פינו במשנה במסכת פסחים פרק עשירי הלכה שמינית נאמר באותה משנה ישנו מקצתן יאכלו יאכלו כולן לא יאכלו כלומר אם המסובים בליל הסדר חלק מהם ישנו במהלך ליל הסדר וחלק מהם עדיין היו ערים. יאכלו ולא כתוב כאן מה יאכלו. האם הכוונה לקורבן פסח? האם הכוונה למצא בזמן הזה? כתוב יאכלו. כולן. אבל אם כולן ישנו, כולם נרדמו, לא יכלו. רבי יוסא אומר זה תלוי. נתנמנמו יאכלו. נרדמו לא יאכלו. ובגמרא בארומה זה נמנום ניאנים טיר ולא טיר מדברים איתו הוא מסוגל לענות משהו נמנום זה עוד לא נקרא שינה זה עוד לא נקרא תרדמה אבל אם כבר נרדמו קוראים לו לא עונה אז כבר לא יאכלו וכאמור עד עכשיו לא ברור אם מדובר על מצא או על קורבן פסח בהמשך נאמר הפסח אחר חצות מטמא את הידיים. כלומר, קורבן פסח אחרי חצות מטמא את הידיים, כי אנחנו צריכים לדאוג, לגמור, לאכול אותו עד חצות. הפיגול והנותר מתמים את הידיים עד כאן. ובאמת שחכמינו הראשונים נחלקו בינם לבין עצמם. אם הדינים האלה הם דינים ייחודיים לקורבן פסח ורק, או גם למצא ונפקמינה לימינו של בזמן הזה הם אנחנו צריכים להקפיד למשל שאם הם נרדמו כולם לא יכלו עוד את האפיקומן האם כך להתנהג או לא כך להתנהג מה הדין אז היו כאלה שניסו להתלות ממה שכתוב בגמרא מעשה שם בדף קכמוד שני הביה הוה יתיו כמדרבה חז דקם נמנם אבא היה ישב לפני רבה וראה שהוא מנמנם אמר לו מנם קנמר אמר למנק מנמנם אני עוד לא רדום אני רק מנמנם עובדי אתה מדבר איתי אני אני עונה לך ותנן נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יכלו אמרו הרב ורבא חיו אחרי החורבן ובכל זאת מדובר כאן על נמנום ועל תרדמה אז אם מדובר כאן בליל הסדר אומר, רואים שהדירים האלה הם גם על מצה פיקומן ולאו דווקא על קורבן פסח. אבל יש דוחים וביתי צדק. מי אומר? אולי הם ישבו בית המדרש ואז אומר לו מורי אתה מנמנם או רדום? אמר לו אני מנמנם. אומר לו למה היא נפק מינה? אומר למה שלמדנו במשנה לעניין נמנום ותרדמה בפסח שאנחנו נדע את הגדר מה זה נמנום, מה זה תרדמה. אבל לא ש לא ש המשנה הזו היא גם על מצא ואפיקומן אלא רק על קורבן פסח. כלומר אנחנו נמצאים מצב מעוין, מאוזן מאוד, קשה להכריע אם זה גם בפסח או גם ביך קוראים או גם ב במצה. והנה רבותיי יש לזה כמה חמנקמינה. מרן השולחן ערוך בגלל שיש מחלוקת בעניינים האלה אז כדרכו בקודש הלך לחומרה ואמר שצריך להיזהר לגמור את הפסח, את המצא לפני חצות, עד חצות, כמו שקורבן פסח לא יאכל אותו אלא רק חצות, אז גם הפיקומן יזהר לגמור אותו עד חצות. הנה אומר מרן בסימן תעז סעיף א' ויהיה זהיר לא אוכלו קודם חצות הוא לא אומר אסור זהיר כלומר על דרך ההמלצה בגלל ה הספק הזה איך לפרש את המשנה הזאת בסימן תעח אז הוא אומר בסעיף א' אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר הגהה ולא יכולנו בשני מקומות דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה דעשו לאכלו משום דהב וכשני מקומות אומר הרמה למה קורבן פסח אם הוא ישן באמצע אכילתו אסור לחזור ולאכול כי זה נראה כוכל אותו בשני מקומות ואסור לאכול קורבן פסח בשני מקומות ואם כן אותו דבר גם כאן המצה אם ישנו והם באמצע הסעודה לא יחזור ויאכל כי זה נקרא כאילו אוכל את המצה בשני מקומות כלומר הרמה משווה מקיש את דין המצה הפיקומן לדין הקורבן פסח כלומר הרמה מרן מחמירים בעניין הזה ולא עוד אלא ב מרן כותב מי שישן בתוך הסעודה והקית אינו חוזר לאכול בני חבורה שישנו מקצתן מתוך הסעודה חוזרים ואוכלים נרדמו כולם ונעורו לא יאכלו נתנמנמו כולם יאכלו אז זאת אומרת שמרן מביא את זה בשביל מצה ולא דווקא ל קורבן פסח הגה וכל זה אינו אלא שישנו לאחר שהתחילו לאכול אפיקומם אבל שאינה קודם לזה לא ה בהפסק ומה זה שהתחילו לאכול את האפיקומן? אומר הרב יוסף שנרדמו באמצע אכילת האפיקומן. זה קצת קשה למציאות שלנו שאצלנו הכזית הוא טבעי בגודל טבעי מאוד אבל כנראה שאצל אשכנזים כזית גדול ואוכלים ביס ועוד ביס ועוד ביס אז בי באמצע יכולים להרדם גם כן זה יכול לקרוע אבל אצלנו ברמה המעשית זה קצת קשה אבל על כל פנים ראינו שהשולחן ערוך באמת א מחיל את הדינים האלה גם לעניין המצא. רבנו רבותיי בהלכות חמץ ומצא פרק שמיני הלכה יד כותב מי שישן בתוך הסעודה והקית אינו חוזר ואוכל בני חבורה שישנו מקצתן בתוך הסעודה חוזרים ואוכלים נרדמו כולן ונערו לא יאכלו נתנמנמו כולן יאכלו רבנו בפרק בהלכות חמץ מצה הוא מביא גם את דיני מצות וגם דיני קורבן פסח ויש לו עוד הלכות קורבן פסח. כך לא ברור בדברי רבנו הלכה זו אם היא מתייחסת גם למצה או רק לקורבן פסח כי הוא שטן ולא פרש. אבל רבותיי רבנו בהלכות קורבן פסח פרק חלכת טו כתב כך כבר בארנו בכמה מקומות שאין הפסח נאכל אלא עד חצות כדי להרחיק מןעבירה בדין תורה וזה לא כתב רבותיי בלכת חמץ ומצה רק כאן ללכות קורבן פסח שמיוחדות לדין קורבן פסח משמע שאצל רבנו מותר לאכול אפיקומן גם אחרי חצות לא דווקא עד חצות כמו השולחן ערוך אלא גם אחרי חצות ודין תורה שיאכל כל הלילה עד שעל עמוד השחר זה קורבן פסח רק חכמים הרחיקו מן העבירה ואמרו שהואכל עד חסות קורבן פסח אבל רבנו לא אמר את זה בהלכות חמץ מצא משמע שלפי רבנו מצא להבדיל מקורון פסח אין את הגדר הזה הוא יכול לאכול אותו גם את הפיקומ גם אחרי חצות אוכבר בארנו בהלכות חמץ ומצע שהוא הוא הקורבן פסח טעון הלל בשעת אכילתו ומה עודנו בהלכות חמץ מטה ואני מוסיף כי זה באותו באותו המשך של דברים הוא כבר בארנו בהלכות חמץ מטה נקודותיים שהוא טעון הלילה שעת אכילתו פסיק ושאין בני חבורה חוזרין ואוכלין אחר שנרדמו בשינה אפילו בתחילת הלילה כלומר רבנו אומר ושאין בני חבורה חוזרין ואוכלים אחר שנרדמו בשינה אבלו בתחילת הלילה זאת אומרת דילה רבנו שמה שכתב בלכות חמץ ומצא בני חבורה שישנו מקצתן בתוך הסעודה חוזרים ואוכלים נרדמו כולן ונעורו לא יאכלו נתנמנמו כולן יאכלו זה לגבי קורבן פסח שהרי קורבן פסח הוא מרחור בארמלכ ומצר וזה גם מתבקש בגלל הביטוי בני חבורה בני חבורה לא מתאים לימינו שלנו לימינו שלנו אומרים סובים ולא בני חבורה בני חבורה זה מטבע לשון רק לכל פסח ואז יוצא איפה אין אצלנו איסור לאכול אפיקומן בשני מקומות אצלנו אבל וזה נקודה חשובה יש דיני ברכות בכל השנה ולא דף כלל לליל הסדר מי שישן בתוך הסעודה במשך כל השנה לא דווקא בליל הסדר בכל שקם ליל הסדר שזה מצוי שהוא עייף באישה והקיץ אינו חוזר ואוכל מסיבה פשוטה אדוני השינה יוצרת אחד דעת בין מה שאתה אכלת עד עכשיו ולכן עכשיו קש לברכת המזון אין לך עוד צ'אנס להמשיך לאכול זה דין בכל השנה כל שכן בסדר זה אין שום סיבה לבוא לחלק בין קורבן פסח לבין לבין מצ דין בדיני אכילה בדיני ברכת מזון לא דין בדיני בדיני ליל הסדר המיוחדים עכשיו וזה מדובר כשהוא אחד בודד אבל אם יש לנו חבורה חלקם ישנו וחלקם לא גשנו כלל גדול בדיני ברכות אם חלק יצאו וחלק נשארו אוכלים אלה שיצאו חוזרים והם לא צריכים לברך מחדש כי הם עדיין אלה שנשארו כאן באוכלים שומרו על הקביעות אותו דבר גם כשחלק ישנו וחלק לא ישנו אלה שלא ישנו שומרים על הקביעות או כשהם מתעוררים יכולים להתחבר איתם ואינם חייבים לגשת לברכת המזון גם זה דין בדיני ברכות ובדיני סעודה במשך כל השנה ואין אין חלק בזה גם בליל הסדר אבל מה שכתוב רבותיי שנרדמו כולן נרדמו כולם בני חבורה אם נרדמו כולן ונעורו לא יאכלו נתנמנמו כולן יאכלו אז באמת בנמנום אין לנו בעיה אין לזה דין של תרדמה נרדמו זה תלוי ברכת ברכת המזון עוד לא ברת ברכת המזון אם עוד לא ברחת ברכת המזון ונרדמת באמצע הסודה כל הקבוצה נרדמה שמרנו הבדו את הצ'אנס להמשיך לאכול שיקשו ברחו ברכת המזון ויכלו אותה פיקומן אבל אם הם נרדמו נניח אחרי א אחרי ברכת המזון כבר לא שייך לומר יאכלו או לא יכלו וכל מה שהם אמרו אם נרדמו באמצע אכילת האביקומן לדעת רבנו זה לא מעשי כי כל כולו כזית ואם אדם אכל לא ייתכן שאדם אוכל כזית מצא וכבר ירדם באמצע זה יותר זה כבר ודאי לא הגיע לתרדמה הגיע לנמנון ולכן זה לא מעשי לכן יש בדברי רבנו מדיני סעודה וברכות ויש מהם מדיני לילס דיני לל הסדר אשר קשורים שתרדמה יוצרת שני מקומות בעניין אכילת חצות זה רק לקורבן פסח ולא למצע ולא לעניין מצבי חני