה כמו לו מדרבנן. ואומר רבנו שהוא כמו חל המועד אבל קל מחולו של המועד. חול המועד חכמי ישראל אסרו מה שאסרו אבל מה גם כאן הם אסרו העמידו אותו בטורלב מדרבנן אבל קל יותר מחולו של המועד אבל אם הוא עובר או מנדין אותו ואין צריך לומר שמקין אותו מכת מרדות אבל רבנו מנק למה מחצות היום יש איסור לעצמך אומר רבנו משום שזהו זמן חגיגה או שחיטת קורבן כשהיה בית המקדש מהרבנ זה מה שיהיה כי אי אפשר להקריב קורבן ולעשות חגיגה והיום הוא כאילו יום חול כל דבר ראו את חול המועד בגלל שיש קורבנות אז זה זמן חגיגה אז אנחנו עוסרים בו מלאכות לא כמו יום שבת לא כמו יום טוב אבל עוסרים בו מלאכות מלוסרים כי מרגע שיש קורבן חגיגה זמן חגיגה בו מלאכות לא כמו ראש חודש שראש חודש יש בו קורבן מוסף אבל זה לא זמן חגיגה אבל הוא מותר בעשיית מלאכה, אבל זמן חגיגה גרם לחז"ל לאצור את המלאכות. באמת לכאורה לפי הנימוק הזה בזמן הזה שאין בית המקדש עד בני בית המקדש היה צריך להיות מותר. אלא שהיסוד ההלכתי המנחה אותנו הוא שכל תקנה של חז"ל גם שבטל הסיבה בטלה הסיבה אין בטלה עד שבית דין מבטל אותה. כל שכן כאן שאין אנו מתכוונים שבית דין יבטל כי אנחנו מאמינים שבית המקדש יבנה בהרה ולכן הייסור הזה עדיין מתוק רש"י אמר שהסיבה שאסורים לעשות מלאכה בערב פסח על חצות בגלל ההכנות הרבות לליל הסדר אבל כבר מקשים כנגדו ואומרים גם בסוכות יש אחרונות רבות ארבעת המינים סוכה זאת אומרת זה לא הטעם טעם זה כמו שרבנו אמר בין כך ובין כך, כאמור, רבנו עשה דרגות דרגות כדי לתת לנו הבנה והמע. למשל, לפני חצות היום זה תלוי ממנהג המקום. יש מקום שנהגו לעשות ויש מקום שלא עשו נחה. אבל גם הללו שנהגו שלא לעשות נחה, זה לא מלל ערב פתח, אלא מחצות היום. א סליחה, מהנץ החמה של ערב פתח. אז אלו שנהגו לעשות מלכה מהנצחמה, אבל לא מעבר לזה שוב ההגדרות של רבנו לא יסולאו בפז והוא מוסי ואומר ואפילו במקום שנהגו לעשות לא יתחיל כתחילה לעשות מלאכה ב-14 אף על פי שהוא יכול לגום ר קודם חצות כלומר הוא איננו מתחיל מלאכה אבל הוא יכול לסיים מלאכה למרות שיש מלאכות שהוא בהחלט יכול לגמור אותה קודם חצות אפילו שהוא יתחיל אותה לא יתחיל התירו לו אבל לא להתחיל חוץ משלוש אומנויות בלבד הם שמתחילים במקום שנהגו לעשות ועושים עדחצות ואלו הם החייתים והספרים והכופסים שהאומנויות הללו אפילו לפני חצות זאת אומרת לפני חצות מותר גם בממקום שנהגו לו לעשות אבל אחר חצות אסור כאן אומר הרב עוד יוסף דבר חשוב מאוד הוא אומר קודם כל בגלל שהרמבם ישו את חול המוע את ערב פסח לחול המועד כמעט לחול המועד אז אומר הרב יוסף בצדק כל מה שמותר לעשות בחול המועד כגון דבר עבד אז מותר בערב פסח הרחצות כי הוא הרי פחות מחול המועד אם יש דבר עבד או מעשה ולא מעשה אומן וגם יש בו צורך המועד כל אלה מותרים בחצות בער פסח בחצות כי הוא פחות מחול המועד וכן פועל שאני שאין לו מה לאכול כמו שבחול המועד מותר כל שכן בערב פסח חצות וכל יתר הדברים המותרים בחול המועד מותר לעשותם בערב פסח אחר חצות כי איסור מלאכה בערב פסח אחר חצות בזמן הזה קל יותר מדין איסור מלאכה בחול המועד כן הוא אומר דבר חשוב ונוגע לתספורת. הנה בחול המועד אסור להסתפר לא בגלל חול המועד אלא בגלל שגזרו חכמים שלא יכנס ביום טוב כשהוא מנובל. אבל בערב פסח לא שייך את הגזירה הזו והיה מצד הדין מותר להסתפר אפילו אחרי חצות כי הוא קל מחול המועד. אבל מה מכל מקום אומר הרע יוסף אם לא הסתפר בליל ערב פסח מותר להסתפר בערב פסח קודם חצות כמו שקראנו בדברי רבנו אבל מוסיף הרמבדס ואומר ואם שכח להסתפר לפני חצות מותר לו להסתפר אחר חצות על ידי עצמו אבל לא על ידי ישראל חברו אפילו בחינם מדוע שהרי הוא יותר קל מחול המועד ואם אדם כמו שאומרים לא הצליח לתכנן את עצמו היטב אז לפחות שיספר את עצמו בערב פסח אחר חצות אין לו מר להתגלח גילוח המותר כמובן שוודאי הוא רוצה להיכנס ליום טוב ומכל מקום מותר לו לספר בשכר את אני שאין לו מה לאכול כפי הצורך בלי הסדר ובלי יום טוב של פסח אם יש ספר אין לו מספיק כסף בשביל לקנות את צורקי החג מותר להסתפר אצלו בערב פסח חצות וכן מותר להסתפר על דגוי בשכר בערב פסח אחר חצות או נושיא ונאמר הנה אחינו השנבים עושרים לגזור ציפורניים חול המועד ואילו אנחנו הפוסקים כמו הרמבם ומרן מתירים לגזוז ציפורניים בחול המועד כל שכן בערב פסח חצות שמותר לנו לגזוז את ציפורנינו ברור שאם אדם יעשה את הכל לפני חצות זה מצוין אנחנו מדברים אדם נתקע אדם א היה עמוס באותו יום טרוד באותו יום שידע מה מותר מה אסור או למשל גיהוץ גיהוץ שאיננו גהות של אומן, אם זה לא כפלים כפלים אלא גה שמגאץ את החולצת המכנסיים זהו גאוץ רגיל סטנדרטי אז מותר בחול המועד כל שכן בערב פסח אחר חצות לא שישהה את הדברים שלו אבל כדי שנדע מה מותר ומה אסור אם כן לסיכום הערב פסח נחלק לשני לשניים לפני חצות ואחר חצות אחרי חצות אסור מצד הדין דרבנן הוא כי דינוק כמו חלמועד פחות מחל המועד ועושה מלאכה בערב פסח מחר חצות מנדים אותו ואין צריך לומר שמכין אותו מכת מרדות לפני חצות מהנצחמה עד חצות היום זה תלוי במנהג מנהגנו שלא לעשות מלאכה אבל כאמור זה צריך רק לסיים מלאכות ולא להתחיל מלאכות כדי שלא ימשך ועלינו לזכור את המודד הזה שזה פחות מחול המועד שמה שמותר בחול המועד עד כל שכן שמותר בערב פסח אפילו אחר חצות כל שכן בנוגל תספורת לגיהוץ לגזיזת ציפורניים שוודאי ודאי הדברים האלה מותרים אם אדם נתקע ולא יכל להספיק שגם אחרי חצות יעשה זאת רבי חנין