התחלנו לברר דינה של הפיפלורה אשר נשתלה על ידי ראובן בשטחו אבל בדיוק על כבגבול בינו ובין שמעון ואמרנו שאותה פסיקלורה מצבע דברים בגלל תכונת התפשטותה אז הענפים הם גם מצדש לגדר גם מצדש לגדר ויש פירות שנמצאים בענפים בכיוון של שמעון מהם נושרים מהם לא נושרים ודיברנו גם על פשטותה ימינה לכיוון הבראש של שמעון באופן כזה שחנקה אותו שברה את ראשו וכולי אז על היכולת של שמעון לקצוץ את ההתפשטות הזו ש זיקה לו. דיברנו אתמול שהוא רשאי כל מה שפולש לתחומו הוא מפריע לו, מזיק לו, אז הוא רשאי לקצוץ את מה שמפריע לו. אבל שאלנו שתי שאלות פתוחות. האחת ביחס לפירות. למי הפירות? והשנייה ביחס לנזיקים. נעסוק היום בשאלה למי הפירות? ובכן אנחנו מוצאים בהלכות ביכורים. פרק ב' מהלכות ביכורים הלכה יא. דברי רבנו שהוא כותב ואם היה האילן סמוך למצר חברו או נוטה לשדה חברו. כלומר בדיוק כמו המקרה שלנו שראובן יש לו אילן שהוא סמוך בדיוק לגבול של חברו או נוטה לשדה חברו. כלומר, הענפים פולשים לתוך השדה של שמעון. אף על פי שחייב להרחיק, רבנו אומר שיש חובת הרחקה ועוד נתעסק בזה לא היום ביחס לבעלות, עוד נתחסק בזה ביחס לנזיקים. אף על פי שחייב להרחיק, כלומר ראובן חייב להרחיק, לא להצמיד את זה ממש ממש על המצר הרי זה מביא ממנו וקורא כלומר שיכול ראובן בעל האילן להביא ביכורים מאותו אילן וקורא מן האדמה אשר נתת לי השם ואומר רבנו שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ כלומר דברי רבנו אלו הם מכוח הגמרא במסכת בבא פטר ד כו עמוד ב שם בארו שלכאורה ראובן לא יכול לתת ביקורים מפירות של אותו אילן כיוון שהשורשים של אותו אילן יונקים גם מהאדמה של שמעון ואז זה גדל וגם הוא לא יכול לומר מהאדמה שנתת לי השם שהרי זה כאמור גם מהאדמה של שכנו. ובכל זאת נאמר מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע. כלומר יהושע בן בכופשו את הארץ הוא ודינו תיקנו תקנות ובן היתר הוא תיקן תקנה המתייחסת למצבים אלו שלא ללכת אישראהו בצורה מאוד מאוד מדוייקת ולומר זה שלי זה שלך כי קשה מאוד מאוד זה תחום תחומים במקרים כאלה שאילן נמצא על המצר והוא עונק משדה חברו ולכן הוא מביא בעל האילן וקורא השאלה האם התקנה הזו היא רק לצורך מקורים או היא תקנה גם לדיני ממונות ועזקוב יש בהרבים מעניין היא תשובתו של הרב משה פיינשטיין בעגרות משה חושל משפט חלק ראשון סימן מג ועוד נעסוק בה לא היום אבל אנחנו רוצים לקרוא הלכה בשולחן ערוך שהיא גם מצויה בהרמבם בחושן משפט סימן קנה מה שכבר למדנו אותה אתמול את הקודמת לה הלכה כז אבל אנחנו נלמד הלכה כט בשולחן ערוך אילן העומד על המצר אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם שניהם חולקים תרותיו כלומר, אם האילן עומד בדיוק על קו הגבול, אף על פי שהנטייה של האילן לכיוון זה או כיוון אחר, שניהם חולקים פירותיו. למה? כיוון שהאילן עומד בדיוק על קו הגבול והרי הוא יונק משניהם. כבר בארו המפרשים, במיוחד בהסתמך עם סימן קס בחוש משפט שם אנחנו מוצאים שני סעיפים. סעיף ראשון שתי גינות זו על גב זו והירק בינתיים בין ה גינה העליונה ובין הגינה התחתונה שמח לו בדופן ירק בגובה עובי הארץ שביניהם כל שהעליון יכול לפשות ידו וליטול אותו מעיקרו הרי הוא שלו ובלבד שלא יהנוס עצמו בהשאר של התחתון בסעיף הבא אילן העומד על המצר אף על פי שהוא נוטה לתוך ד אחד מהם הרי שניהם חולקים בפירותיו אבל אם עומד בשדה של אחד מהם ונוטה לשדה אחר הולכין אחר העיקר והכל שלו כלומר אם באמת העניין ממש ממש במצר אז הפירות הוא של שניהם אבל כאן הרי מדובר שהשכן שטל בשטח שלו אלא מה ששני דברים השורשים יונקים גם מהשטח של חברו וגם הוא מתפשט. האילן מתפשט לצד השני. כל עוד השורש, זאת אומרת המטיעה הייתה בשטח שלו, הפירות שלו ולא חוצים חלק חלק חלק אבל ה למילה שתלויים באוויר אבל אלה שנושרים כבר מגיעים לשכן. מה נפשך? אם באנו מכוח היקה ונאמר שהתקנה של יהושע רק לביכורים לא אז ודאי שלא ואם נאמר שזה של בעל האילן בעל האילן זה שנתע אותו בשטח שלו הרי זכאי השכן לקצוץ זכאי לקצוץ כל מה שמפריע לו וזאת ועוד נוכל לומר שמה שנשר זה גדל של הפקר כי הרי זה מזיק לו ההוא צריך לבוא נכל ולכן לגבי הפירות שנשרו הם שלו אפילו בלי לשאול אותו דהיינו כל מה שבתחומו נשר הם שלו ולא צריך לשאול אותו. אבל אה לגבי פירות שהם תלויים באוויר אסור לו לקחת אלא עליו להורות לו להגיד לו תשמע בוא תיקח את הפירות שלך. עד כאן לעניין הבעלות על הפירות בעזרת השם נדון האם יש עליו חובת נזיקין על בעל האילן כל שהאילן מתפשט וגורם נזיקין دي حان بحب